Forbes Israel Logo

עולה על כל דמיון: המציאות המדומה והרבודה כובשות את חדרי הניתוח

"גם עם ההכנה הכי טובה - זה דבר שתמיד מפתיע בזמן אמת. זה לא כמו להשתמש בווייז" | צילום: Shutterstock
"גם עם ההכנה הכי טובה - זה דבר שתמיד מפתיע בזמן אמת. זה לא כמו להשתמש בווייז" | צילום: Shutterstock
המציאות המדומה והרבודה אומנם מתפשטות בעולמות החינוך, הבידור והגיימינג – אך נראה שבשנים הקרובות צפויה צמיחה משמעותית באימוץ שלהן לעולמות הרפואה • הכירו את הרופאים שמביאים אל בתי החולים את טכנולוגיית העתיד למגוון רחב של שימושים: משיקום קוגניטיבי ומוטורי ועד תכנון וביצוע ניתוחים

אנשי האולטרסאונד הגינקולוגי־מיילדותי במרכז הרפואי אוניברסיטאי סורוקה, לא ישכחו את היום שבו שפשפו את העיניים אל מול מסכי הפענוח. אישה בהריון הגיעה לסקירה שגרתית, ועל המסך נראו תאומות ששני הראשים שלהן מחוברים באזור העורף.

"זוהי הפעם הראשונה שראיתי תאומות מחוברות", נזכר ד"ר מיקי גידון, מנהל נוירוכירורגית ילדים בסורוקה. בראיון לפורבס, כשנה לאחר ניתוח ההפרדה המוצלח שעברו, מספר ד"ר גידון על חשיבות התכנון של ניתוח כה נדיר: "תאומים מחוברים זה מקרה של אחד ל־200 אלף לידות חיות, כאלה שמחוברים בראש זה נדיר עוד יותר: מקרה אחד ל־10 מיליון. מרבית המקרים לא שורדים, הספרות נדירה והיינו צריכים לעשות הרבה שיעורי בית".

כחבר בחברה הישראלית לטכנולוגיה עילית ברפואה, נמצא ד"ר גידון עם אצבע על הדופק בנושאי החדשנות הרפואית. כשחיפש אמצעים חדשניים לתכנון הניתוח המורכב מצא את Surgical Theater – חברה שנוסדה על ידי יזמים ישראלים ומאפשרת לבצע ניתוח וירטואלי באמצעות משקפי מציאות מדומה (VR).

"היזמים של החברה הם טייסים לשעבר שהוכשרו בעצמם על ידי סימולטורים לתעופה. הרעיון שלהם הוא להעלות למערכת את הדמיות ה־MRI וה־CT שבוצעו למנותחים, היא ממירה אותן למודל תלת ממד ועל זה אנחנו מפעילים כלים כירורגיים שאנחנו משתמשים בהם, וממש ניתן לבצע את הניתוח באופן וירטואלי.

"תכננו באמצעות הטכנולוגיה את הניתוח, ועשינו סימולציות לפני ההפרדה וגם במהלך הניתוח עצמו. כדי לקבל את מפת המוחות הנכונה תוך כדי הניתוח – בכל פעם שעלתה איזו שאלה השתמשנו בקונסולה שלהם ובדקנו היכן עוברים כלי הדם ואיך בנוי המוח".

כנוירוכירורג, הוא מסביר, ניתוח מוח מפתיע בכל פעם מחדש. "על בסיס ההדמיות הדו ממדיות שעלו בבדיקות ההדמיה – מתכננים נוירוכירורגים תמונה תלת ממדית של המוח, ובאמצעותה מתכננים את מסלולי הכניסה וההגעה למטרה. גם עם ההכנה הכי טובה – זה דבר שתמיד מפתיע בזמן אמת. זה לא כמו להשתמש בווייז".

עם אצבע על הדופק בנושאי החדשנות הרפואית. ד"ר מיקי גידון | צילום: דוברות סורוקה

הניתוח המורכב להפרדת התאומות גרם לאנשי סורוקה לרתום את המציאות המדומה לטובת הרפואה, ומאז משתמשים בה במרכז הרפואי לא מעט: לתכנון ניתוחים של מומים מולדים, כלי דם, גידולי מוח עם גישה קשה ועוד. "הצגנו אותה בפני המחלקות האחרות: כירורגיה כללית, פה ולסת, אף אוזן גרון, אורתופדיה. זה הולך ונכנס כחלק מהרוטינה בתכנון ניתוחים", מסביר ד"ר גידון.

הכשרת הדור הבא

טכנולוגיות המציאות המורחבת (XR) התפתחו בשנים האחרונות, והן משמשות למגוון יישומים: מגיימינג ועד חינוך והכשרה. בעוד שהמציאות המדומה (VR) מציגה למשתמש עולם וירטואלי לחלוטין, המציאות הרבודה (AR) מתבססת על רובד נתונים נוסף. נתונים אלה מוקרנים על מסך שקוף – דרכו משתקפת גם המציאות האמיתית.

דוח חדש מעריך את השוק העולמי של טכנולוגיות המציאות הרבודה והמדומה בשירות הרפואה בכ־2.7 מיליארד דולר, ובחמש השנים הקרובות הוא צפוי לצמוח לשווי של כמעט 10 מיליארד דולר – גידול של כמעט פי ארבעה (ראו מסגרת).

"למוח האנושי קשה לדמיין את האיברים בתלת ממד" | צילום: Shutterstock

פוטנציאל הצמיחה הזה נובע מהעובדה שעם הטכנולוגיות הללו יכולים רופאים לאמץ מגוון שיטות חדשות שעולם הבריאות עוד לא התנסה בהן: בין השאר, גם בשדרוג הכשרתם של רופאים ואנשי מקצועות הרפואה.

פרופ' אמתי זיו, מנהל בית החולים השיקומי המשולב במרכז הרפואי שיבא, ומי שייסד ומנהל את מסר – המרכז הארצי לסימולציה רפואית, מספר שכל מתמחה במדינת ישראל עובר ארבעה ימי הכשרה במסר, שם כבר נמצאות בשימוש טכנולוגיות XR באמצעותן הם מכירים את אופן השימוש בציוד רפואי. "התפיסה שלנו היא שכשאדם פוגש מוצר חדש ברפואה, עדיף שזה יקרה בסביבה בטוחה כמו מסר. יש לנו אפשרות להפגיש קלינאים עם ציוד רפואי חדש, כדוגמת דפיברילטור שעוד לא היה בשימוש, ועליו הם עוברים הדרכות במציאות מדומה או רבודה".

במסגרת תפקידו במרכז החדשנות Arc של שיבא, מנהל פרופ' זיו את טכנולוגיות המציאות המורחבת ב־XR Hub. "לפני כארבע שנים זיהינו שעולם המציאות המורחבת כאן כדי להישאר גם בעולם הרפואי", הוא מספר. "רוב החברות הלכו לעולמות מגוונים של בידור ושל גיימינג. אבל כמעט כל השחקניות הכריזו שהן נכנסות גם לתחום הבריאות. בתוך מרכז החדשנות הגדרנו שאנחנו רוצים לפתח את תחום ה־XR כתחום תוכן לאפליקציות רפואיות".

פרופ' זיו, טייס קרב בעברו, נדהם כשנחשף לאופן ההכשרה המקצועית שהיה נהוג במערכת הבריאות. "ממש קיבלתי שוק תרבותי. חמש שנים לפני שמטוס קרב חדש ממריא בפעם הראשונה, עומד לרשות הטייסים סימולטור של המטוס. ברפואה קודם מכניסים טכנולוגיה חדשה לחדרי ניתוח – ורק 20 שנה לאחר מכן יש סימולטורים שלה. לומדים עליך ועליי, על אמא ועל אבא. מחיר הבטיחות והמקצועיות מוטל בספק", הוא אומר.

מנהל את טכנולוגיות המציאות המורחבת ב־XR Hub במרכז החדשנות של שיבא | פרופ' אמתי זיו

לכן, מסביר פרופ' זיו, היישום הברור של עולמות ה־XR בעולם ההדרכה וההכשרה הוא לבצע ניתוח בסביבה וירטואלית. "יושבים ומתאמנים מול המסך, ונפגשים באנטומיה וירטואלית שמגיבה לפעולות שעושים. הסימולציה אינה רק התנסות של כישורים קליניים פסיכו־מוטוריים – כלומר להפעיל מכשירים. יש לחץ בחדרי ניתוח, אנשים צועקים, יש דימום, אנשים נכנסים לחדר. בחלק מהסימולציות אתה ממש שומע את אותם הרעשים של חדר הניתוח.

"הכלים שמשמשים את המנתח בחדר הניתוח עובדים גם בסימולציה, והחברות בענף מאוד חכמות בלייצר סביבות גנריות. בקרוב נקבל לשיבא סימולטור רובוט שכולו וירטואלי – מה שיאפשר לנו לבצע ניתוח וירטואלי בדיוק כמו שעושים בפועל עם רובוט דה וינצ'י".

ספר אנטומיה פתוח

פרופ' אילן שלף, מנהל מכון הדימות בסורוקה והמשנה לדיקן הפקולטה למדעי הבריאות באוניברסיטת בן גוריון, חושף כי בקרוב ישולבו טכנולוגיות המציאות המדומה והרבודה בשנה השלישית ללימודי רפואה במוסד האקדמי. "למיטב ידיעתי, נכון להיום, אוניברסיטת בן גוריון תהיה החלוצה בארץ בלימודי אנטומיה באמצעות הטכנולוגיות האלה, אבל אני מאמין שזה יהפוך לסטנדרט בעוד כמה שנים", הוא אומר.

"הטכנולוגיות הללו חשובות כשמגדלים דור חדש של רופאים – דור שיגדל לתוך הדבר הזה. היום מתבצעת הלמידה באמצעות ניתוח גופות. אבל הקבוצה השנייה של הסטודנטים לא בדיוק מקבלת את הגופה כפי שהייתה אצל הקבוצה הראשונה, וכן הלאה. בנוסף, בניתוח גופות לא תמיד הכל ברור, כפי שאפשר לראות במציאות מדומה או רבודה.

"אוניברסיטת בן גוריון תהיה החלוצה בארץ בלימודי אנטומיה באמצעות הטכנולוגיות האלה". פרופ' אילן שלף | צילום: יוסי אלוני

"למידת אנטומיה באמצעות הטכנולוגיות האלה תצמח באופן מעריכי. אומנם מדובר בעלויות גבוהות של הגדלת חדרי הלמידה, רכישת משקפיים ורכישת תוכנה. אז לטווח הקצר מדובר בהשקעה גדולה, אבל ברור שבטווח הארוך יקום פה דור שישתמש בטכנולוגיות האלה ממש כמו בסמארטפון. הדור הצעיר מהיר מאיתנו וידע לשלב את הטכנולוגיות הללו בעבודה שלהם", חוזה פרופ' שלף.

ד"ר שלמה דדיה, סגן מנהל מחלקת אורתופדיה אונקולוגית ומנהל מרכז לוין לחדשנות כירורגית והדפסות תלת ממד באיכילוב, טוען שטכנולוגיות המציאות המדומה היא רק נגזרת אחת לטכנולוגיה הבסיסית בשירות הרופאים הכירורגים – הדמיות תלת הממד.

"למוח האנושי קשה לדמיין את האיברים בתלת ממד. התהליך מתבסס על המרות CT, PET-CT, MRI לתלת ממד. מאותה נקודה של הקובץ התלת ממדי אפשר לעשות תוכנית כירורגית, וכאן נפתחות כמה זרועות ביצוע: ניווט ממוחשב – תוכנית תלת הממד שמוטענת על מערכת הניווט; הדפסות תלת ממד – אפשר להדפיס מודל ולהדפיס מכשור; VR ו־AR שמאפשרים סימולציה לפני ניתוח לאימון".

לדבריו, מרכז החדשנות של איכילוב הוקם ב־2016, ונועד להכניס טכנולוגיות גנריות לכמה שיותר מחלקות כירורגיות על מנת לשפר פרוצדורות ולדייק פעולות. במרכז עובדים 12 איש לשירות הכירורגים, יש בו תחנת CAD תלת ממדי מדיקלי לתכנון הניתוח, פועלות בו מדפסות תלת ממד שמדפיסות את המודלים ואת המכשור שמסייע להנחות את הניתוח.

"למוח האנושי קשה לדמיין איברים בתלת ממד". ד"ר שלמה דדיה | צילום: יוסי אלוני

"מבחינת מציאות מדומה ורבודה, אנחנו בפיילוט בכמה מחלקות", מסביר ד"ר דדיה. "כל התכנים האנטומיים, הפתולוגיים וקבצי התכנון הכירורגי נמצאים בפנים. למשל, יש פעולה מאוד רוטינית של הכנסת צנתרים אפידורליים לפני ניתוח, אבל יש מצבים של עיוותים גדולים או אזורים סבוכים – זו מיומנות שניתנה רק ליחידי סגולה בקרב המרדימים. באמצעות ה־AR אנחנו עושים את התכנון של הכנסת המחט. המרדים רואה היכן בדיוק הוא צריך להכניס אותה, בזווית הנכונה ובכיוון הנכון.

"יש פעולות בהן אנחנו לא פותחים את העור, ומבצעים את ההליך הניתוחי באמצעות הקפאה. כירורג כבד שמנסה להוציא גידול גרורתי, מכניס מחט דרך העור, וצריך לפגוע איתה בדיוק במקום הנכון. בטכנולוגיית ה־AR הוא רואה את זה במשקפיים החכמים. המנתח רואה על גוף המטופל את כל האנטומיה שלו. ממש כמו ספר אנטומיה, מבלי לחתוך את העור. וגם אם היה חותך את העור, יש שכבות רבות, ואתה פותח את המינימום שצריך. בשנה האחרונה ביצענו עשרות עד 100 ניתוחים בשיטות הללו".

מנהלת מערך העיניים באיכילוב ונשיאת איגוד רופאי העיניים, פרופ' ענת לבנשטיין, מספרת על ניתוח חדשני שאושר על ידי ה־FDA, ובו מזריקים תחת הרשתית חומר גנטי המפריש חלבון חסר כתוצאה ממחלה מולדת מעוורת. "בארץ יש מספר מרכזים שאושרו לבצע את הניתוח, וחשוב מאוד הדיוק בהזרקה, שכן אסור שהחומר יעבור לאזור אחר בעין. חברת Novartis הקימה הליך אימון של ניתוח תרופתי באמצעות מציאות מדומה".

מעיניים ועד עמוד שדרה

אך המציאות המדומה והרבודה לא רק משמשת לאימון ולהכשרה בתחום רפואת העיניים. פרופ' לבנשטיין נקראה לעזור בפיתוח מוצר AR שישדרג את הניתוחים שמבצע המערך. כיועצת של Beyeonics, הובילה באיכילוב את הניסוי הקליני, והיום מחזיקה החברה באישור FDA לנתח עם המערכת שמיועדת להחליף את המיקרוסקופ הניתוחי. עד כה, במהלך ארבע שנים, בוצעו עם המערכת כ־2,000 ניתוחים באיכילוב, ובארה"ב משתמשים בה באופן יומיומי.

מנהלת מערך העיניים באיכילוב ונשיאת איגוד רופאי העיניים, פרופ' ענת לבנשטיין | צילום: מירי גטניו

"כשמנתח עושה ניתוח רגיל הוא שם את הראש על המיקרוסקופ, ורואה את העין מוגדלת", מספרת פרופ' לבנשטיין. "עם המערכת של Beyeonics אתה מסתכל על תמונה של העין. המערכת מורכבת מהתקן ראש, שם רואים את התמונה. בנוסף, יש מצלמות מאוד איכותיות שמצלמות את העין כל הזמן. ויש אפשרות להתקין על ההתקן אינספור אפליקציות שאפשר לפתח, ממש כמו סמארטפון. יש אפליקציות שעוזרות להקטין או להגביר את עוצמת האור באמצעות תנועת ראש, להגדיל או להקטין את התמונה, אפליקציה שתצפצף כשמתקרבים לרשתית, אפליקציה שמאפשרת לצייר את מיקום החתך ועוד.

"זהו אמצעי נוסף שעוזר לנו לראות דברים שצילמו קודם, וגם צילום שמראה לנו את כל שכבות הרשתית עוד במהלך הניתוח, ואז אפשר לראות אם הצלחנו לעשות תהליכים נוספים או לא. אנחנו מקבלים מידע נוסף במהלך הניתוח שעוזר לו להיות הרבה יותר אפקטיבי".

"בהיבט המסחרי, נראה שהתחום הכי חם הוא ביצוע ניתוחים באמצעות מציאות רבודה", מוסיף פרופ' זיו שיושב בקרן ההון סיכון XR Invest, שהשקיעה ב־Augmedics. מדובר בחברה ישראלית שמתמחה בניתוחי עמוד שדרה באמצעות מציאות רבודה. היא הראשונה שקיבלה אישור FDA בתחום הזה, וכבר עשתה אלפי ניתוחי עמוד שדרה עם 97.7% דיוק.

"אתה ממש רואה תלת ממד של עמוד השדרה על גבי המשקפיים שלהם", מתאר פרופ' זיו, ומסביר כי ההתמקדות של החברה בניתוחי עמוד שדרה היא משום שמדובר באיבר שלא זז. "עכשיו פרסמנו מאמר מדעי המתאר ניסוי רפואי שביצע פרופ' אדוארד רם באמצעות מציאות רבודה. פרופ' רם מתמחה שנים רבות בניתוח לאנשים עם בריחת צואה המבוצע באמצעות החדרה של מכשיר שמספק פולסים חשמליים לחלק התחתון של עמוד השדרה על מנת לשפר את יכולות האדם לשלוט בפי הטבעת. עד כה זו פרוצדורה שלקחה כמעט שעה, משום שקשה להגיע אל הנקודה המדויקת, ועבור כך עבר החולה הדמיות רנטגן רבות בחדר הניתוח. זה גם המון זמן וגם המון קרינה. היום לוקחים את החולה, עושים לו CT לפני הניתוח, משליכים דרך המציאות הרבודה את צילום ה־CT על גופו של החולה במדויק. ללא קרינה וב־20 דקות".

פרופ' לבנשטיין מנתחת באמצעות המכשור של Beyeonics | צילום: מירי גטניו

בשיבא מספרים כי גם ההכנה לניתוחי שחזור שד – שהם ניתוחי מיקרו־כירורגיה סבוכים – מתבצעת באמצעות XR. הרופא מחליט אם ירצה להכין את הניתוח באמצעים הטכנולוגיים הללו, ועשרות רבות של מקרים כאלה מתרחשים בשנה, כרגע רק במסגרת מחקר.

האם מסבירים למשפחות או למטופלים שהניתוח מתוכנן או מבוצע באמצעים כאלה חדשניים?

ד"ר דדיה: "Surgical Theater פתחו חדר מיוחד למשפחות בבית חולים שהם עובדים איתו בארה"ב. הם שמים משקפיים על המנותח ומשפחתו, מסבירים לו את כל התהליך הכירורגי – כל זאת כדי לשפר את הדיאלוג, שמטופל יבין טוב יותר מה הוא הולך לעבור.

"בישראל זה לא תמיד יעבוד. אתה צריך ליפול על האנשים שירצו לצלול לאנטומיה של עצמם, לגידול של עצמם. חלק נרתעים. אם הם רוצים – אנחנו פותחים בפניהם הכל, כולל להכניס אותם למעבדת התלת ממד ולהראות להם מידולים שלהם".

ד"ר דינה אורקין, מנהלת אגף חדרי הניתוח ומנהלת PlaNet – מרכז התכנון בטכנולוגיות תלת ממד בשיבא, מסבירה: "יש אנשים עם עיוות פנים קשה שמגיעים לניתוח פה ולסת, ואנחנו צריכים להסביר להם איך הם ייראו בתום הניתוח. בעבר היו יוצקים מודל מגבס ועליו היו מראים למטופל איזה חתיכות היו מורידים. אך לחולה אין את הדרך לדמיין איך זה באמת ייראה. וכך גם בכל ניתוח אחר.

מנהלת אגף חדרי הניתוח ומנהלת PlaNet, מרכז התכנון בטכנולוגיות תלת ממד בשיבא, ד"ר דינה אורקין | צילום: יוסי אלוני

"בעידן תלת הממד לוקחים כל קובץ דימות דו ממדי, מכניסים אותו לתוכנת מחשב והיא עושה רה־קונסטרוקציה בתלת ממד, ואז ניתן להקרין את זה על מסך או במשקפי מציאות מדומה, רבודה או אפילו להדפיס בתלת ממד. המטופל יראה את עצמו לפני הניתוח ואחריו, ויוכל לבחור איך הוא רוצה להיראות. לפי זה נעשה את התכנון הניתוחי. עשרות רבות של ניתוחים כאלה מתבצעים בשנה".

חוזרים ללכת

בסיור בבית החולים השיקומי המשולב בשיבא אפשר לראות מחזה נדיר: קשיש בן 102 שיושב במחלקה כשמשקפי מציאות מדומה לראשו. "הוא עבר שבץ והוא מקבל משימות שיקומיות, כמו להזיז איברים שטווח תנועתם נפגע, וממש נשאב לזה", מסביר פרופ' זיו.

"בשיקום אנחנו עושים סימולציה למטופל: איך הוא הולך פעם ראשונה עם פרוטזה, איך מזיז את הידיים למקומות שלא הגיעו בגלל שבץ שחטף. התפיסה היא אותה תפיסה: בהדרכה והכשרה אני מאמן רופא, ואילו בשיקום אני מאמן את המטופל.

"שיבא היו הראשונים שהכניסו לשימוש כיפה תלת ממדית המכונה CAREN (Computer Assisted Rehabilitation Environment, א"ב). היא עובדת כמו סימולטור טיסה, לשם אני רותם את המטופל – ואז הוא נשאב לסביבה שאנחנו בוחרים. על גבי הפלטפורמה יש גם שני הליכונים, אחד לכל רגל, ואני יכול לתת לרגליים לרוץ באותה המהירות או במהירות שונה עבור רגל חלשה. יש שם הרבה חיישנים שמנטרים את כל השרירים והגפיים. ויש גם משימות קוגניטיביות. למשל, מרחב הליכה בסביבה של חלוקי נחל, סביבה חלקה, טיפוס מדרגות. בחור קטוע רגל צועד בסביבה מאתגרת, ובידיים הוא צריך לפוצץ בלונים שעפים אליו. מתוך 10 מעבדות בעולם, אנחנו הפעילה ביותר.

"ניסיתם פעם לקנות ספה באמזון? יש שם טכנולוגיית תלת ממד שמאפשרת למקם את תמונת הספה בחדר האמיתי – זו תחושה אחרת לחלוטין: הפער בין לחשוב איך זה ייראה לבין לבדוק איך זה ייראה. אני חושבת שזה הפער בין שימוש ב־CT וב־MRI לבין שימוש בטכנולוגיית תלת ממד"

ד"ר דינה אורקין

"יש לנו אימונים שאנחנו עושים כדי לטפל בפחד טיסה באמצעות מציאות מדומה, וממש תוך שישה מפגשים אנשים מתחילים לטוס. זה כלי עם כמעט 100% הצלחה".

גם פסיכיאטרים משתמשים ב־VR, מסביר פרופ' זיו. "באמצעות מציאות מדומה אפשר להרגיע חולה עם פוסט טראומה, כשמקרינים בפניו סביבה שקטה, מרגיעה, עם צלילים מרגיעים או טיול באלפים השוויצריים. במקרים אחרים יושבים מטופלים על כורסאות הכימותרפיה, ויש תופעות לוואי וזה לא נעים, ותוך כדי הם בוחרים לצלול בקאריביים עם משקפי מציאות מדומה. גם ילדים בחדר מיון ילדים מקבלים חיסון קורונה, ובזמן הזה הם בכלל באיזה משחק או באיזה עולם קסום של יער מכושף".

על פי הנתונים, בבית החולים השיקומי המשולב בשיבא מתבצע שימוש של כ־1,500 דקות בחודש באמצעי XR, מבלי לחשב את השימוש ב־CAREN.

חדר הניתוח העתידי

למרות כל השכלולים, בשנים הקרובות ימשיכו רופאים אנושיים לעבוד בחדר הניתוח. האתגר שניצב בפני מפתחי טכנולוגיות המציאות המדומה והרבודה מתרכז בעיקר בדיוק ובעיבוד התמונה. "במקרים של בטן שזזה, קיימים עוד יותר אתגרים טכנולוגיים – לוודא שה־AR במיקום מדויק מבחינת אנטומיה. לשם הטכנולוגיה הולכת ושם כנראה יהיה הכסף הגדול", מסביר פרופ' זיו.

גם ד"ר דדיה מוסיף: "הבעיה הכי גדולה כרגע: לנעול את התמונה על המטופל. כשתהיה ולידציה על זה – אפשר לעשות כל פעולה".

איפה נמצאת ישראל בכל הקשור לאימוץ מציאות מדומה ורבודה בתחום הרפואה?

"בישראל אנחנו המאמצים המוקדמים. זו אומת הסטארט־אפ. אנחנו נמצאים בוודאות בחמישייה הפותחת בעולם המערבי בכל הקשור ליישום של טכנולוגיות חדשות", מסביר ד"ר גידון. "בישראל יש חיבור חזק בין הרפואה, האקדמיה והתעשייה. זה המשולש הקדוש. בעיקר כאן זה מואץ בגלל החיבור המצוין הזה".

איך יתפתח התחום בעתיד הקרוב?

ד"ר דדיה: "לא יהיה כירורג שלא ישתמש בזה לפני הניתוח, או חלק מהניתוח או ברגעי השיא של הניתוח. אין שום סיבה בעולם שזה לא יהיה שם ולא יקרה. הרעיון הוא שמחלקות הדימות יוציאו לכל בדיקה גם מידול תלת ממד. בכל חדר ניתוח תהיה עמדת VR שבה יסתכל המנתח ויראה מידול תלת ממד במקום להריץ חתכי CT בדו ממד במסך. זה יהיה חלק אינטגרלי מחדר הניתוח העתידי".

ד"ר אורקין סבורה שהתקשורת בין הרופאים תשתפר משמעותית בזכות השימוש במציאות מדומה ורבודה: "לפני שנה הייתי מרדימה תורנית וקיבלתי טלפון מרופא בכיר מאוד בטיפול נמרץ. הוא סיפר שיש ילד עם גידול בתוך החזה שלוחץ על דרכי האוויר, ודנו איך נכון לטפל בו. תוך כדי שיחה פתחתי את אותו ה־CT שהרופא בטיפול נמרץ ראה, אך כל אחד מאיתנו נתן לו פרשנות אחרת. התקשרנו להתייעץ עם רדיולוג ילדים, שנתן לתמונה פרשנות שלישית. פתאום נפל לי האסימון שאפשר להקרין את ההדמיה במשקפי VR, ולאפשר לרופא להיכנס ל'סיור' בדרכי האוויר של הילד. תוך כמה דקות שלושתנו ראינו עובדות אובייקטיביות, ולא פרשנות. טכנולוגיית המציאות המדומה שינתה את התוכנית הטיפולית של הילד.

הדור הבא של שירותי הבריאות

סי בלסברמאניין

דוח חדש מצביע על כך ששוק המציאות הרבודה (AR) והמציאות המדומה (VR) בתחום הבריאות צפוי להגיע לשווי של 9.7 מיליארד דולר בחמש השנים הקרובות. הנישה הספציפית הזו שווה כיום קרוב ל־ 2.7 מיליארד דולר, מה שמצביע על כך שהיא תגדל פי 3.5 עד 2027.

ישנם גורמים רבים לגידול הצפוי. ב־AR וב־VR קיים פוטנציאל המאפשר מגוון שיטות עבודה חדשות בתחום הבריאות, החל מאופן הכשרתם של רופאים ואנשי מקצועות הרפואה ועד להגברת יכולתם לעסוק ברפואה מרחוק.

חברות רבות כבר החלו לנצל את הטכנולוגיה הזו עבור שירותי בריאות. רעיון זה ממשיך להתחדש עם ההתעניינות המוגברת וההשקעה במטאוורס. אחת הדוגמאות הבולטות היא פרויקט Reality Labs של Meta להבאת "מגע לעולם הווירטואלי". הפרויקט הביא ליצירת כפפות מתקדמות שמעניקות ללובש אותן תחושת מגע כמעט מציאותית. ואכן, הריאליזם הזה הוא כמעט השלב האחרון בגישור בין העולם הווירטואלי למציאותי.

יש גם חסרונות

ככל שהטכנולוגיה הזו ממשיכה להשתכלל, היישומים שלה נשארים אינסופיים. בכל הנוגע להכשרה רפואית של אנשי מקצוע, טכנולוגיה זו תאפשר הכשרה איכותית, שלא תוגבל על ידי משאבים מוגבלים או קרבה פיזית. העולם הווירטואלי יאפשר גם יותר שיתוף פעולה בין רופאים: בהתחשב במוחשיות ש־ AR ו־ VR מאפשרות, בקרוב יוכלו אנשי מקצוע לקיים אינטראקציה זה עם זה ועם מטופלים בזמן אמת, אולי אפילו לבצע הליכים או בדיקות גופניות מרחוק.

ומהם החסרונות? ראשית, הסתמכות מוגברת על טכנולוגיה תמיד יוצרת פגיעות. כיצד יבטיחו המפתחים אבטחה ופרטיות כאשר נתוני המטופלים מועברים באופן דיגיטלי ובענן? יתר על כן, שירותי בריאות בהגדרתם הם מקצוע הומניסטי. האם על ידי החלפת המציאות הפיזית בטכנולוגיית מציאות מדומה ורבודה, תחום הבריאות עושה לעצמו שירות רע בכל הנוגע לביטול מערכת היחסים בין הרופא והמטופל?

יש עדיין לא מעט מרכיבים שלא פוענחו במלואם בהתייחס לטכנולוגיה זו, כולל הבטיחות, הפרטיות והיעילות שלה בכל הקשור לטיפול בחולים. עם זאת, אם זה ייעשה בצורה נכונה ובטוחה – זה עשוי לשנות את הדור הבא של שירותי הבריאות.

"ניסיתם פעם לקנות ספה באמזון?", שואלת אותנו ד"ר אורקין. "יש שם טכנולוגיית תלת ממד שמאפשרת למקם את הספה בחדר האמיתי שלכם. תסכימו איתי שהתחושה אחרת לחלוטין, לשים אותה בחדר ולראות איך היא תיראה. זה הפער בין לחשוב איך זה ייראה לבין לבדוק איך זה ייראה. אני חושבת שזה הפער בין שימוש ב־CT וב־MRI לבין שימוש בטכנולוגיית תלת ממד".

פרופ' לבנשטיין: "מי שלא יהיה שם – יישאר מאחור. ברפואת עיניים יש יתרון לטכנולוגיות האלה, משום שהוויזואליזציה היא מאוד חשובה.

"אני מחנכת דורות של מתמחים בניתוחים, ותמיד אני אומרת: 'אין מישהו עם ידיים לא טובות. יש מישהו שלא רואה מספיק טוב ולא שם לב לפרטים. ויזואליציה טובה משפרת מאוד את הניתוח'".

הרשמה לניוזלטר

באותו נושא

הרשמה לניוזלטר

מעוניינים להישאר מעודכנים? הרשמו לרשימת הדיוור שלנו.