איך נראות הערים החכמות בעולם – ומתי תגיע הטכנולוגיה לישראל?

600 ערים בעולם מרכזות כיום את מרבית העוצמה הכלכלית. חיים בהן רק 22% מתושבי העולם, אולם הן אחראיות ליותר ממחצית התמ״ג העולמי. בהקבלה, אותן ערים אחראיות גם על רוב הזיהום בעולם.

התרכזות הכלכלה העולמית בערים הציתה ביניהן תחרות על משאבים ויוקרה; ערים מתחרות כיום על השקעות ועל תושבים משכילים שמהווים גורם משיכה מרכזי לתאגידים. כדי למשוך תושבים הן עושות מאמצים כבירים לשיפור איכות החיים והסביבה.

לקבלת כל העדכונים, הדירוגים והניתוחים – עשו לנו לייק בפייסבוק

צמיחת הערים, מורכבות ניהולן והתחרות ביניהן אילצה אותן לסגל שיטות ניהול שנלקחו מהעולם העסקי, כך שערים כיום מתנהלות באופן כלכלי – מייצרות הכנסות שיאפשרו את המשך פיתוחן ושגשוגן וממתגות את עצמן כדי למשוך עוד תושבים, עסקים ותיירים. תהליך זה הואץ על ידי התקשורת האלקטרונית הזולה והנגישה. הפטפוט האלקטרוני הגביר, ולא החליף, את זה של הפנים אל הפנים, והתקשורת האלקטרונית הזולה הגבירה את התלות של הכלכלה בתקשורת מכל הסוגים.

גורם משמעותי הוא ייצורן של כמויות עצומות של מידע על ידי המכשירים המחוברים והטלפונים החכמים. אלה מרוכזים בצפיפות בערים, שם נמצאים האנשים, המכונות, הבניינים והתשתיות המכילים אותם, והם הופכים את הערים למפעלי מידע עצומים. המיזוג בין סביבה פיזית ודיגיטלית מציג הזדמנות לחשוב על הערים כמחשבי־על. כשהמידע נאסף ומנותח והתוצאה מוחזרת אל החיים העירוניים הוא הופך ערים למקומות פרודוקטיביים ואטרקטיביים יותר, וזה הרעיון שעומד מאחורי עיר חכמה.

פחות עומס בכביש

חלק מהערים החכמות מתוכננות מהיסוד, ורובן נמצאות באסיה. בסונגדו, למשל, עיר חכמה שנבנית בקוריאה, מותקנים בכל בית ועסק מסכי וידיאו ומערכות חכמות לניהול תחבורה ושימוש במים ואנרגיה. אולם מרבית הערים בעולם תקועות עדיין עם תשתיות ישנות. ניצול המידע שהתשתיות מייצרות מאפשר את שדרוגן, כך שלמקומות בהם אין תשתית מתוכננת היטב יש הזדמנות לזנק קדימה.

ניצול המידע – משמעותו בין היתר פחות פקקי תנועה. באוניברסיטת ברקלי אספו אותות מטלפונים של נהגים שהציגו את המקומות העמוסים ביותר והזינו את המידע חזרה למכשירי הטלפון. החוקרים עברו כעת לשליטה בתנועה וכך מצמצמים עומסי תנועה ופקקים, ולא רק מוסרים מידע עליהם. בהמשך יבנה הצוות מערכת ניהול תנועה עבור קליפורניה.

מכוניות חכמות יכולות להתקשר ביניהן ולהזהיר נהגים משינויים בכביש. בעתיד, ייתכן ולא יהיו בהן נהגים כלל, ותודות למידע הן גם יהיו נקיות יותר. מכוניות היברידיות יוכלו לפעול באמצעות הוראות אוטומטיות ולעבור משימוש בדלק לשימוש בחשמל, במקרה שאיכות האוויר ירודה, או כשהן עוברות ליד בית ספר.

סונגדו, קוריאה. בכל בית ועסק מותקנים מסכי וידאו ומערכות חכמות | צילום: יח"צ

גם אכיפת החוק תהיה קלה יותר, מפני שהמשטרה תוכל לחזות ולמנוע פשעים על ידי צפייה ברשתות חברתיות. בהקשר הזה, תושבים רבים בלונדון, אלה שזוכרים היטב את התפקיד שמילאו המסרים המיידים בתקופת המהומות בעיר בשנה שעברה, מצרים על כך שלמשטרה לא הייתה אז את יכולת החיזוי הזו. בממפיס עזרה תוכנת ניתוח וחיזוי לצמצם פשיעה ביותר מ־30% ואלימות ב־15% בין 2005־2010.

אולם הרווח האמיתי נעוץ בהפיכת הערים לטובות יותר על ידי משיכת מידע ממקורות שונים. טלפונים חכמים ומצלמות יכולים לעקוב אחר זרימת אנשים ומכוניות. התרחשות יוצאת דופן במדיה חברתית יכולה להראות למשל שיותר אנשים מהצפוי עומדים להגיע למופע, שהתנועה צריכה להיות מכוונת מחדש, שיותר תחבורה ציבורית נדרשת ויותר נוכחות משטרתית.

אבל טכנולוגיה מבריקה אינה יעילה אם הערים אינן מנוהלות היטב. מחלקות שונות ורשויות שונות חייבות לעבוד יחדיו. ב״קונטרול סנטר״ בריו דה ז׳נרו, נציגי מחלקות שונות בעירייה בוחנים יחדיו מסכים. כאשר סופה מכה בעיר, בתי ספר ושדות תעופה יכולים להיסגר ותנועה יכולה להיות מכוונת מחדש ממרכז זה.

ומה קורה אצלנו?

הרבה דברים שעושים את החיים בעיר לטובים יותר יכולים להיעשות בזול על ידי התושבים. ממשלות וערים מעודדים זאת על ידי הנגשת מידע; האיחוד האירופי מממן פרויקט שנותן למפתחים מידע וכלים ליצירת שירותים עירוניים דיגיטליים; פרויקט בהלסינקי מתכוון להקל על האזרחים בדיווח תקלות; אחר, באמסטרדם, יאפשר לאנשים למצוא את הדרך הטובה ביותר לנוע בעיר; ופרויקט בליסבון ידריך תיירים.

קיימת דרך נוספת לאיסוף מידע – באמצעות האנשים עצמם. איכות האוויר למשל, יכולה להיות מנוטרת על ידי רוכבי אופניים, בשילוב מידע על המקום, מזג האוויר, השעה ועוד. למעשה, כל אובייקט יכול לספר סיפור. 

כמו ערים רבות ברחבי העולם, הערים בישראל בנויות ברובן על תשתיות ישנות בנות עשרות שנים. העיור המוגבר בישראל והיעדר עתודות הקרקע, בשילוב המגמה של החזרה למרכזי הערים ועליית רמת החיים מחייבת את הערים להתייעל ולשפר את השירותים שהן נותנות לתושבים ולעסקים, ושיפור זה יוכל להתקיים רק בערים שישכילו לאמץ טכנולוגיות של עיר חכמה, שיהפכו אותן ליעילות, חסכניות ומקיימות יותר.

נכון להיום, תחום העיר החכמה עושה בישראל צעדי כניסה ראשונים. בינתיים, עדיין לא ניתן להצביע על פרויקטים רחבי היקף בתחום, אולם אפשר להבחין בניצנים ראשונים לאימוץ ושילוב טכנולוגיות מתקדמות בערים אצלנו, כמו למשל תחרות ראשונה מסוגה בארץ שהושקה באחרונה בתל אביב לפיתוח אפליקציות על בסיס מאגרי המידע של עיריית תל אביב והממשלה. מטרת התחרות להגביר שקיפות ולהנגיש מידע לציבור בסיוע מפתחי תוכנה ועידוד יצירה טכנולוגית לטובת הציבור.