בדרך לברקזיט עוברים בקלפי, שוב: בריטניה הולכת לבחירות בזק

פחות משנה חלפה מאז משאל העם ההיסטורי שסימן את תחילת הסוף של בריטניה באיחוד האירופי, ויש שטוענים גם את סופו של האיחוד האירופי. מאז, הבריטים עובדים במרץ ביחד עם פקידי האיחוד כדי להניע את המהלך חסר התקדים – רק לפני שלושה שבועות, ב-29 במרץ, החל התהליך באופן רשמי, והוא אמור להסתיים בתוך כשנתיים.

על רקע המהלכים שמובילה הממשלה הבריטית מול האיחוד האירופי, התקשתה מיי לאחרונה עם הכוחות הפוליטיים הפנימיים. המפלגה השמרנית מחזיקה אמנם ברוב המושבים בפרלמנט – 330 מתוך 650 – אך זהו רוב דחוק שלא משאיר מרחב לתמרון, בוודאי לא בסוגיה מכריעה ושנויה במחלוקת שמפצלת גם את המפלגה השמרנית עצמה: "הלייבור איימו להצביע נגד ההסכם שנשיג עם האיחוד האירופי, הליברלים-דמוקרטים אמרו שהם רוצים לתקוע את כל התהליך והסקוטים איימו שיצביעו נגד העזיבה," תיארה מיי את התקופה האחרונה בהודעתה כשהסבירה מדוע חזרה בה מהצהרה קודמת כשהבטיחה להשלים את הכהונה עד תומה בעוד 3 שנים.

מיי לוקחת את המדינה לבחירות שיעמדו כולן בסימן הברקזיט ומסמנת את עצמה כמועמדת התומכת ביציאה מלאה ומוחלטת: "בריטניה עוזבת את האיחוד האירופי ואי אפשר לחזור לאחור", הקדימה והכריזה מיי בהצהרתה, כאילו מבקשת להבהיר לאלו שעדיין חולמים על תרחיש פוליטי כלשהו שיביא לביטול מהלך היציאה. מבחינתה של מיי, השאלה היא לא אם יהיה ברקזיט או לא, אלא איך ייראה הסכם היציאה, וכמה מהר תוכל בריטניה לצאת לדרך חדשה ועצמאית.

הודעתה של מיי אמש, בכניסה למעון בדאונינג 10 | צילום מסך: יוטיוב

באופן כללי, ניתן להבחין בין שני מחנות: תומכי ההתנתקות המוחלטת מהאיחוד ("Hard Brexit", וראשת הממשלה מיי בראשם), ותומכי התנתקות חלקית מהאיחוד ("Soft Brexit", ובהם חלקים גדולים מהלייבור). בעוד כולם מסכימים על עצירת ההגירה הבלתי נשלטת ממדינות האיחוד, סוגיית הסכמי הסחר והקשרים הכלכליים עם השוק האירופי עומדת למבחן – האם להישאר במתכונת הנוכחית או במשהו דומה לה, או להכריז על התנתקות מוחלטת ואז להתחיל מו"מ חדש ונפרד עם כל מדינה באיחוד. האופציה השנייה נראית דרמטית פחות מבחינת הבריטים, אך ייתכן שלא תהיה להם ברירה לאחר שבאיחוד האירופי הודיעו כי יציבו את האופציה הזו כדרישה חד-משמעית במשא ומתן.

בשורה התחתונה – מי שעייף מהפרטים הקטנים לקראת משאל העם בשנה שעברה, סביר שימצא עצמו מול מבול פרטים מייגע לא פחות לקראת הבחירות הקרובות. באופוזיציה באופן טבעי חוגגים את הקדמת הבחירות. בלייבור, שגם שם מתקשים להבטיח אחדות פנימית בנושא, ינסו להסית את הבחירות לנושאים אחרים כמו אבטלה, ביטחון אישי ובריאות. עם זאת, נראה כי אין להם יותר מדי סיבות לאופטימיות – השמרנים על פי הסקרים צפויים להגדיל את כוחם, ומיי, שזוכה לעליה בשיעורי התמיכה בה בסקרים האחרונים, תגיע לקמפיין עם ביטחון עצמי וגיבוי של המפלגה, כולל ראש הממשלה לשעבר קמרון.

כך או אחרת, הבחירות הקרובות יהיו שלב נוסף אך בוודאי לא אחרון בשנים הסוערות הצפויות לממלכה, מבחוץ אך גם מבית. כך לדוגמא, בסקוטלנד, שם 62% הצביעו בעד הישארות באיחוד, לוחצים לקיים משאל עם חוזר בשאלת ההתנתקות מבריטניה (ואגב כך הישארות באיחוד), עוד לפני היציאה של הבריטים בתחילת 2019. בזמן שבלונדון שוברים את הראש איך להתנתק מאירופה, בוודאי לא ירצו להתמודד עם המשמעויות של התנתקות גם מסקוטלנד, מה שצפוי להוליד קרב קשה גם כאן.