בסוכה של כוהנת עולם ההיי-טק: "חייבים להסתכן ולהשקיע יותר"

הממשלה הנוכחית הפכה את הענף (לפחות בדיבורים) למנוע הצמיחה העיקרי של המשק. האם האחים יאיר (לפיד) ונפתלי (בנט) אכן גם מתכוונים למה שהם אומרים? שאלתי.

ברי נשמעת מסויגת. "ההיי-טק חשוב למדינה, כי ב-30 השנים האחרונות הוא המאיץ הגדול ביותר של התל"ג", היא אומרת. "הוא מהווה 17% ממנו ומרכיב 51% מהייצוא התעשייתי העומד על כ-40 מיליארד דולר בשנה. המדינה אינה מקצה את המשאבים החיוניים לפיתוח הענף".

המדען הראשי אבי חסון מחזק את דבריה. תקציבו מאפשר טיפול ב-20% מהביקושים להשקעות. המדינה אינה משקיעה מספיק בצמיחה מבוססת ידע. מדינות כמו סינגפור, קוריאה ופינלנד עקפו אותנו ונותרנו מאחור. הכלכלן עטור התהילה פרופ' אלחנן הלפמן טוען שעתודות המו"פ של ישראל הם הערובה הטובה ביותר לצמיחה מתמשכת. האם מישהו בסביבה מאזין לדבריו?

חברת EMC אינה קיצור נוסחת האנרגיה המפורסמת של אלברט איינשטיין, אלא קיצור שמות מייסדיה (אייגן ומרינו). החברה הציבורית (מניותיה נסחרות בניו יורק) עוסקת באספקת תשתיותIT , בתחום האחסון ומספקת פתרונות בשירותי ענן. בשנת 2006 רכשה את חברת RSA העוסקת באבטחת מידע, שעל מייסדיה נמנה פרופ' עדי שמיר ממכון וייצמן.

קודם שנרכשה על ידי EMC רכשה RSA את סאיוטה הישראלית, שהוקמה על ידי מיודענו שר הכלכלה בנט. ברי כיהנה עד שנת 2,000 כמדענית הראשית במשרד התמ"ת. משם הצטרפה לקרן ההשקעות ג'מיני ובדצמבר 2010 הצטרפה ל-EMC. שירותה במגזר הציבורי ועשרות שנות עבודה במגזר הפרטי הפכו אותה לגורו של הענף הן בשוק המקומי והן בשוק הבינלאומי. אז מה התובנות של ליידי היי-טק?

"ברמת ההצהרות שרי הממשלה אומרים את הדברים הנכונים וגם מתכוונים לכך. יש הבנה לצרכים שלנו, ואני רואה שיפור. אבל המצב בשטח מבחינת הקצאת ההון לא השתנה. כשפרשתי מתפקיד כמדען הראשי בשנת 2000 תקציב המו"פ עמד על 2 מיליארד שקלים. כיום הוא עומד על 1.2 מיליארד שקלים", אומרת ברי.

"התנודתיות בשער המטבע פוגעת בנו. כדי להתגבר אנחנו זקוקים להשקעות נוספות ותמיד להיות הראשונים בשוק. אין ברירה, חייבים לקחת סיכונים ולהשקיע יותר. במבנה הקואליציוני הנוכחי מעדיפים את הטווח הקצר על פני הטווח הארוך. הצמיחה אינה מקבלת את הקדימות הראויה. יש לחצים פופוליסטיים שמביאים לפגיעה "בחזקים", למרות שאנחנו כבר לא החזקים. לשקל החזק ולסיכונים הביטחוניים יש להוסיף את המיסוי הגבוה ועכשיו מדברים על שינוי תמלוגי העבר. סקטור ההיי-טק ממוקד בעיקר בהשקעות בתקשוב. תחום מדעי החיים, שהינו אחד ממנועי הצמיחה החשובים, אינו מקבל את מלוא ההשקעות הראויות".

אורנה ברי | צילום: מתוך ויקיפדיה

אם כן, המצב אינו אידיאלי. מה צריך לעשות כדי לשנות את המצב? תני לי דוגמאות לצעדים אופרטיביים שאפשר לעשות שיועילו לכם?

"ההשקעה בפריפריה יקרה מאוד, אבל עדיין אין תמיכה ממשלתית מספקת. הקמנו את מרכז הטכנולוגיה בבאר שבע תוך התחייבות מהמדינה לארבע שנות תמיכה בהעסקת 150 עובדים. המרכז אמור היה לקום לפני שנה וחצי והוא לא היה קם עד היום אלמלא חברת גב ים לקחה את העניינים לידיים".

"בינתיים העלויות התייקרו. נכנסנו לבניין יחד עם בנק לאומי ללא תשתית וללא מים", מוסיפה ברי, "בהכשרה המקצועית של העובדים השקענו יותר כסף מהצפוי. אנחנו אמנם מקבלים תמיכה מהעירייה ומאוניברסיטת בן גוריון, אבל זה לא מספיק. ללא סיוע ממשלתי לא תהיה ברירה ויום אחד כל זה יתנדף. להחזיק בישראל חברה רב לאומית זה אתגר יומיומי. בכוונתנו לפנות לממשלה ולבקש להאריך את תקופת הסיוע".

הגופים המוסדיים כמו קופות הגמל והפנסיה מנהלים למעלה ממיליארד שקל. מדוע חלק מהכסף אינו זורם לענף? מדוע הם מעדיפים השקעות ספקולטיביות בנדל"ן בחו"ל על פני ענף ההיי-טק עתיר הצמיחה?

"על תקנות ההשקעה בטווח הקצר נוצרים הפסדים המפחיתים את גביית דמי הניהול. התמונה תתהפך רק לאחר שההשקעות יניבו תוצאות. מצד שני כשהמדובר בהשקעות בחו"ל החשבונאות מתחשבת יותר ולכן המוסדיים מעדיפים את חו"ל. הרגולטור יכול וחייב לשנות את התקנות. חשוב מאוד שהמוסדיים יממנו השקעות בהיי-טק. קיימת בעיית מיסוי נוספת והיא מע"מ על השקעות עתירות ידע הפועלות כ'שותפות מוגבלת'. הייתה חקיקה משנת 1,996 שפגה בשנת 2,006, אך מאז לא הוחלפה".

סגנית נשיא EMC כבר נפגשה עם שר האוצר לפיד ויש לה עליו מילים טובות: "הוא איש נכון במקום הנכון. כוונותיו טובות וראויות, ורואים זאת בעצם עובדת מינויה של יעל אנדורן כמנכ"ל. אני אופטימית ומאמינה שהאוצר ישנה את מדיניותו בנושא מימון ההשקעות בקרנות וחברות עתירות הידע. לדעתי גם תקציב המדען הראשי יגדל".

"האיש הנכון במקום הנכון". לפיד | צילום: מרק ישראל סלם

הפוך על הפוך

מרוב כוונות טובות (שמירה על יציבות הבנקים) בנק ישראל מסבך את החיים. גם בחג הסוכות תשע"ד האפשרות להשגת קורת גג באמצעות משכנתה הופכת למשימה בלתי אפשרית. מחלקת המחקר שיגרה אזהרת מסע לשוק המשכנתאות. בועת המשכנתאות הולכת ומתנפחת ובשלב מסוים גם עלולה להתפוצץ, כך השתמע. הנתונים מוכיחים שהשוק מתחיל להצטנן: היקף ההלוואות באוגוסט 2,013 צנח ב-18% בהשוואה לאוגוסט 2,012 והסתכם ב-4.8 מיליארד שקל.

אבל המחירים ממשיכים לטפס ומדד הדיור (שפורסם השבוע במסגרת מדד המחירים לצרכן) הוסיף 0.7%. הזוגות הצעירים שלא הספיקו לקנות דירה רודפים אחרי הרוח. אין ברשותם את ההון הראשוני הנדרש, וללא הון אין משכנתא. האוכלוסייה הבוגרת (בני 60 ומעלה) שכבר קנתה דירה ופרעה את המשכנתא, מתקשה למרות הכול לגמור את החודש.

חלק מבני הגיל השלישי זקוקים למימון טיפולים רפואיים, להוצאה שוטפת (כמו נסיעות לחו"ל) ויש כאלה שסתם רוצים לעזור לילדים או לנכדים. אז מאיפה משיגים את הכסף? לפטנט הזה שכבר פועל בארה"ב שנים רבות קוראים "משכנתא הפוכה".

תשמעו סיפור. אמנית מצפת, המתגוררת בבית אבן יפהפה שנרכש מעמידר (תמורת 200 אלף שקל בלבד), התקשתה בשלב מסוים בהמשך פירעון ההלוואה. מכיוון שמפאת גילה המבוגר משכנתא היא כבר לא יכלה לקבל, פנתה לכלל משכנתאות.

בכלל היא זכתה לאוזן קשובה. שם היו מוכנים לתת לה את הכסף הדרוש לפירעון ההלוואה, כשהביטחון היה הבית עצמו. "תחזירי את הכסף מתי שתוכלי", הוסבר לה.

ואכן ההלוואה ניתנה לתקופה בלתי מוגבלת (כל עוד היא חיה בבית), אך היא זכאית הייתה לפרוע אותה בכל עת. "המשכנתא ההפוכה" מאפשרת להפוך את ארבע קירות הבית לנכס נזיל ולקבל בזכותו כסף המיועד לכל מטרה.

חלוצת הרעיון בישראל הייתה חברת בית מניב, הנמצאת בבעלותו החלקית של בנק דיסקונט. בהמשך נכנסה לתחום כלל משכנתאות. במסגרת תוכנית "המשכנתא ההפוכה" ניתנו עד היום כחצי מיליארד שקל (מחציתם באמצעות כלל).

השגת קורת גג באמצעות משכנתא הופכת למשימה בלתי אפשרית | צילום: אהוד כהנים

חזרה לזוגות הצעירים. מרביתם מתקשים כאמור לגייס את ההון העצמי הנדרש לקנית הדירה. ההורים יכולים לנצל את הדירה שבבעלותם, "להנזיל" אותה ולספק לילדים את ההון הראשוני הדרוש.

האם העסקה כדאית? התנאים המסחריים אינם אופטימליים, אך עבור מי שזקוק לכסף העסקה כדאית בהשוואה לאלטרנטיבות הקיימות. ההלוואה ניתנת בריבית של 5.5% צמוד למדד. קודם לקבלתה מחויב הלווה בתשלום "דמי פתיחת תיק" של 6,900 שקל המתווספים לסכום ההלוואה.

ההלוואה (קרן וריבית) ניתנת לפירעון בסוף התקופה בסכום אחד, או לחילופין אפשר לפרוע בשוטף רק את הריבית. אם לא מתחשק לכם להמשיך ולשלם, ניתן להחזיר את הכסף עוד לפני הזמן.

שאלתי את קובי קלמן, מנהל ענף המשכנתאות בכלל ביטוח, על מצב העסקים. "שימוש במוצר ששמו 'משכנתא הפוכה' הולך ומתרחב אם כי ההיקפים לא מספיק גדולים", הוא עונה. "לבני הגיל השלישי הזקוקים לכסף זה פתרון מצוין. לאלה שהגיעו לגיל 70 ומעלה המעוניינים לשמור את רמת החיים או להעביר חלק מהכסף לילדים יש אפשרות לעשות את זה. יש בעלי דירות הזקוקים לסכום חד פעמי לצורך מעבר לבית אבות ועד היום לא יכלו לעשות את זה".

אם הגעתי לגיל 60, והדירה שלי שווה 1.5 מיליון שקל. כמה כסף אני יכול לקבל? אני שואל את קלמן. "זה משהו כמו 150-200 אלף שקל. ככל שהגיל שלך עולה כך שיעור המימון גבוה יותר. סביר שבגיל 80 תוכל לקבל משהו כמו 400 אלף שקל".

-האם אינכם חוששים מטענות כלפיכם, שאולי אתם מנצלים את חולשת המבוגרים או את היעדר כשירותם כדי להחתימם על עסקה שתסכן אותם?

"בדיוק בגלל חששות כאלה אנחנו דורשים שמסמכי העיסקה ייחתמו באמצעות עורך דין חיצוני, שיסביר להם בדיוק על מה הם חותמים. במטרה למנוע אי נעימות, התהליך מתבצע בדרך כלל תוך שיתוף הילדים".

"לבני 70 המעוניינים לשמור על רמת החיים יש אפשרות לכך" | צילום: shutterstock