| הוועדה המוניטרית של בנק ישראל החליטה להותיר את הריבית לחודש יוני ללא שינוי, ברמה של 0.1%. ההחלטה התקבלה בהתאם לציפיות ועל פי המדיניות המוניטרית שנועדה להחזיר את האינפלציה אל תוך יעד יציבות המחירים שקבע הבנק (1%-3%). ההתפתחויות בסביבת האינפלציה, בצמיחה בישראל ובכלכלה העולמית הם רק חלק מהגורמים שמביאים להערכה כי מדיניות זו תיוותר על כנה למשך זמן רב.
התכווצות בייצוא, לאחר קיפאון מתמשך בו, מהווה סיבה להחלטתה הנוכחית של הבנק. זאת בעוד הצריכה הפרטית ממשיכה להוביל את הצמיחה, בתמיכת הריבית הנמוכה ועליית השכר במשק. "מנגד, התמונה העולה מנתוני שוק העבודה ממשיכה להיות חיובית, ומתבטאת ברמה נמוכה של אבטלה, רמה גבוהה של תעסוקה, עלייה בשכר, ושיעור גבוה של משרות פנויות", אומרים בבנק.
גם לשווקי העולם יש השפעה על החלטת בנק ישראל, כאשר בפעילות הכלכלית בעולם מסתמנת חולשה במשקים המתעוררים, כמו גם בבריטניה ובארה"ב ברבעון הראשון. בבנק מדגישים כי ההתאוששות באירופה הינה שברירית ומציינים כי המועד הצפוי להעלאת הריבית בארה"ב הוקדם, לאחר שנדחה בחודשים הקודמים.
הנגידה פלוג | צילום: אריק סולטן
בחודשים האחרונים עמדו גם מחירי הדירות במוקד כשזה הגיע לנימוקי בנק ישראל להחלטת הריבית. החודש מציינים בבנק כי קצב עליית מחירי הדירות התמתן מעט בחודשים האחרונים אך ממשיך להיות גבוה. היקף נטילת המשכנתאות גבוה גם הוא, על אף עלייה בריבית עליהן בחודשים האחרונים
מאז הדיון המוניטרי בהתקיים בחודש מרץ, התחזק השקל מול הדולר ב-3%. "ב-12 החודשים האחרונים נרשם ייסוף של 3.3% בשער החליפין הנומינלי האפקטיבי, ורמת שער החליפין ממשיכה להקשות על צמיחת היצוא והמגזר הסחיר", מסבירים בבנק.
במשק לא מופתעים
בוועדה המוניטרית סוברים שהסיכונים להשגת יעד האינפלציה ולצמיחה נותרו גבוהים. בבנק ישראל ממשיכים לעקוב אחר ההתפתחויות הכלכליות בישראל ובעולם, כמו גם בשווקים הפיננסים, ובוחנים את הצורך בשימוש בכלים שונים על מנת להשיג את מטרותיו כמו יציבות מחירים, עידוד התעסוקה והצמיחה ותמיכה ביציבות המערכת הפיננסית.
כאמור, הותרת הריבית לא הפתיעה את המשק. "השארת הריבית ברמה אפסית נועדה להזרים כספים לשוק על מנת לעודד צריכה וצמיחה, אך מצד שני הורדת הריבית יוצרת לחץ אינפלציוני לעליית מחירים", אמר נתי ליוש, שותף מנהל ב- CashFlow, בתגובה להחלטת הריבית. בתקופה בה אין מנהיגות פיננסית של ממש, העלאות ריבית לא נקבעות ולא צפויות להיקבע על ידי הבנקים המרכזיים, אלא על ידי התגובות של שוק ההון או על ידי התפרצות אינפלציונית במשק הריאלי. בעוד שהרגולטורים מצמצמים את פעילותם לתגובות מוגבלות הנקבעות בפועל לפי החליל של השוק במקום להוביל את השווקים".
|
|
