בנקאות פרטית: על התשואה והסיכונים שבעקיפת הבנק

חייהם של יועצי ההשקעות בבנק אינם פשוטים. הם אינם יכולים להציע ללקוחות המבקשים להשקיע את כספם ריבית של ממש, ובהתחשב באינפלציה החזויה, חלק ניכר מאגרות החוב מבטיחות הפסד ריאלי למשקיעים. אבל זה שהבנק משלם ריבית אפסית על ההפקדות לא אומר שהוא אינו מרוויח על ההלוואות שהוא נותן. בנק הפועלים מדווח על תשואה של 11.5% בעסקי ההלוואות לעסקים קטנים. המתחרה העיקרי, לאומי, עוקף אותו עם תשואה של 17.5%; דיסקונט ומזרחי מדווחים על תשואה של 27%.

המחסור באשראי לעסקים קטנים דוחף רבים מהיזמים לשלם ריביות המגיעות ל-15%. דוחות הבנקים מראים שלמרות הסיכון הגבוה לאי החזר ההלוואה, ההשקעה משתלמת יותר מאפיקים אחרים, מסוכנים לא פחות. התשואה הגבוהה על אשראי לעסקים מעניינת לא רק את הבנקים הממוסדים, אלא גם מוסדות מימון ויזמים המבקשים להשיג תשואה עודפת על השקעתם, ומוכנים לקחת סיכון. אחת היזמויות המעניינות בענף הוא חברת BTB – Be The Bank – המציעה ללקוחותיה להיכנס לנעלי הבנק, להלוות לעסקים וליהנות מהתשואה החריגה בתחום האשראי לעסקים פרטיים. אתר האינטרנט של החברה מזמין אתכם להעביר לחברה כסף, שישמש להלוואות לעסקים קטנים.

גיל גזית | צילום: יח"צ

בראש החברה עומד גיל גזית, מנהל ותיק בשוק ההון שכיהן כמנכ"ל חברת דירוג האשראי מדרוג, ועם מנהליה נמנים ד"ר עדי איל, מרצה למשפטים באוניברסיטת בר אילן, אלי קדוש, מנהל לשעבר בבנק ישראל ואישים נוספים. הלקוח יכול אפילו לבחור את שיעור הריבית שבו הוא מבקש להלוות את כספו, מ-5% לשנה עד 12%. הלוואות ב-12% נושאות ריבית נאה, אך המשקיע צריך להביא בחשבון שהסיכון בהלוואות מסוג זה רב יותר. הסכום המופקד מושקע בפיזור גבוה בהלוואה לעסקים קטנים, העוברים בקרה מטעם החברה. חברת הייעוץ והמידע דן אנד ברדסרטריט פועלת כקבלנית משנה הבוחנת את אמינותם של מקבלי ההלוואות.

גזית אומר שעף על פי שאתר האינטרנט של החברה מציע לקבל ולתת אשראי בריבית המגיעה ל-12%, מרבית ההלוואות ניתנות בריבית ממוצעת של 8%, ולרוב לא יותר מ-9%. נוסף לריבית גובה החברה אחוז נוסף מסכום ההלוואה כעמלה. הצד האחר של הריבית הנאה למשקיעים הוא הסיכון: ההלוואות ניתנות לעסקים קטנים, ללא ערבויות וללא ביטחונות. במקרה של קשיי גביה מתחייבת BTB לפעול בנהלים המקובלים – משלוח מכתבי התראה ואפילו הוצאה לפועל, אבל אם הלווה אינו משתכנע, אין למלווי הכסף למי לפנות. מכיוון ש-BTB היא חברת תיווך בלבד, אין היא פועלת תחת הפיקוח והאחריות של המפקח על הבנקים או כל גוף מפקח אחר.

בעיה אחרת של המלווים היא נזילות: הם אינם יכולים למשוך את כספם לפני תום תקופת ההלוואה, עד שלוש שנים. היזמים אומרים שהם יכולים לסייע במציאת מלווה מחליף שייכנס לנעלי המלווה שמבקש למשוך את כספו, אבל לא מדובר בהתחייבות ויש להביא בחשבון תקופת המתנה. "הביטחון של המשקיע הוא בניסיון שלנו ושל חברת דן אנד ברדסטריט לסנן את הלווים ולבחור לווים בעלי יכולת החזר נאותה", אומר גזית. "עמדתי במשך עשר שנים בראש חברת מדרוג ויש לנו ניסיון עשיר בבחינת לווים. הלווים נבדקים גם על ידי חברת דן אנד ברדסטריט, שלה ניסיון בינלאומי עשיר ומידע מקיף על העסקים במשק". כל עסק שמבקש הלוואה נדרש להציג עבר עסקי של שנתיים לפחות, וסכומי ההלוואות נעים בין 50 ל־500 אלף שקל. ד"ר איל מציין גם את היתרון שבפיזור: כל הפקדה מחולקת לפחות בין חמישה לווים. "כך שאפילו אם אחד הלווים חדל לשלם במהלך התקופה, עדיין לא יפסיד המלווה את כספו", הוא אומר.

החשש של המשקיעים ש-BTB תצליח לגייס בעיקר לווים גרועים, שלא הצליחו לקבל אשראי מהבנק ועלולים "לעקוץ" את המלווים הפרטיים. "הלקוחות לא יעדיפו אותנו מפני שהבנק זרק אותם, ולא נקבל לקוחות גרועים", אומר גזית בתוקף. "היתרון שלנו אינו ביכולת להציע אשראי למי שאינם יכולים לקבל אותו במקומות אחרים וגם לא בריבית הנמוכה, שדומה לזו שגובים בבנק. מבחינת הלווים היתרון שלנו הוא בגמישות וביכולת לבחון לקוחות באופן פרטני ולא על פי אמות מידה כלליות, וביכולת לאשר הלוואה במהירות. הטפסים לא מסובכים ואנחנו מבטיחים אישור תוך 48 שעות ממועד הגשת כל המסמכים. בין הלווים שלנו יש גם כאלה שמשתמשים בהלוואות בנקאיות, אבל מבקשים לגוון את מקורות האשראי שלהם.

מנהלי BTB אינם מספקים מידע על היקף הפעילות שלהם ושיעור ההלוואות הלא נפרעות. היקף הפעילות עדיין קטן, לדבריהם מפני שהחברה החלה לפעול רק בשבועות האחרונים. "אנחנו לא מתכוונים להפוך לבנק או להיות תחליף לאשראי בנקאי. היעד שלנו בשנת הפעילות הראשונה הוא להגיע להיקף של 70 עד 80 מיליון שקל", אומר גזית.

איום חדש ליצואנים

הסכם סחר ענק העומד להיחתם בין האיחוד האירופי וארה"ב מאיים על היתרון הייחודי ממנו נהנים יצואנים ישראלים. ההסכם, שרבים מפרטיו עדיין אינם ידועים, יסיר חומות מכס ותקנים בין האיחוד האירופי לאמריקה, ויגביר את הסחר בין הצדדים. הנקודה הישראלית בסיפור הזה אינה זוהרת. לישראל יש הסכמי סחר נוחים מאד הן עם ארה"ב והן עם אירופה. ההסכם צפוי לבטל חלק ניכר מהיתרונות האלה.

מנכ"ל מכון היצוא. עופר זקס | צילום: אסף שילה

"שני הצדדים התקשו לחתום עד כה על הסכמי סחר בגלל הבדלים גדולים בתפיסות העולם שלהם", אומר מנכ"ל מכון היצוא עופר זקס, "באירופה הכוח המכריע היה הרגולציה והתקנים: האיחוד האירופי שמר בקנאות על התקנים המחמירים שלו וסירב לשתף פעולה עם שווקים שלא אימצו את התקנים האלה. האפשרות לחתימת הסכם מאוד מטרידה, מפני שמדובר ביעדי יצוא גדולים של ישראל. לאחר שיתבררו פירטי ההסכם נצטרך ללמוד אותו ולהיערך בהתאם".

בדיקה ראשונית של השלכות ההסכם נעשתה לאחרונה במינהל לסחר חוץ של משרד הכלכלה. "העבודה שלנו הייתה תיאורטית כי פירטי ההסכם עדיין אינם ידועים", אומר אוהד כהן, ראש המינהל. "בדקנו מה קורה בתחומים שבהם יש לישראל יתרון ברור ביצוא לאירופה. המסקנה שלנו היא שהאיום הוא בעיקר על היצוא בענף המזון, שבו יש לנו עדיין יתרון על פני האמריקאים בגלל הקרבה לאירופה. לישראלים יש גם את יתרון הניסיון וההיכרות עם שני הצדדים. בשורה התחתונה אנחנו מעריכים שהפגיעה ביצור שלנו תהיה באחוזים בודדים".