אסיפת נבחרים: הקולקציה הזוגית ע"ש טפליצקי

כרטיס ביקור

דיוויד טפליצקי, 50, נראה ומדבר כשריד חי של ילדי הפרחים. לבוש בג'ינס מצויר וטי שירט, מחרוזת אתנית לצווארו, גופו עטור קעקועים (פרי עמלו של אמן אינדונזי) והוא מדבר על אמנות שחוצה גבולות, דתות וגזעים, ועל הרצון שלו לעורר באמצעותה דיאלוג רב-תרבותי, המדגיש את המשותף לכולם. בימים אלו הוא מציג במוזיאון תל אביב כמה עשרות מיצירות האמנות הכלולות באוסף המשפחתי במסגרת התערוכה ROUNDABOUT. לא בכדי התערוכה משקפת גם את המסרים האישיים והחברתיים שלו.

האוסף

אוסף האמנות הפרטי של טפליצקי כולל יצירות אמנות מסוגים שונים ובסגנונות שונים. בצד עבודות של אנדי וורהול, קית' הרינג, ז'אן מישל בסקיה ועוד יוצרים מתקופתם, ניתן למצוא עבודות של אמנים מודרניים מאוסטרליה, ניו זילנד, הודו, תאילנד, סין, וכן יצירות מסורתיות מאינדונזיה, יפן, בהוטן ועוד. כמו כן, כולל האוסף עבודות של יוצרים ישראליים בינלאומיים כמו אורי גרשט, יובל יאירי, צדוק בן דוד, סיגלית לנדאו ועוד.

הכי אהובה. I belong here של טבארס סטראצ'ן

את הקרדיט על הבחירות באוסף, חולק דיוויד עם בת זוגו לחיים, זה עשרים שנים ויותר, פגי. יחדיו הם טיילו בעולם במשך שנים ארוכות, חיו במחוזות אקזוטיים כמו יפן ותאילנד, אספו פריט לפריט, וגם מכרו אותם בעת הצורך תוך התייעצות משותפת.

הרכישה הראשונה

את התואר האקדמי עשה דיוויד בכלכלה ויחסים בינלאומיים. עם זאת, הוא נמשך דווקא לתחום האמנות ולמוסיקה. חבריו הקרובים היו אמנים כקית' הרינג, רוי ליכטנשטיין, רוברט מייפלתורפ. את זמנו הפנוי בילה בשמיעת הרצאות בבית הספר לאמנות. "את היצירה הראשונה שלי רכשתי כשהייתי סטודנט בן 22 מאנדי וורהול. זה היה הדפס של מאו שעלה לי בערך 300 דולר. פופ ארט לא היה יקר ואהבתי את זה, וחוץ מזה, חשבתי שזה נראה COOL וימשוך בחורות לבוא לחדר שלי".

ואז הגיעה פגי

הם הכירו בבית הספר לאמנות. בתחילת יחסיהם נסעו פגי ודיוויד לשלוש שנים ליפן. פגי לימדה אנגלית ועבדה כמלצרית ודיוויד עבד בבנק וכתב כתבות. זו הייתה תקופה שבה למדו יחד להתבונן ולהבחין בדברים בעלי ייחוד אמנותי. פגי: "אספנו דברים שלא תמיד הבנו, פשוט התרשמנו מלמצוא פריטים ואנשים מעניינים".

דיוויד נזכר ב"פסל המפטונג" מבורנאו שרכשו בתשלומים. "ראיתי את העבודה המיוחדת הזו ופשוט לא יכולתי שלא לרכוש אותה. הייתי בן 28, ופגי הייתה בת 25 ובהיריון. גרנו אצל אביה ובאמת היינו עם אפס כסף. מחירו של הפסל היה 3,000 דולר ואנחנו שילמנו עליו 200 דולר בחודש, מהטיפים שפגי קיבלה בעבודתה כמלצרית. זה היה למעשה התינוק הראשון שלנו".

מתוך: Flatrock – דל קת'רין ברטון

אספנות כאורח חיים

דיוויד: "פגי ואני החלטנו מזמן לחיות חיים מלאים ולכן לא חסכנו. לפעמים נדדנו וטיילנו עם הילדים לתקופות ארוכות, הכל כדי להישאר עם העיניים פקוחות. זה היה אורח החיים שבחרנו וחשנו ברי מזל".

דיוויד עזב את עבודתו בבנק והיה פעיל בארגון גרינפיס, פגי טיפלה בילדים. יחד הם תרו אחר חפצי אמנות שונים ורכשו לאוסף שלהם את מה שמשך את עיניהם ולבם.

דיוויד: "אמנות באה בדרכים מוזרות. לפעמים זה מזל ולפעמים זו עין טובה". פגי: "אני נמשכת לעבודות אמנות קונספטואליות, שמעוררות מחשבה או מבוססות על רעיון מקורי. לא תמיד דיוויד ואני נמשכים לאותם דברים".

בתהליך האספנות רוכשים בני הזוג עבודות מאמנים מתחילים או מאמנים שרק החלו להתבסס, סדרות של יצירות. לעתים, עם הזמן, יחליטו למכור כמה מהיצירות בסדרה. בדרך כלל, הם ישאירו לעצמם, לאוסף הפרטי, פריט אהוב מתוך הסדרה ובדרך כלל, את היצירה הטובה בעיניהם.

גאווה

הטפליצקים מצהירים כי הם אינם אוספים אמנות כדי לשאת רווחים אלא כי הם "אוהבים את היצירה באותו רגע". דיוויד גאה בכך שמרבית האמנים שהכירו עם השנים, עמם התיידדו וסייעו להם בעצה ובתמיכה, הצליחו עם השנים. כדוגמה הוא מזכיר יצירה שרכשו לפני כארבע שנים מהאמן העיראקי אחמד אלסודני בכ-20 אלף דולר. כיום, לדבריו, נמכרות יצירותיו במחירים שנעים בין חצי מיליון למיליון דולר. דוגמה נוספת הוא האמן טקאשי מורקמי שהטפליצקים רכשו עבודה שלו לפני עשר שנים בכמה אלפי דולרים וכיום מוערך שוויה בכ־300 אלף דולר.

מתוך: Winter Sun – צדוק בן דוד

קשר אישי עם האמנים

אחד הדברים המשותפים לפגי ולדיוויד בתהליך האספנות הוא החשיבות שהם מייחסים לקשר האישי עם האמן שאת עבודותיו הם אוספים. דיוויד: "כל יום אני מקבל פניות מאמנים שמבקשים שנאסוף את העבודות שלהם. אני פוגש אמנים צעירים ומדבר איתם על היצירות שלהם. מדי פעם אנחנו מבחינים במשהו מעניין, מתפתח קשר ואז יש גם הפריה הדדית".

כדוגמה, מציין דיוויד את האמן גבריאל בן נאים אשר את היצירות שלו הוא אוסף זה כמה שנים. "הוא הראה לי יצירה מצולמת שהייתה מעניינת בעיני. שאלתי אותו לאן עוד הוא יכול לקחת את זה? שוחחנו על זה והוא עשה שינוי ביצירה והפך אותה ממעניינת למרתקת".

אמנים שמשכו את תשומת לבם וזכו להערכתם של דיוויד ופגי, זוכים ליהנות גם מחסותם ומתמיכתם. בנוסף לידידות ולהכוונה אמנותית שהם מרעיפים על האמנים, רוכשים הזוג טפליצקי את היצירות בשנים הראשונות ומסייעים לאמנים בקיום תערוכות ובקשר עם הגלריות הנחשבות בעולם. עם הצלחתם של האמנים והתבססותם, קוצרים הטפליצקים את הפירות מעמלות סוכן וממכירת חלק מהיצירות שרכשו.

מתוך: Excuse me while I kiss the sky של גונקר גיאטסו

בזכות המוניטין שלהם, כמגלי כישרונות, הם משמשים כיום גם כיועצים וכאוצרים לאספני אמנות אחרים.

היצירה האהובה ביותר 

להגדרה זו נבחרה לאחר התלבטויות רבות, יצירת ניאון על קיר שחור, של האמן האמריקני טברס סטרצ'ן (Strachan) המותקנת כיום בסלון ביתם. דיוויד: "זהו שלט ניאון שעוסק ברעיון הזהות האנושית ובשאלה לאן אנחנו שייכים. כשהאמן סיים את היצירה הוא התקשר אליי בהתרגשות. הוא ידע שנאהב את זה".

פגי: "כל אחד מאיתנו התלהב מהיצירה בנפרד. התפעלנו מהוויזואליה, מהתפיסה, זה גורם לך לחשוב, לדבר על זה עם אחרים. אלה הדברים שלדעתי עושים יצירת אמנות למצליחה".

ROUNDABOUT

בני הזוג טפליציקי על רקע יצירה של בן נאים | צילום: גבריאל בן נאים

לאחר שהוצגה בניו זילנד ובתל אביב, תמשיך התערוכה למוזיאונים נוספים באירופה. דיוויד: "אני רוצה לחשוב שהאמנות עושה את העולם יותר טוב. אמנות יכולה להיות שפה משותפת, ודרך לגשר על פערים. האמנות והתערוכה הזו היא ההזדמנות שלי לעשות שינוי ולעשות משהו טוב למען אחרים".