כמו את כולנו, גם אותי תפסה המלחמה בהפתעה. באותו היום עזבתי את כיסא המנכ"ל בתל אביב, עליתי על מדי ב' והתייצבתי בכניסה לבסיס היחידה שלי, מוכן לכל משימה.
אבל שום דבר לא הכין אותי לשיחת הטלפון משגרירות ארה"ב אחרי ימים ארוכים במילואים. זו היתה מנהלת תוכנית פולברייט בישראל – תוכנית של ממשלת ארה"ב שמאתרת מדענים מובילים ברחבי העולם ומזמינה אותם ללימודים מתקדמים באוניברסיטאות הטובות בארה"ב. השלמתי את התוכנית הזו לפני כארבע שנים.
לאחר כמה דקות יצרו איתי קשר מהצוות שמנהל את ביקור הנשיא ביידן בישראל ואמרו לי, שהנשיא ישמח לשמוע ממני שני דברים. האחד – מהו סוד הקסם הישראלי. הקסם שיכול להפוך ילד ממשפחת מהגרים מעיראק לחוקר AI באוניברסיטת MIT ונציג ישראל בתוכנית המנהיגות של הרווארד. סיפור לא אופייני יחסית לחברה האמריקנית, שבה העלות העצומה של תואר אקדמי לא מאפשרת לבני המעמד הנמוך לרכוש השכלה איכותית.
הדבר השני שהוא ביקש היה להבין את סוד המנטליות הישראלית – מה גורם לחוקרים אקדמיים, מנכ"לי חברות ועובדי הייטק לעזוב הכל ביום פקודה, ולהתייצב בבסיסי צה"ל במאות אלפים.
נציגת השגרירות בצידו השני של הקו הסבירה לי, שהנשיא ביידן ייפגש עם משלחת ישראלית, שאנשיה יציגו לא רק את תמונת המצב של המלחמה, אלא את הפסיפס המיוחד של הישראלים – אנשים יוצאי דופן מדתות, עדות, אזורים ורקעים שונים.
שתי בקשות
כמה שעות לאחר מכן התכנסנו כל חברי המשלחת בבית המלון בת"א. לאחר שעות של המתנה בחדר סגור בית המלון עם שאר חברי המשלחת, נשיא ארה"ב ג'ו בידן נכנס לחדר. הוא עבר בין כל אחד מאנשי המשלחת ושמע בשקיקה את סיפורו. היה ניכר עליו שהוא הגיע כדי להקשיב, לתמוך ולחבק, כפשוטו.
כשהגיע אלי סיפרתי לו, שבעיתות שלום אני אמנם מנכ"ל של חברת הסטראטפ Leo AI, של עמותה לקידום נוער בסיכון ערבי ויהודי בשם "ללמוד להצליח", אבל החל מה-7 לאוקטובר, בוקר מלחמת שמחת תורה, אני ואלפי אחיי ואחיותיי 100% חיילים בשירות המולדת. סיפרתי לו שעזבנו הכל – ילדים, נשים, בעלים, הורים מבוגרים, ונרתמנו למשימה אחת – הגנה על המדינה.
ביקשתי ממנו שתי בקשות. הראשונה, שימשיך לתת לנו גיבוי מלא עד שנעלים את משטר החמאס מעל פני האדמה. לא למען בני דורנו ואפילו לא רק למען תושבי הדרום אלא למען ילדינו ונכדינו. לאחר מכן הבהרתי לו שהמתקפה הנפשעת של מחבלי החמאס היא לא אקט שמטרתו שחרור לאומי, אלא שזהו אירוע אנטישמי שכל מטרתו היא רצח יהודים בשל היותם יהודים. הסברתי שאנחנו נלחמים באנטישמיות כאן על הקרקע במעוז שנאת היהודים העולמית, וכל שאני יכול לבקש ממנו הוא שילחם באנטישמיות הגואה בארה"ב במלוא העוצמה, למען עתידו של העם היהודי בפרט ועתידו של העולם החופשי ככלל.
לאחר שהנשיא השלים את השיחות האישיות עם כל חברי המשלחת הישראלית, הוא הורה לכל אנשי התקשורת לצאת מהאולם. בשיחה אינטימית סביב שולחן קטנטן סביבו הצטופפנו כולנו, הוא הרשה לעצמו לדבר כמו שלא חלמנו שידבר. הוא כינה את אנשי החמאס "חבורת פחדנים" שמתחבאת מאחורי אזרחיהם. הוא הבטיח שיתמוך בישראל ככל שיידרש, ולא רק במילים.
"מעורר השראה"
בשלב מסוים הוא שלף מכיסו עצם מתכתי, דמוי גלגל שיניים שמוטבע עליו צלב, ואז אמר: "אני נוצרי קתולי מאמין. אני אומר את התפילות שלי כל יום כמו אבי שהיה נוצרי אדוק. כשאני מסתכל עליכם אני מעריך את האמונה שלכם, וזה מעורר השראה".
הוא המשיך ודיבר על העובדה שכולנו כל כך דומים, ושכל המלחמה הזו נובעת מניתוק בינם לבינינו. אם הם היו פחות מתעסקים בשינאה ויותר בלהכיר אותנו ולדעת שאנחנו עם שוחר שלום הם לא היו מעוללים את מה שעשו. "הדור הזה יותר מדי סומך על טכנולוגיה ובינה מלאכותית, ופחות מדי על בינה אנושית", הוא אמר.
לאחר שיחה ארוכה נקרא הנשיא למסיבת העיתונאים שהתקיימה בחדר הסמוך. נפרדנו ממנו במחיאות כפיים, חיבוקים ולחיצות יד. כשהוא יצא מהדלת, הבטנו זה על זה והתקשנו להאמין שהחוויה שעברנו היתה אמיתית.
המסר שיצאתי איתו מהפגישה עם האיש החזק בעולם היא שהוא לא רק מנהל מדיניות ותיקה של ממשלות ארה"ב לדורותיהן, אלא שהוא כאדם, מחובר לבני עמנו, כואב את כאבנו באופן חסר תקדים, וזו הזדמנות חד פעמית שתאפשר לנו להביא שקט הביתה לדורות הבאים.
ד"ר מאור פריד, בוגר Forbes 30Under30, מחזור 2019, מנכ"ל Leo AI ותוכנית "ללמוד להצליח"