Contributors
קולגה שלי עבד לאחרונה בחברת הייטק מובילה בישראל. שמתי לב שהוא נהפך מסוגר בעצמו ופניו נפולים. הוא סיפר לי שהוא עובד 15 שעות ביום, המנהלים שלו שולחים לו מיילים גם בסופי שבוע והוא נדרש להיות זמין כל הזמן. קצב העבודה והעומס שהוא נחשף להן החלו להשפיע עליו לרעה הוא נהפך למסוגר ובני משפחתו שמו לב שמצב רוחו ירוד מאד.
אלו סימני שחיקה מובהקים. לאחרונה הוא החל לחפש עבודה חדשה. מסתבר שבחברה בה הוא עובד יש קצת תחלופה גבוה במיוחד בקרב העובדים והתרבות הארגונית שלה שמעודדת את מנהליה לעבוד על בסיס 24/7.
על פי מכון גיאוקרטוגרפיה שערך מחקר עבור קרן מעגלים, בישראל למעלה מ-40 אחוז מהעובדים דיווחו על שחיקה בעבודה וזה עוד נמדד לפני מגפת הקורונה.
ארגון הבריאות הבינלאומי (WHO ) פרסם לאחרונה את ממצאי המחקר שלו לגבי 19 מחלות תעסוקתיות והמחלה המובילה היא "שעות עבודה ארוכות". מהמחקר עולה שאנשים שעובדים 55 שעות ומעלה בשבוע נמצאים בסיכון גדול יותר לחטוף שבץ או לחלות במחלות לב איסכמית. כלומר: שעות עבודה ארוכות – הורגות!
מה הגורמים שיוצרים את תופעת השחיקה בעבודה?
סקר של חברת גאלופ על 7,500 עובדים במשרה מלאה מצא שישנם 5 סיבות עיקריות לשחיקה בעבודה:
- יחס לא הוגן בעבודה
- עומס עבודה לא סביר
- העדר הגדרת תפקיד ברורה
- העדר תמיכה מצד המנהלים
- לחץ עבודה לא סביר
הרשימה לעיל מעידה ששורש הבעיה הוא לא בעובד עצמו אלא בדפוסי העבודה ותרבות הניהול של החברה.
מה הפתרון היעיל להתמודדות עם שחיקת העובדים?
בשנים האחרונות התפתחה בעולם (וגם בישראל) דיספלינה חדשה הנקראת WELL BEING או בעברית: 'שלומות'. תכניות לטיפול ברווחה גופנית, נפשית וחברתית המושגות ע"י טיפוח אורח חיים בריא ומאוזן ופיתוח מודעות עצמית. חברות מובילות בעולם כבר נוכחו לדעת שהטמעה אפקטיבית של תכניות wellbeing כחלק מהאסטרטגיה הניהולית של החברה, מצליחות להוריד באופן משמעותי את השחיקה ובכך להעלות את ביצועי העובדים, את המוטיבציה שלהם, את נאמנותם לארגון ולבסוף בשורה התחתונה את הרווחיות.
דוגמה לחברות שהראו שיפור ניכר בהתמודדות שלהם עם אתגרי השחיקה הם נוקיה, ויוניליבר (וכמובן שיש עוד רבים אחרים). וגם בישראל ניתן לראות את המגמה ההולכת וגוברת של ארגונים שממנים בעל תפקיד שבהגדרתו הוא האחראי על טיפול ב–wellbeing של העובדים. העדר אסטרטגיה להטמעת wellbeing בחברה תוביל לנטישת עובדים, ירידה בפריון ועליה בהוצאות ביטוח הבריאות.
את תוצאות העדר אסטרטגיה להטמעת wellbeing בחברה ניתן לראות במחקר שפרסם לאחרונה איגוד הפסיכולוגים האמריקאי (APA) על פיו חברות שפועלות בסביבה המאופיינת ע"י לחץ גבוה, הוצאות ביטוח הבריאות שלהם גבוהות ב- 50% מאשר חברות הפועלות בסביבה פחות לחוצה. יותר מכך, עובדים שחווים שחיקה יחליפו מקום עבודה פי 2.6 פעמים מעובדים שלא חווים שחיקה, 63% מהם יטו לקחת יום מחלה , ו- 23% יטו לבקר בחדר מיון.
מחקר של אוניברסיטת קליפורניה שפורסם בשנה שעברה מצא שמעסיקים בארה"ב מוציאים כ-190 מיליארד דולר מדי שנה על הוצאות בריאות הנובעות מתהליכי השחיקה של עובדיהם. בנוסף, על פי מגזין הרווארד ביזנס ריווי לחץ וחרדה שנגרמים לעובדים במקום העבודה גובים מחיר של 500 מיליארד דולר מדי שנה מכלכלת ארה"ב, עם אבדן פריון ששקול ל-550 מיליון ימי עבודה. המסר ברור, ישנו מחיר להעדר תכנית סדורה של טיפוח wellbeing בחברה והוא גבוה.
מה נחשבת תכנית Wellbeing יעילה?
תכנית wellbeing יעילה צריכה לכלול התייחסות לכל הפרמטרים שמרכיבים את הבריאות של העובד החל מבדיקת מצבו הבריאותי (פיזי וגם נפשי), תזונה נכונה, שינה איכותית, פעילות ספורטיבית על בסיס קבוע, חיזוק אנרגיה מנטלית, ועוד.
בבסיס המודל הנ"ל התפיסה שכדי להשיג איזון בחיינו, כל המרכיבים במעגל צריכים להיות באיזון. כאשר אחד מהם יוצא מאיזון לאורך זמן זה ישפיע לרעה על תפקודינו הפיזי ו/או הנפשי. למשל, אם אני ממעט בשינה באופן קבוע (ישן פחות משבע שעות ללילה) כי אני עונה על מיילים ווצ'אפים עד שעה מאוחרת. מצב כרוני של העדר שינה עלול להשפיע באופן שלילי ולגרום להופעת תופעות ככון: השמנה, סוכרת, הפרעות בחשיבה ובזיכרון ועוד. כל אלו ישפיעו לרעה על תפקוד העובד בעבודה.
תנאי נוסף להצלחת תוכנית wellbeing הוא השקעה עקבית והטמעת התוכנית כחלק מהתרבות הארגונית. הוא מצריך תמיכה של מנהלי החברה בפועל ומהווה עלית מדרגה ביחס לימי כיף, סדנאות מינדפולנס, ושאר תוכניות שהם בבחינת פלסטר ועזרה ראשונה.
מחקרים בארה"ב ואירופה מראים שחברות שהשקיעו באופן עקבי ב-wellbeing השיגו באופן מובהק תוצאות טובות יותר מאלו שלא השקיעו כלל
מה ההחזר על השקעה ב-Wellbeing?
מנכל חברת הייטק שאל אותי לאחרונה, ה-wellbeing נשמע טוב בתיאוריה – אבל מהו ההחזר על ההשקעה? (ROI)
הניסיון בעולם מוכיח שהחזר על השקעה בתכניות wellbeing הוא 300% והוא נמדד מצד אחד ע"י הירידה בהוצאות הביטוח הרפואי, ימי מחלה, שיעור נטישת עובדים וטאלנטים וכול' ומצד שני בעליה ברווחיות החברה. מחקרים בארה"ב ואירופה מראים שחברות שהשקיעו באופן עקבי ב-wellbeing השיגו באופן מובהק תוצאות טובות יותר מאלו שלא השקיעו כלל.
תופעת השחיקה בחברות היא מגמה שלא תחלוף בעתיד הנראה לעין, ולכן היא מהווה אתגר משמעותי מתמשך לחברות וארגונים ומרכיב ב”נורמלי החדש”. אימוץ והטמעת תכנית wellbeing מהווה מהלך הולם לאתגר השחיקה בכך שהוא מחזק את חוסן עובדי החברה (Resilience) ומכין אותם למשברים ולגלי הקורונה הבאים. מנהלי חברות משקיעים רבות בפיתוח המותג שלהם או ה- Brand Equity אבל בעידן המשברי בו אנו נמצאים הם צריכים לשאול את עצמם, אם הם גם משקיעים ביצירת Wellbeing Equity של החברה.
חיים אורן הוא מומחה ל-wellbeing ונציג חברת הינטסה פרפורמנס בישראל. בין לקוחות החברה חברות היטק, בנקים ושירותים פיננסיים. לאחרונה הוא היה הנציג המסחרי של מדינת קונטיקט בישראל וניהל את שיתוף הפעולה בין קונטיקט וישראל בתחום ההיטק.
ה-Contributors של פורבס ישראל הם כותבים עצמאיים שנבחרו על ידי מערכת פורבס, מומחים בתחומם, המספקים פרשנות וסקירת תופעות עכשוויות בתחום התמחותם. התוכן הוא מטעמם ובאחריותם והוא אינו תוכן ממומן.
