איך הטכנולוגיה עוזרת להציל את השפה העברית?

הטכנולוגיה היא סמן הקידמה – היא הקטר שבראש המשק, היא זו שמגלה וממציאה דברים חדשים ומנסה להפוך את חיינו לקלים יותר והיא זו שמאופיינת בשלל סימנים ושפות שלמביט מבחוץ נראות כמו באו מהעתיד. שפות התכנות הן לא האספקט הלשוני היחיד שמאפיין את תחום ההייטק – בזכותו (או בגללו, תלוי בנקודת המבט) נכנסו המון מילים ופעלים לועזיים לשפה – להקליק, לקנפג, לפרמט, לפסבק, לגגל, והרשימה עוד ארוכה.

אך מלבד הקידמה, לענף הטכנולוגיה יש גם תפקיד היסטורי של – תאמינו או לא – שימור השפה העברית. המחשבים והסמארטפונים סובבים אותנו כל היום – משמשים אותנו בבית, בעבודה ובדרך. מה שהמכשירים הללו יגידו והאופן שבו הם ידברו אלינו יישאר איתנו הרבה זמן. הם גיבורי התרבות של ימינו. מספיק שאכתוב פה את המספרים 404 בשביל שבראש שלכם יתרוצצו עכשיו המילים "העמוד שחיפשת אינו נמצא"; או להזכיר לכם את הפעם ההיא שממש הייתם צריכים Wi-Fi וכל מה שרציתם היה לראות את ההודעה "פתח רשתות Wi-Fi זמינות". כך, המילים והמשפטים שמופיעים על המסך שלנו הופכים אט אט למשפטים איקוניים, בדומה לסלוגנים "שאני אשפשף?" ו"בא לי שרפרף", למשפט "צא בחוץ" של הרב עובדיה יוסף ז"ל ול"הוונט דה ג'ואיש פיפל סאפרד אינף?" של "החמישייה הקאמרית".

גיבורי התרבות של ימינו | צילום: fotolia

"יש לך עשר שקל?״
השפה העברית חודשה על ידי אליעזר בן יהודה רק לפני כ-200 שנה והיא כבר עברה המון שינויים. כיום מבוגרים ובני נוער כאחד מדברים בקיצורים, למשל צכה (במקום צריכה), כה (במקום כן), תעביר ת'מלח (במקום את המלח); אנחנו משתמשים בביטויים לועזיים כמו לקחת החלטות (במקום להחליט), לעשות כלים (במקום להדיח) ולקחת תמונה (במקום לצלם).

השינויים הללו רבים ומשקפים את העברית כשפה חיה (ובועטת), אך יש גם כמה תחומים שבהם השינויים הם פשוט טעויות. הנפוצים שבהם הם כמובן מספרים (עשר שקל), לשון עתיד בגוף ראשון (אני יעביר) והחלפת צורת ציווי בצורת עתיד (תשמור לי עוגה). ופה בדיוק נכנסת הטכנולוגיה בתפקידה הציוני.

איכשהו קרה שדווקא הטכנולוגיה היא זו שדבקה בצורות הציווי – המשך, חזור, פתח, הכנס, התקן, שמור – איפה עוד אפשר לשמוע צרור של צורות ציווי כאלה מחוץ למסכי המחשבים והסלולר? הצורות האלה הן שמשמשות את תלמידי התיכון בשיעורי מדעי המחשב, ימשיכו איתם ל-8200 בצבא ולסטארטאפ הראשון שלהם, ויעברו גם לדור הבא.
ומה היה קורה אם הטכנולוגיה לא הייתה שומרת על השפה והמתכנתים של פעם היו כותבים – תמשיך, תחזור, תפתח, תכניס, תתקין, תשמור? סביר שהיום כולנו היינו אומרים "תעשה תשמור על הקובץ" או "תלחץ תתקין כשהחלון עולה".

כאנשי הענף המבטיח ביותר במשק הישראלי, כמי שאחראים על הפיתוחים הבאים ועל עיצוב העתיד שלנו – אני מפצירה בכם לזכור את תפקידכם בשימור השפה העברית, ולהבין את גודל האחריות ההיסטורית של המילים שלכם שמגיעות למשתמשי הקצה ושל האופן שבו הן ישפיעו על השפה שלהם ושל הדור הבא בישראל. אני לא מתביישת להודות שלמילים שלכם תהיה בסוף יותר השפעה מאשר למילים שלי או של כל עיתונאי אחר, אז יש לי רק שתי בקשות: בפעם הבאה כשאתם משיקים מוצר שימו לב לעברית בו, ועדיף שתכתבו בלשון רבים כדי שגם גברים וגם נשים ירגישו שאתם פונים אליהם.

לכתבה בגיקטיים

עוד בגיקטיים:

מבנים סופר חכמים – בקרוב מאוד במשרד שלכם

החיים של יזם/ת ישראלי/ת בעמק הסיליקון: ההבדלים מול ישראל