|
בשנים האחרונות נראה שהאקדמיה בישראל מצויה במשבר מתגלגל. לאחר שנים של התמודדות עם מצוקה כלכלית, כיום ניתן לומר שמדובר כבר במעין משבר זהות – מהפכת התקשורת הרביעית שהביאו עמן הרשתות החברתיות, מהפכת המידע שנבעה ממנה, הפרטת מערכת ההשכלה הגבוהה ושינויים רחבים במקצועות הנחוצים למשק, כל אלו הביאו בשנים האחרונות את המערכת האקדמית למעין אזור דמדומים, שבו היא נדרשת להדביק את קצב השינוי העולמי. אם לא די בכך, במקרה הישראלי אין ספק שאיומי החרמות ברחבי העולם, שגלשו גם למסדרונות המוסדות להשכלה גבוהה באירופה ולמדשאות הקולג'ים בארצות הברית, בוודאי שלא תרמו לפתרון הקשיים.
והנה, כעת נראה שמשרדי החינוך והאוצר, המועצה להשכלה גבוהה (מל"ג) והוועדה לתכנון ותקצוב (ות"ת) החליטו להעלות את הספינה האקדמית הישראלית – שחרף בעיותיה ממשיכה כל העת להוביל בעולם בקטגוריות רבות – בחזרה על הפסים. עד לשנת 2022, כפי שהודיעו במשרד החינוך רק לאחרונה, תשקענה הרשויות כשבעה מיליארד שקל באקדמיה הישראלית, במסגרת תוכנית חומש חדשה, שבסופה יעמוד תקציבה על כ־12 מיליארד שקל. בין היתר, מתעתדת התוכנית לקדם את תשתיות המחקר ולעודד מצוינות מחקרית־מדעית (במימון תוספתי של כשני מיליארד שקל), לעודד חדשנות ולשפר את איכות ההוראה עצמה, להגדיל את מספר הסטודנטים הזרים שבאים לרכוש השכלה גבוהה ותארים מתקדמים במוסדות הישראליים ולהתמקד בהגדלת מספר הסטודנטים וחברי הסגל בתחומי הלימוד שנחוצים במיוחד למשק.
גם במישור של צדק חלוקתי ועידוד אוכלוסיות מוחלשות תשאף התוכנית לבצע שינוי – חרדים, ערבים, אתיופים ונשים הן כולן קבוצות שהוגדרו במסגרתה כיעד לשילוב מוגבר באקדמיה, בעלות תקציבית של למעלה מ־2.5 מיליארד שקל. החידושים הללו מבורכים מאוד, וקשה למצוא מי שיבקר אותם, אבל חשוב לזכור את העיקר: לאחר שהמדינה פותחת את הכיס וקובעת מדיניות ויעדים לשיפור, מנהלי המוסדות יצטרכו גם ליישם אותם ולהוציאם מן הכוח אל הפועל.
המדינה מתכננת לפתוח את הכיס וכעת האחריות על מנהלי המוסדות | צילום: Fotolia
בעוד כחודש תיפתח שנת הלימודים האקדמית החדשה, ולאור ההבטחות הגדולות שעתידות לשנות ולשפר את המערכת, והאחריות שהן מעבירות אל כתפיהם של העוסקים במלאכה, מעניין במיוחד לשאול – מי הן הפקולטות הטובות בישראל? כדי להשיב על השאלה התמקדנו בחמישה ענפי לימוד מובילים, חלקם מבחינה פופולארית וחלקם מבחינת יוקרתם, ובחנו מספר רחב של משתנים עבור כל מוסד אקדמי שמלמד אותם בישראל. לאחר עיבוד הנתונים ושקלולם – פורבס מציג את דירוג הפקולטות הטובות בישראל.
כך בדקנו
ראשית, מיקדנו את בדיקתנו סביב תחומי הלימוד הפופולאריים בישראל (כלומר, כמה סטודנטים רשומים אליהם וכמה ניסו להתקבל אליהם) והיוקרתיים בישראל (כפי שהדבר משתקף בדירוגים בינלאומיים, בממוצעי השכר בענף ובצורך בהם במשק). לאחר סקירת נתונים אלו וצמצום תחומי הלימוד הבולטים, נותרנו עם חמישה: רפואה, מדעי החברה, מינהל עסקים, מחשבים ומשפטים.
עבור כל אחד מהתחומים ניתחנו מספר משתנים מגוון בכל אחד מהמוסדות שבהם הוא נלמד, וביקשנו לאתר את אלה שביצועיהם בכל, או במרבית הפרמטרים, גבוהים במיוחד. בהישען על נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בחנו בין היתר את שיעורי הסטודנטים המסיימים את לימודיהם בחלוף שנתיים לכל היותר מעבר לזמן התקני שנקבע לתואר (כלומר – הסיכויים לסיים את התואר ולא לנשור ממנו); את שיעורי התעסוקה של בוגרי התואר במשק בחלוף שנתיים מיום סיום לימודיהם ואת שכרם הממוצע של הבוגרים בשוק העבודה בחלוף שנתיים מיום סיום הלימודים.
זאת ועוד, בדקנו גם את מידת ההשפעה של כל פקולטה בתחום ההתמחות שלה על העשייה בעולם האקדמי, או במילים אחרות, את מעמדה הבינלאומי ואת האימפקט המקצועי שלה. עשינו זאת בהתבסס על מספר משתנים, ביניהם דירוגי מדד שנחאי לשנת 2016, המדד המוביל והמקובל ביותר בעולם לדירוג מוסדות אקדמיים; ומספר החומרים של אנשי הסגל בכל פקולטה, שזכו לציטוט ושימשו כמקור אקדמי במחקרים אחרים (זאת באמצעות מאגרי האתר scopus).
בתחומי לימוד מסוימים שימשו אותנו גם פרמטרים נוספים, כמו למשל שיעור בוגרי הפקולטות למשפטים שצלחו את בחינות הקבלה של לשכת עורכי הדין, או שמות המוסדות שבוגריהם מרבים להקים חברות הזנק בתחומי הרפואה או המחשבים.
הדירוג המלא מופיע בגיליון "הכי טובים" 2016
לרכישת הגיליון חייגו 077-4304645
לרכישת מנוי למגזין פורבס ישראל
לכל העדכונים, הכתבות והדירוגים: עשו לנו לייק בפייסבוק
|
|
