“נכנסת כמות עצומה של כסף לישראל. המדינה וההייטק עומדים לפני שינוי היסטורי”

ניר זוהר. "דווקא עכשיו יש לנו הזדמנות לייצר משהו אחר | צילום: אלן צצקין
ניר זוהר. "דווקא עכשיו יש לנו הזדמנות לייצר משהו אחר" | צילום: אלן צצקין
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook
מסטארט־אפ קטן הפכה Wix לחברה ציבורית הנסחרת בנאסד"ק, עם שווי של למעלה מ־16 מיליארד דולר ו־5,000 עובדים בעולם. ניר זהר, נשיא החברה, מסביר מדוע שותפיו סירבו למכור את הפלטפורמה שפיתחו ולמה יש יותר גיוסים והנפקות מאשר אקזיטים בהייטק הישראלי

במשך קרוב ל־20 שנה מפרסם פורבס את דירוג Global 2000, המאגד את 2,000 החברות הציבוריות המובילות בעולם. השנה אנו מפרסמים לראשונה את הדירוג הישראלי, שכולל את 100 החברות הישראליות הציבוריות המובילות.

דירוג Global 2000, כמו מקבילו הישראלי, אינו מדרג חברות לפי שוויין בלבד, ושם דגש על הפעילות העסקית הקיימת, בניגוד לפוטנציאל עתידי – פרמטר שבשנים האחרונות ניפח את שווין של חברות טכנולוגיה רבות לממדי ענק.

הראיון עם נשיא וויקס, ניר זהר, מתפרסם כחלק מפרויקט פורבס 100 גלובל הבוחר את 100 החברות הישראליות המובילות בעולם.

לדירוג החברות הישראליות המובילות


שער פורבס יוני
שער גיליון יוני. לרכישה

שעות הבוקר המאוחרות מביאות איתן אל נמל תל אביב רבים שרוצים ליהנות מהשמש החמימה והים השקט. ממש כמה צעדים משם מגיעים בזה אחר זה צעירים בקוד לבוש קייצי ולא־מחייב, ומתאספים לתור ארוך בקפיטריה של Wix.com. כך הם עושים בכל יום, בדרכם למשרד שיושב ממש על קו החוף.

היום, הנושא המדובר בזמן ההמתנה בתור הוא מסיבת הפורים המתוכננת לכל עובדי החברה בישראל, כ־2,500 איש. “אנחנו כנראה המפגרים היחידים שמקיימים מסיבת פורים ביוני”, אומר ניר זהר, נשיא החברה וסמנכ”ל התפעול.

“היו לנו דיונים כמה יסכימו להשתתף בתחרות התחפושות, במזג האוויר החם. כשהוצאתי לעובדים מייל שמודיע על המסיבה עכשיו, ניסיתי לחזור אחורה למייל שבו ביטלתי את המסיבה הקודמת ברגע האחרון, במרץ 2020, עם התפרצות הקורונה. היה כתוב שם ‘אל תדאגו, אני מבטיח שבהמשך השנה, כשדברים ירגעו, אנחנו נעשה מסיבה’. אז מתברר שיצאתי אופטימי מדי, אבל בסוף זה קורה”.

מבחינה עסקית הקורונה דווקא עשתה לוויקס – פלטפורמת בניית האתרים שלאחרונה חצתה את רף 200 מיליון המשתמשים – רק טוב. מניית החברה הנסחרת בנאסד”ק הכפילה עצמה פי שלושה, מאז השפל שהיתה בו בראשית חודש אפריל. שוויה של החברה מוערך כעת בלמעלה מ־16 מיליארד דולר, מה שהופך אותה לאחת החברות הישראליות הציבוריות בעלות השווי הגבוה ביותר.

מתוך כ־5,000 העובדים המועסקים ב־23 אתרי החברה מסביב לעולם, כ־1,000 גויסו בתקופת הקורונה. “בהתאם למצב התחלואה בחלק מהמדינות, יש עוד כאלה שלא פגשו את המנהל שלהם פנים אל פנים, ולא היו יום אחד במשרד”, מגלה זהר.

גיליון יוני. לרכישה
אגרוף בדלת

המגפה הביאה איתה שינוי משמעותי של הרגלי השימוש באינטרנט, ועסקים רבים הבינו שעליהם לייצר נוכחות ברשת. לדברי זהר השינוי קרה עוד לפני הקורונה, אך המגפה האיצה אותו. “חברות כמו וויקס מורידות את העלויות של המעבר לאינטרנט. וויקס לוקחת את המורכבות הזאת ומפשטת אותה. יש לנו 3 מיליון משתמשים שנרשמים כל חודש. הם באים מסיבה. מרצון.

אני צריך לעזור להם לממש את הרצון. בספקטרום של שנה או רבעון – יהיו עליות וירידות. בספקטרום של חמש שנים אנחנו נראה רק עליות”, אומר זהר.

אבישי אברהמי. גייס את זהר לסטארט־אפ של 10 אנשים. היום עבדים בוויקס קרוב ל־5,000 | צילום: אלן צ'צקין
אבישי אברהמי. גייס את זהר לסטארט־אפ של 10 אנשים. היום עבדים בוויקס קרוב ל־5,000 | צילום: אלן צצקין

ויש לו על מה להתבסס. אל החברה ־ שנוסדה בשנת 2006 על ידי אבישי אברהמי (המנכ”ל), נדב אברהמי (סמנכ”ל המחקר והפיתוח), גיורא קפלן (המנהל הטכנולוגי) וד”ר אורית מוסינזון ז”ל – נקרא זהר להצטרף כעובד זמני, ומ־2007 ועד היום הוא שם.

באמצעות הפלטפורמה של וויקס יכולים משתמשים לבנות אתר אינטרנט ללא עלוהת וללא ידע קודם בתכנות או בעיצוב. החבילה הבסיסית ניתנת בחינם, אבל תכונות נוספות, כמו מיתוג אישי, התאמה של הדומיין ועוד, מוצעות בתשלום. כ־5 מיליון מהלקוחות משלמים על השירות, ובממוצע לקוח משלם 140 דולר בשנה.

הגרסה המוקדמת של המוצר הושקה ב־2008, ממשרד קטן של עשרה עובדים ברחוב החשמונאים בתל אביב. זהר נזכר: “באתי לחצי משרה ועשיתי בחברה שטויות. כל מה שצריך. זה התחיל בלסדר דברים במשרד, לקנות עציצים, להתקין קודן בדלת כי לפני שבוע נכנס מישהו וגנב מחשב נייד. אחרי הגניבה אחד העובדים התבאס ממש, נתן אגרוף לדלת, ועכשיו יש חור בדלת וצריך גם לתקן אותה, ועל הדרך גם הייתי צריך לסדר ביטוח.

משרדי WIX | צילום: WIX
משרדי WIX בנמל תל אביב. מעבר לים ישנם עובדים חדשים שעדיין לא ראו את המשרד | צילום: WIX

“אבישי בדיוק התחתן בסמוך להשקת המוצר, והיתה עלינו כתבה גדולה באתר טכנולוגיה בינלאומי, אז פחדנו שהשרתים יפלו כתוצאה מהטראפיק שיגיע ממנה. הבאנו לפטופים בבגאז’, כדי שאם יקרה משהו נוכל לטפל תוך כדי החתונה”, הוא משחזר.

קצת אחרי שהשיקו את המוצר פרץ המשבר הכלכלי העולמי של 2008. בחודש נובמבר התכנס הדירקטוריון וניסה להבין איך החברה תתמודד. “היינו מוכרים ארבעה מנויים ביום. זה כלום. אבל, לפי המודל שלנו וההסתכלות שלנו איך הטראפיק מתקדם ואיך משתמשים אצלנו במוצר – הערכנו שאם נגיע ל־80 מנויים חדשים ביום בממוצע חודשי, למשך חצי שנה, אנחנו נהיה בסדר. היה קיצוץ במשכורות של ההנהלה כדי לתת דוגמה אישית, מלבד זה המשכנו לפי התוכנית.

“באפריל 2009 הגענו לממוצע של 86 מנויים חדשים. החלק המהותי הגדול היה שהפסקנו באותו רגע לשרוף מזומנים. זה שינוי מנטלי כיזם. הפחד מסיום המזומנים יושב עליך חזק כל לילה ולא נותן לך לישון”, אומר זהר. “זה היה הרגע הכי משמעותי שלי כיזם”.

מספיק מטומטמים

מאז שנוסדה התנהלה החברה כסטארט־אפ וגייסה כ־43 מיליון דולר בארבעה סבבים. בשנת 2013 הונפקה בנאסד”ק וגייסה 93.6 מיליון דולר. “הגיוסים וההנפקה היו כדי לגדול, זה ממש שינוי תפיסה. אני לא מגייס כסף כי אני עומד למות, אלא כי אני רוצה לגדול יותר מהר. זו חוויה רגשית ומנטלית שונה לחלוטין”, אומר זהר.

בשנת 2013 ההנפקה היתה אירוע יוצא דופן, בטח בסדרי הגודל של חברות ישראליות. זהר נזכר כי משנת 2000 היתה במשך למעלה מעשור תקופת יובש בגזרת החברות הישראליות שהפכו לציבוריות. אחר כך הגיעה ההנפקה. “טבענו נרטיב חדש שלא היה נפוץ – להפוך להיות ציבוריים וגם להמשיך לגדול.

“משיחות שהיו לנו עם המון יזמים שהנפיקו עכשיו – אנשים שקרובים אלינו ועזרנו להם לא פעם – יש לנו מניית יסוד משמעותית בנרטיב שהפך להיות הנרטיב השולט. זו פעם ראשונה מקום המדינה שיש יותר גיוסים והנפקות מאשר אקזיטים”.

רגע לפני ההנפקה הציעו לקנות אתכם תמורת מיליארד דולר. מאיפה האומץ לסרב?

“היינו אנשים מספיק מטומטמים”, צוחק זהר. “היו לנו הצעות מאוד רציניות, אבל תמיד היה לנו שילוב של צוות מאוד חזק. הביחד הזה נותן תחושה חזקה שיש לי עם מי לרוץ ועם מי להתייעץ. אני לא לבד. מאוד האמנו שיש לנו פוטנציאל גדול להמשיך עם החברה. יספרו לך עד מחר שאחרי שקונים איתך אתה תישאר בחברה, והכל ישאר אותו דבר. אבל לא יעזור שום דבר. היא לא שלך”.

היו חששות לפני ההנפקה?

“בטירוף. הנפקה היתה דבר זר ומנוכר. לא היה אף ישראלי שיכולנו לדבר איתו על זה. שני האנשים העיקריים שיצא לנו לדבר איתם הם גיל שוויד (מייסד צ’ק פוינט) ואיל ולדמן (מייסד מלאנוקס, א.ב.).

“תחשוב שעוד שנה מלא אנשים יוכלו להגיד לעצמם עבדתי בחברה ציבורית ויש לי עם מי להתייעץ. כשחברות אחרות ינפיקו – יהיה מי שידבר איתן. גם בעניינים טכניים וגם בעניינים רגשיים. לנו לא היה עם מי לדבר”.

יש חיה חדשה

זהר (43) גר בילדותו בשכונת רמת אביב. הוא היה מבלה שעות בין מדפי הספרים במקום עבודתה של אימו – הספרייה באוניברסיטת תל אביב. עד היום קריאה היא אחד מתחביביו, ובמהלך השיחה הוא מפתיע בפרטי טריוויה מתחומים שונים.

החל מכיתה ז’ החל הרומן שלו עם תנועת הצופים, וכבר בשלב מוקדם התאהב בתחומי ההדרכה. תמיד הוא התחבר לעבודה עם אנשים, והחליט להתגייס לקורס חובלים ולפקד על אנשים. אחרי השחרור טס לחו”ל ועבד בדרום אפריקה, במחנות קיץ מטעם הסוכנות היהודית.

הוא אפילו הספיק ללמד ספרות והיסטוריה בבית ספר בחולון, במסגרת סטאז’ שעשה במשך שנה. “אני חושב שבסוף, כחברה, השינויים הכי גדולים שאתה יכול לייצר הם דרך חינוך. אלה גם השינויים הכי קשים, כי זו תשואה שהכי קשה לקבל בשטח, ואתה לא מקבל עליה קרדיט ברוב המקרים. אני חושב שמה שמשותף לי וליזמים אחרים הוא שקשה לנו לקבל את הדברים המקולקלים כפי שהם. זה מה שדוחף אותך להיות יזם. לקחת משהו, לעשות אותו אחרת או להמציא אותו מחדש”, אומר זהר.

משרדי WIX | צילום: אלון צ'צקין
“”נכנסת כמות עצומה של כסף לישראל. יש תחרות דרמטית על טאלנטים” | צילום: אלן צצקין

בראשות הממשלה עומד כעת יזם לשעבר. אתה צופה שינוי ביחס לתעשיית ההייטק?

“אני מקווה וחושב שחייב להיות שינוי. המדינה עומדת לפני שינוי דרמטי. להערכתי יהיו השנה סדר גודל של 30 הנפקות – זה מדהים. נכנסת כמות עצומה של כסף לישראל. יש תחרות דרמטית על טאלנטים. יש הזדמנות אדירה להרחיב את שוק העבודה. בוויקס, לדוגמה, רק 50% מהעובדים עוסקים במו”פ. יש אצלנו מלא תחומים מקצועיים אחרים: מעצבים, אנשי תמיכה, אנשי מוצר, שיווק, ניהול ועוד. בחברות קטנות ובסטארט־אפים אין את הדבר הזה.

“להייטק יש מגע כמעט עם כל צד בממשלה. מבחינת משרד החינוך – צריך ללמד תכנות ילדים מגיל א’ ועד י”ב, כמו שפה. גם כי זו השפה שהעולם מתקיים וחי בה, וגם כי זו הדרך הכי טובה להגדיל את כמות האנשים שעובדים בתעשייה הזאת ולצמצם את הפערים.

“סביבת העבודה משתנה, וצריך לייצר רגולציה שמתאימה לכך – את הדברים האלה פותרים גם מול משרד הכלכלה וגם מול משרד המשפטים. בוא נמצא דרכים למשוך אנשים בעלי שם. אנחנו בנקודה היסטורית מהבחינה הזאת שישראל עוברת שינוי דרמטי מבחינת כל החברות שנבנות פה. דווקא עכשיו, עם ראש ממשלה יזם, יש לנו הזדמנות לייצר משהו אחר”.

את התובנות האלה מנסה זהר ליישם בפועל. בשנת 2014, כשוויקס גדלה אחרי ההנפקה, הוא התחיל להשתמש מניסיונו ויזם את הקמת פורום חברות הצמיחה. כשהפורום קם הוא איגד 12 חברות, מתוכן רק ארבע היו ציבוריות. היום יש 26 כאלה והרבה הופכות לציבוריות. מי שמנהלת את הפורום היא כרם נבו, שמשמשת היום כראש המטה של זהר בוויקס.

“המדינה בנתה יפה מאוד את תרשים הזרימה שהכירה. היו כאן סטארט־אפים, החלום של המדינה הוא שתבוא גוגל, תרכוש את הסטארט־אפים האלה ותבנה פה מרכז פיתוח. לצורך כך היא מימנה בין השאר את הסטארט־אפים האלה דרך המדען הראשי. אבל את תרשים הזרימה ההפוך, שהסטארט־אפים האלה אולי יהפכו לגדולים בעצמם, כמו וויקס, את המודל הזה היא לא טיפחה”.

זהר מדגים מקרה נקודתי שיכול להסביר את מורכבות התהליך: “רצינו לפתח את השוק היפני, והייתי צריך להביא כמה יועצים משם לפה. זה היה סיוט לסדר להם ויזה לשנה ־ ורק לייצר אותה לקח שלושה־ארבעה חודשים שמתקזזים בסוף מהשנה. כשהתחלנו לדבר עם משרד הפנים ורשות האוכלוסין הבנו שיש נוהל אחר לחברות בינלאומיות. כששאלתי את הפקיד ‘איך אני אומר למשרד הפנים שאני חברה בינלאומית?’, הוא ענה לי: ‘הנה, עכשיו אתה אומר’. אתה מבין? פשוט לא היה מנגנון להגיד לפקיד שאנחנו חברה בינלאומית.

“הפורום עוזר למדינה להבין שיש חיה חדשה – חברות ישראליות גדולות, רב־לאומיות, יש לי משרדים ב־10 מדינות בעולם ועכשיו בוא נבין מה זה אומר”.

משרדי WIX | צילום: אלון צ'צקין
העובדים נבחרים לא רק על סמך כישורים מקצועיים | צילום: אלן צצקין
מבחן הבירה

בחזרה לוויקס. זהר לא מעוניין לפרט יותר מדי על השיפורים שצפויים במוצר בעתיד הקרוב, אך מספר שבחברה “רוצים להעמיק באפשרויות שאנחנו נותנים למשתמשים, וגם להתאים לכל סוגי המשתמשים – מכאלה שיש להם פוביה לגעת במחשב, ועד למפתח שרוצה לבנות אפליקציה או מנוע חיפוש לטיסות. כמו כן, אני רוצה להתאים גם לכל עסק, כי כל עסק דורש פונקציות שונות”.

יש תכונה מסוימת שחשובה לך בעובדים?

“אין משהו מסוים, זה מאוד תלוי בתפקיד שהוא עומד למלא. אחת השאלות הכי מעניינות שאפשר לשאול את עצמך בזמן שאתה מגייס עובד חדש היא אם הייתי יוצא איתו לבירה. אם התשובה היא ‘לא’, אני לא חושב שצריך לשכור את העובד. לא הכל מבוסס על הפן המקצועי.

“אני חושב שסביבות עבודה מתבססות בעיקר על חיבורים חברתיים. אנשים יכולים להיות מאוד מקצועיים ומאוד מגעילים. יש גם המון אנשים שאני נהנה לפגוש אותם וללמוד מהם דברים חדשים. אני לא מקבל את הגישה שהמקצועי צריך להיות הדרייב העיקרי, כי אנשים הם הסכום של כל מרכיביהם.

“אני רוצה לספק לאנשים שלי אתגר, שירגישו שהם מתפתחים ושיש להם השפעה. התרבות שלנו נותנת לעובדים מגע ישיר עם משתמשים והבנה שכשהם עושים משהו טוב, אז הלקוחות מצליחים בעסק שלהם. כשבעל עסק מצליח, בעיקר עסק קטן, הוא מכניס כסף ושם אותו על שולחן המשפחה שלו ונותן אוכל לילדים. זה דבר מדהים להיות חלק מההצלחה הזאת”.

הרשמה לניוזלטר

כתבות נוספות