Contributors
איש העסקים תומס ג' ווטסון ג'וניור אמר: "עיצוב טוב הוא עסק טוב". המנכ"ל האגדי של תאגיד IBM סיכם באמירה הקצרה הזו את השינוי האדיר שהחיל בחברת הטכנולוגיה הוותיקה בימי ניהולו. מהפכת העיצוב שהוא חולל עברה כין כל נכסי החברה, החל ממשרדיה ועד הלוגו והמוצרים שלה, והוא הפך ברבות הימים למודל עבור כל ענקיות הטכנולוגיה שנוצרו בעקבותיה.
החברה עברה כברת דרך מאז, וכך גם תרבות העיצוב שהשתלבה במוצרים הדיגיטליים והשירותים השונים. בריג'יט וואן קרלינגטון, נשיא IBM הגלובלית, הדהד את המוטו של ווטסון ותיאר את המציאות הנוכחית כך: "אין היום אבחנה אמיתית בין אסטרטגיה עסקית לבין עיצוב חוויית המשתמש".
עיצוב שווה כסף
תחום חוויית המשתמש או בקצרה UX, עוסק במערכת היחסים בין המוצר לבין המשתמשים הפוטנציאליים שלו. תחום זה קובע כיצד יש לבנות מוצר שמתאים בצורה הטובה ביותר למשתמשים. המוצר יכול להיות כמעט כל דבר בעולם הדיגיטלי, מאפליקציה להזמנת מזון, תחנת הטענה מקוונת לכרטיס מטרו או אתר חדשות.
מעצב ה-UX בוחן את הצרכים של הלקוחות בשלבים המוקדמים של פיתוח המוצר ועובד כדי לפנות אליהם ישירות, תוך שהוא יוצר את האפשרויות הטובות ביותר מבחינת חוויית משתמש. המשמעות של יצירת העיצוב הנכון היא קבלת ההחלטות הנכונות תוך חשיבה מתמדת על החזון הכללי, היעדים הסופיים, קהל היעד ועוד. גם לפני שהעיצוב בכלל הושלם, תהליך החשיבה והמחקר כשלעצמו הם בעלי ערך לחברה משום שהם יכולים לספק לה תובנות משמעותיות.
ברמה הבסיסית ביותר, חשיבה על חווית המשתמש היא שינוי מהמודל ששם את המוצר במרכז. במקום לייצר מוצר על ידי התבססות על סדרה לא מבוססת של הנחות ולקוות שהכל יסתדר על הצד הטובה ביותר, החברה מבצעת מחקרים תרבותיים מעמיקים על המשתמשים, האופן שבו הם חושבים, התשוקות שלהם, דפוסי ההתנהגות שלהם, ומנצלים את המידע כדי לייצר המוצר שמתאים להן ביותר.
שיעור הגידול בהכנסות של חברות שנחשבות לממוקדות מאד בעיצוב היה גדול ב-32% מהמתחרות שלהן. תוצאות אלו עקביות בתעשיות שונות – מחברות המספקות שירותים ועד לחברות היוצרות מוצרים פיזיים או דיגיטליים
מדובר בדבר חשוב מאד מבחינה עסקית. פיתוח שמתחיל בשלב הראשוני של למידה על הקליינטים, יכול להציל עסק מהחלטות לא טובות כמו להוציא לפועל פרויקטים לא רלוונטיים או כאלו שייכשלו בעתיד. כמו כן, זה מאפשר לחברות השונות להחיל תיקונים והתאמות על סמך הגילויים שעלו במהלך המחקר.
ההערכה הרווחת בשוק היא שעבור כל דולר שמיועד לניסיון לפתור בעיה בתהליך החשיבה העיצובית הממוקדת בחווית המשתמש, 10 דולרים נוספים מתבזבזים בשלב הפיתוח וכ-100 דולרים מתבזבזים כל דקה לאחר שהמוצר כבר הושק.
דוח נרחב שנוצר על ידי אנליסטים של חברת McKinsey בשנת 2018 בחן את תהליך עבודתן של 300 חברות ציבוריות והעניקה לכל אחת מהן ציון על "כוחן העיצובי". הנתונים שנאספו הושוו לתוצאות הכלכליות של החברות השונות, והמסקנות היו חד משמעיות.
יוצרי הדוח מצאו קשר חזק בין התמקדות בעיצוב לבין ביצועים עסקיים משופרים. שיעור הגידול בהכנסות של חברות שנחשבות לממוקדות מאד בעיצוב היה גדול ב-32% מהמתחרות שלהן. תוצאות אלו עקביות בתעשיות שונות – מחברות המספקות שירותים ועד לחברות היוצרות מוצרים פיזיים או דיגיטליים.
איך נראית השקעה בעיצוב?
"חשיבה עיצובית" מתרחשת כאשר חברות שמות את האלמנטים העיצוביים במרכז הפעילות שלהן על ידי אימוץ נהלי עבודה ייחודיים שבאים לידי ביטוי גם באופן החשיבה של העובדים. המשמעות היא שלוקחים בחשבון את העיצוב בכל שלב מהותי בפיתוח ובניית המוצר וכן בהצלחה שלו לאחר השקתו. האנליסטים שכתבו את הדוח זיהו ארבע גישות מובילות לעיצוב שנמצאות בקורלציה חיובית עם ביצועים משופרים בחזית הכלכלית. אלו הממדים המשמעותיים:
אנליזות הן יותר מרק תחושה
מדידה והערכה של היבטי העיצוב וכן ההחלטות שנגזרות ממנו צריכות להתבצע באותה רמת דיוק בה מנתחים נתונים אחרים בחברות שונות, כמו רווחים, עלויות תפעול ועוד.
האינטרס העיצובי נוגע לכולם – לא רק למחלקת העיצוב
עיצוב ששם את חוויית המשתמש במרכז הוא מחויבות שצריכה להשתלב בעבודה של כל המעורבים בפיתוח המוצר, וחשוב מכך, גם בהלך הרוח שלהם, בחשיבה שלהם ובהתנהלות שלהם, ולא להישאר רק בראשם של המעצבים.
תפיסה כללית – יותר מסתם מוצר
חייבים לבחון את חוויית המשתמש ממספר זוויות ראייה. לכן, הגיוני לערב את המחלקות השונות בתהליך בנפרד, לרבות מחלקת הדיגיטל, המחלקות שמתעסקות במוצר הפיזי, מחלקות השירות ועוד.
מדובר בתהליך מתמשך – הרבה יותר מ'זבנג וגמרנו'
עבודה על מוצר היא תהליך שלא מסתיים לעולם. לכן, חייב להיות קשב מתמיד כדי לבחון ולערוך שינויים בהתאם לפידבק המתקבל מהמשתמשים לאחר ההשקה ובשלבים נוספים בתהליך הייצור.
ניתן לגשת ללקוחות אמיתיים באופן מהיר ויעיל על ידי שימוש בערוצים מרובים כמו למשל מדיה חברתית ומכשירים חכמים. ההתפתחויות הללו מחייבות להציב את המשתמש בלב ההחלטות העסקיות באופן שמובילים בתחום העיצוב רצו לעשות במשך שנים.
בעוד שחברות רבות נוקטות בחלק מהעקרונות הללו, נדיר יחסית למצוא חברות שמאמצות את כולם גם יחד. ואלו, אגב, הן בדרך כלל חברות בולטות שרואות את התשואות הגבוהות ביותר. מחברי הדוח מצאו כי ההחזר על ההשקעה תוך חמש שנים בחברות הללו גדול ב-5% מאשר בחברות האחרות.
להתחיל בקטן
איך עושים את השינוי לעבר התמקדות בתחום העיצוב? אחת ההמלצות שצוינו בדוח היא לבחור את אחד מהמוצרים שעומדים לצאת לשוק ולהפוך אותו לסוג של פיילוט ולאחר מכן לעבוד עליו תוך יישום ארבעת העקרונות שצוינו ולשים לב למסקנות שעולות לאורך התהליך. בדרך זו, סגנון העבודה החדש יכול להיות מתורגל בחברה מבלי לחולל מהפכות וטלטלות גדולות מידי, וניתן לעקוב אחר התוצאות באופן מבוקר כדי לבחון את טווח ההצלחה האפשרי של המוצר שלנו בשוק לעומת מוצרים קודמים. אם התוצאות המתקבלות טובות, תרבות העבודה החדשה יכולה להיות מיושמת על כלל פעילויות החברה בהמשך.
מספר הולך וגדל של חברות מבינות כיום את החשיבות של התייחסות לעיצוב ואת הערך המוסף שהוא מביא למוצר, וישנם נתונים רבים שמגבים את ההתנהלות הזו. בין אם אתם בתהליך הקמת חברה או שברשותכם מוצר מוגמר, שילוב של חשיבה עיצובית וגישה עיצובית בשלב מוקדם ככל הניתן תתגמל אתכם היטב בהמשך הדרך.
אמיר כפיר הוא מנהל UX בחברת Zoominfo שבבוסטון, מהנדס עם ניסיון עשיר בחברות סטארט-אפ טכנולוגיות שונות.
ה-Contributors של פורבס ישראל הם כותבים עצמאיים שנבחרו על ידי מערכת פורבס, מומחים בתחומם, המספקים פרשנות וסקירת תופעות עכשוויות בתחום התמחותם. התוכן הוא מטעמם ובאחריותם והוא אינו תוכן ממומן.
