אוקראינה עושה לא מעט בכדי לשקף לאוכלוסייה הרוסית את המציאות כפי שהיא. הם מבקשים מהאזרחים האוקראינים למצוא תמונה של חייל רוסי מת ברשתות החברתיות, להעלות אותה לתוכנה לזיהוי פנים, לקבל התאמה של זהותו ממסד נתונים של מיליארדי תמונות, וכך לזהות את משפחתו וחבריו של המנוח ולהראות להם מה קרה לקורבן המלחמה של פוטין.
זוהי אחת האסטרטגיות של אוקראינה בניסיון ליידע את הרוסים, שיש להם גישה מוגבלת לתקשורת ולמידע שאינו בשליטת המדינה, על המוות שנגרם כתוצאה מפלישת הנשיא שלהם לאוקראינה. סגן ראש הממשלה וראש המשרד לטרנספורמציה דיגיטלית באוקראינה, מיכאילו פדורוב, אישר לאחרונה בפרופיל הטלגרם שלו כי נעשה שימוש בטכנולוגיית מעקב בצורה זו. Clearview AI, ספקית טכנולוגיה לזיהוי פנים בניו יורק, החלה להציע את שירותיה לאוקראינה עבור אותן מטרות – ובחינם.
נראה שלאוקראינים סיכוי טוב לקבל כמה התאמות: בראיון לרויטרס מוקדם יותר החודש, Hoan Ton-That , מנכ"ל Clearview, אמר שלחברה מאגר של 10 מיליארד פרצופים של משתמשים שנלקחו מהמדיה החברתית, כולל 2 מיליארד פרצופים מהאלטרנטיבה הרוסית של פייסבוק – Vkontakte. פדורוב כתב בפוסט בטלגרם כי המטרה הסופית הייתה "להפריך את המיתוס של 'מבצע מיוחד' שבו 'אף אחד לא מת'".
הפרטיות מתה
רק לא מזמן, Clearview AI וטכנולוגיות לזיהוי פנים, היו תחת ביקורת חריפה. מחוקקים בארה"ב דחו את השימוש בה על ידי הממשל הפדרלי, ואמרו שהטכנולוגיה מכוונת באופן לא פרופורציונלי למוצאים אתניים מסוימים, והתאימה תוצאות שגויות לעיתים קרובות יותר בהשוואה לתוצאות אצל אחרים.
הם גם הבהירו את האיום הקיומי על הפרטיות שמציבה התוכנה. ארגוני זכויות אזרח, כמו האיגוד האמריקני לחירויות האזרח, לא מאמינים שיש להשתמש בטכנולוגיה בכל סביבה, וקוראים לאיסור מוחלט לשימוש בה.
עם זאת, השימוש באוקראינה שונה בתכלית מזה שנעשה בדרך כלל בארה"ב. זיהוי חללים רוסים עשוי להיות מקובל יותר, אם המטרה הסופית היא ליידע אנשים שיקיריהם מתו כתוצאה מהלחימה. שלא לדבר על כך שלמתים אין זכות לפרטיות – לפחות שלא על פי החוק האמריקני. זו אחת הסיבות שבגללה מותר למשטרה לפתוח מכשירי אייפון או טלפונים חכמים אחרים של מתים על ידי שימוש בטכנולוגיית זיהוי פנים.
"אני מפחד לחשוב כמה פליטים ייעצרו בטעות או ירו בהם במחסומים בגלל טעות בזיהוי פנים. אנחנו צריכים לתמוך בעם האוקראיני, אבל לא על ידי הפיכת המלחמה הזו לפלטפורמה לקידום מוצרים"
אלברט פוקס קאן
אסון זכויות אדם בהתהוות
אבל האם תומכי הפרטיות צריכים לדאוג לגבי השימוש בזיהוי פנים בזמן מלחמה, כאשר זה עשוי לתת לגיטימציה לשימוש בטכנולוגיה בתרחישים אחרים שבהם פרטיות האנשים החיים מאוימת?
אלברט פוקס קאן, מייסד פרויקט הפיקוח על טכנולוגיות מעקב, אמר שהכנסת טכנולוגיית זיהוי פנים למלחמה עלולה להיות הרת אסון, גם אם אוקראינה תשתמש בה כדי לומר את האמת לאזרחים רוסים. "זהו אסון זכויות אדם בהתהוות. כשזיהוי פנים עושה טעויות בימי שלום, אנשים נעצרים בטעות. כאשר זיהוי פנים עושה טעויות באזור מלחמה, אנשים חפים מפשע נורים", אמר לפורבס.
"אני מפחד לחשוב כמה פליטים ייעצרו בטעות או ירו בהם במחסומים בגלל טעות בזיהוי פנים. אנחנו צריכים לתמוך בעם האוקראיני עם ההגנה האווירית והציוד הצבאי שהם מבקשים, לא על ידי הפיכת המלחמה קורעת הלב הזו לפלטפורמה לקידום מוצרים".
בארה"ב, זה קרה לפחות שלוש פעמים לאנשים שחורים, שנעצרו בטעות כי פניהם התאימו בטעות לצילומים ממצלמות מעקב. כפי שציין קאן, "כאשר זיהוי פנים מזהה בהכרח את המתים, זה אומר שברון לב עבור האנשים החיים".
רותמים את הטכנולוגיה
כשנשאל על החששות הללו או על השימוש בטכנולוגיה שלה, אמר מנכ"ל Clearview AI, "אזורי מלחמה יכולים להיות מסוכנים כאשר אין דרך להבדיל בין לוחמי האויב לאזרחים. טכנולוגיית זיהוי פנים יכולה לעזור להפחית את אי הוודאות ולהגביר את הבטיחות במצבים אלה".
הוא אמר שבדיקות במימון ממשלת ארה"ב הראו ש- Clearview"יכולה לבחור את הפנים הנכונות מתוך מערך של למעלה מ-12 מיליון תמונות בשיעור דיוק של 99.85%". הדיוק הזה "ימנע זיהוי שגוי בשטח".
"הפקידים האוקראינים שקיבלו גישה ל-Clearview AI הביעו את התלהבותם, ואנחנו מחכים לשמוע מהם עוד. אנו מבטיחים שכל אדם עם גישה לכלי מקבל הכשרה כיצד להשתמש בו בצורה בטוחה ואחראית", הוסיף.
השימוש בזיהוי פנים במלחמה זו יוצא דופן בשימושו ככלי במלחמת התעמולה. או כפי שאוקראינה תגדיר זאת, המלחמה על האמת. אפילו פדורוב לא חשב שהוא ישתמש בטכנולוגיה בשביל זה לפני הפלישה.
