החברה שעוזרת למתעשרי ההייטק החדשים: ״אנחנו מפגישים אותם עם הכסף״

אמצע יום עבודה. בדיוק סיימתם ללטש מייל ארוך באנגלית למשקיע חשוב מעבר לים כשהסמארטפון מזמזם. הודעת פוש מבשרת על עוד חברה שהפכה ליוניקורן, אבל הפעם הזו כמעט גורמת לכם ליפול מהכיסא. הסטארט־אפ שבו עבדתם עד לפני כמה שנים הודיע על סבב גיוס ענק שמשקף לו שווי של יותר ממיליארד דולר וחבילת המניות שקיבלתם כשהתחלתם לעבוד בו שווה עכשיו הרבה מאוד – מאות אלפי דולרים, אולי אפילו מיליונים.

התרחיש הזה, שמזכיר במעט פרסומת של מפעל הפיס, הפך בשנים האחרונות להרבה פחות נדיר ממה שמקובל לחשוב. חלום שהפך למציאות עבור עשרות אלפי ישראלים. עוד ועוד חברות משלימות סבבי גיוס גדולים, זוכות להערכות שווי של מאות מיליוני דולרים, לעיתים לא רחוקות אף מיליארדים – והופכות את בעלי המניות למחזיקי נכס יקר ערך ומשנה חיים.

הגאות ההיסטורית של סקטור ההייטק הישראלי והאשראי הזול מפגישים היום יותר חברות עם כסף וזה קורה בהיקפים חסרי תקדים. לפי נתוני IVC ומיתר בשנה שעברה נרשם שיא במספר ובהיקף הגיוסים – לא פחות מ־578 בסכום מצטבר של כ־10 מיליארד דולר. שנת 2021 שברה אפילו את השיאים של 2020, כשרק במהלך הרבעון הראשון זינקו היקפי הגיוסים ל־5.4 מיליארד דולר.

אז מזל טוב – עשרות אלפי ישראלים הפכו בשנה האחרונה למיליונרים. כעת הם יכולים לממש את החלום הישראלי הגדול – להתפטר מהעבודה, לקנות סוף סוף את דירת החלומות או לצאת לטיול משפחתי מסביב לעולם. האמת שלא ממש. הם אולי הפכו למיליונרים, אבל רק על הנייר. מימוש אותן מניות יקרות לכסף מזומן הוא ברוב הגדול מאוד של המקרים תהליך ארוך ומורכב מאוד.

אם לא נערכה עסקת סקנדרי, כמו ברוב הגדול של המקרים, הם נאלצים להיאזר בלא מעט סבלנות ולהצטייד בעצבי ברזל בהמתנה דרוכה להנפקה של החברה או לרכישה בעסקת מיזוג. עד שזה יקרה, 100% מהנכס היקר שבידם לא נזיל, לא סחיר, עלול להיות תנודתי מאוד וטומן בחובו גם סיכון לא קטן.

״עד שהחברה תונפק ותהיה ציבורית – מה שיאפשר מסחר מלא במניות האלה ששוות כל כך הרבה – יכול לעבור הרבה זמן, לפעמים שנים ארוכות״, מסבירה עו"ד עדי ויצהנדלר, מייסדת שותפה של Valoo – פלטפורמה המאפשרת לבעלי מניות בחברות פרטיות לממש החזקות עוד לפני ההנפקה או האקזיט ולהפוך את ההון שבידם לנזיל. היא מסבירה כיצד החברה שהקימה במהלך השנה שעברה, עוזרת כיום לבעלי מניות בחברות פרטיות – אם אלו עובדים בחברה או משקיעים בסבבים מוקדמים – להתגבר על הפער הזה וכבר היום לממש את הערך, להנזיל את ההון ולבזר את הסיכון.

״באחד המקרים היתה לנו עובדת שהתקשרה וסיפרה שיש לה מניות בחברת שהפכה ליוניקורן״, מספרת ויצהנדלר, ״אחרי בדיקה שלנו בישרנו לה שבגלל פיצול שהיה במניות החברה היא בעצם מחזיקה בכמות כפולה ממה שהיא חשבה תחילה והיא למעשה מיליונרית. היקף המניות שהיו ברשותה היה גדול פי שישה ממה שחשבה תחילה״, היא ממשיכה, ״ולא היה לה מושג מפני שהמידע היקר הזה לא נגיש ומאוד קשה להגיע אליו – בטח אם אתה לא חי את התחום״.

מונעים כאב ראש

הרעיון העומד מאחורי החברות שפועלות בתחום פשוט ביסודו. Valoo, למשל, מתבססת על מידע שמגיע ממספר מקורות ומנותח באמצעות מודל מיוחד. לאחר בחינת וניתוח המידע, הוא מוצלב עם פרסומי החברה ומידע המגיע מהמוכרים. באופן זה מאתרים את מוכרי המניות ומגבשים תמונת נתונים פיננסים, המסייעת למוכרי המניות להבין את ערך ההחזקות שלהם ואת שווי השוק ההוגן של ביצוע העסקה.

״לרוב, מי שפונה אלינו הם משקיעים מתחילת דרכה של החברה, עובדים פעילים או עובדים לשעבר המחזיקים מניות. אנחנו עובדים בשיתוף פעולה עם החברות עצמן שמקבלות מבחינתן ראש שקט״. כשויצהנדלר מדברת על ׳כאב הראש׳ של החברות היא מתכוונת בעיקר לסייד־אפקט שמתרחש לעיתים קרובות במקביל לעליית השווי החדה שלהן. במציאות הזו מקבלת הנהלת החברה הפרטית אינספור פניות מבעלי המניות שדורשים לקבל מידע חשוב – קריטי וחיוני מבחינתם – כמו מה ערך המניות שיש להם ביד? האם צפויה הנפקה או מכירה והאם מתגבשת עסקת סקנדרי בעזרתה יוכלו לממש את ההחזקה שלהם? בסיטואציות לא מעטות פונים בעלי מניות שכבר קיבלו את התמונה המלאה ומבקשים למכור ולממש את ההחזקה – כך שבשלב הזה מתחיל תהליך שמצריך מהחברה להקדיש לא מעט תשומות ומשאבים כדי לאפשר לבעלי המניות את המימוש.

״למרות שזה תהליך טבעי ובריא, על החברה מופעלים לא מעט לחצים, מבחוץ על ידי משקיעים או עובדים לשעבר וגם מבפנים, מעובדים בתוך החברה שמשתוקקים גם הם לממש חלק מהמניות למזומנים. חברות, מטבע הדברים, רוצות לצאת להנפקה בזמן שנוח ומתאים להן ולא מתוך לחץ להנפיק כדי להזרים נזילות לבעלי המניות הקיימים. גם מבחינת קרנות ה־VC יש פה בעיתיות מסוימת ודי בצדק – הן רוצות שכל הכסף שהן משקיעות יכנס לתוך הפעילות של החברה״.

הצורך הקריטי פה מתחדד בעיקר בגלל תהליך הבגרות שמתרחש בהייטק הישראלי בשנים האחרונות – במסגרתו חברות כבר לא קופצות על ה"אקזיט המהיר" וממשיכות להתפתח כחברות יצרניות. ״מדובר מצד אחד בשינוי מבורך למשק הישראלי, אבל מהצד השני ישנם בעלי מניות שציפו למכור את מניותיהם ולהשתמש בהכנסות, וכל עוד החברה פרטית אין להם יכולת לעשות זאת״, מחדדת ויצהנדלר.

את הפתרון לבעיה מציעות חברות כמו Valoo – אלו משתמשות בידע המקצועי, בניסיון ובקשרים שלהן בשוק כדי להשיג כמה שיותר אינפורמציה עבור בעלי המניות ולסייע להם לממש את ההחזקות. ״אנחנו פותרים את כל זה עבור כלל הצדדים, גם קונים את המניות מהמוכרים, גם מסייעים להם להבין מה יש להם וגם פועלים מול החברה באופן פשוט ומסודר לחיבור מספר עסקאות יחד וטיפול תקופתי בכולן באופן מסודר ובתהליך אחיד ופשוט״, מתארת ויצהנדלר את התהליך, ״החל מבדיקה של הצדדים לעסקה, ניכויי מס ועד להעברת הכספים למוכר ודיווח מסודר לחברה״.

המרדף אחר הסקנדרי

את Valoo המעסיקה כיום כ־10 עובדים ונמצאת אחרי גיוס Seed, הקימה עדי ויצהנדלר במהלך שנת 2020, יחד עם בן זוגה מאיר שטייגמן, גם הוא עו״ד בהשכלתו המתמחה בהשקעות ורגולציה פיננסית ובתפקידו הקודם מילא תפקיד בכיר במשרד ראש הממשלה. עדי נבחרה בשנת 2016 לרשימת הצעירים המבטיחים של פורבס ישראל – 30Under30, אז עבדה כעורכת דין במשרד עורכי הדין גדול גרוס קלינהנדר חודק (GKH). במסגרת עבודתה שם הקימה ויצהנדלר את דסק סין של המשרד, היתה אחראית על ייצוג קרנות הון סיכון וסטארט־אפים והובילה עסקאות השקעה גדולות.

״שנינו עורכי דין מעולם עסקאות ההייטק, עסקאות פרטיות״, מספרת ויצהנדלר ״וכשעבדנו על העסקאות האלה כעורכי דין וליווינו את היזמים ואת החברות, היינו עדים להרבה מקרים תוך כדי סיבוב השקעה שבמהלכם היזמים מתחננים ממש בפני המשקיעים ועושים שמיניות באוויר רק כדי לעשות סיבוב סקנדרי ביחד עם סיבוב ההשקעה המתוכנן – כל זה כדי לקחת כסף מאותו סיבוב שיגיע גם לעובדים ואליהם באופן ישיר״, היא מתארת. ״ראינו כמה מאמצים הם מקדישים לכך ואיך הם יורקים דם בשביל זה – בנקודה הזו הבנו את הדיסוננס הקיים ואת הפוטנציאל הגדול״.

ואכן הפוטנציאל גדול. על פי Campbell Lutyens חברת ההשקעות הבינלאומית המתמחה בעסקאות סקנדרי, שוק העסקאות האלה בעולם בשנת 2020 עמד על 60 מיליארד דולר, לאחר ששנה קודם לכן נסק היקף העסקאות לשיא של 85 מיליארד דולר. בישראל העריכה חברת המחקר IVC את גודל שוק הסקנדרי בכמיליארד דולר בשנת 2019 לבדה, כשעל פי ההערכות ב־2020 נאמד היקף העסקאות בכ־2־1 מיליארד דולר.

העלייה החדה בהיקף הגיוסים ובשווי החברות הפרטיות רק מתדלק עוד יותר את השוק הרותח ממילא. כיום, על פי ההערכות, יש לא פחות מ־630 חברות ברחבי העולם שזוכות לתג מחיר בעל תשעה אפסים, כשהשווי המצרפי שלהן חצה כבר את רף ה־2 טריליון דולר. בישראל בשנת 2020 זכו 15 חברות חדשות בשווי של למעלה ממיליארד דולר – 50% יותר מב־2019 ויותר מפי שלושה מב־2018. והמגמה הזו רק מתגברת ב־2021, כשברבעון הראשון של השנה כבר נספרו 17 יוניקורנס חדשים.

על העגלה הדוהרת הזו קופצות לאחרונה עוד חברות ושותפויות שמציעות פתרונות מגוונים עבור אותם בעלי מניות לא סחירות – הכל במטרה לייצר עבורם נזילות, לאפשר להם לבזר את ההשקעה (המסוכנת) ועל הדרך גם לגזור קופון יפה. ״הפתרון שאנו מציעים הוא win־win לכולם״, מסכמת ויצהנדלר. לקרנות ה־VC המשקיעות, ליזמים בעלי החברה וכמובן – לעובדים ולמשקיעים בעלי המניות שרוצים לממש רווחים. ״אנחנו מפגישים אותם עם הכסף״.