|
המוח האנושי הוא כנראה החידה הגדולה ביותר בעולם. אמנם בשנים האחרונות החוקרים השונים הולכים ומגלים עוד ועוד על האופן בו פועל "חדר הבקרה" של גוף האדם – אך גם כיום, לאחר עשרות שנות מחקר, עדיין רב הנסתר על הגלוי. דרכי פעולתו של המוח נותרו, ברובן, בגדר חידה, והחוקרים ברחבי העולם ממשיכים לנסות ולגלות מידע נוסף על האופן בו אנו שולטים על מערכות הגוף השונות, אוגרים את זיכרונותינו – וגם מקבלים את ההחלטות השונות בחיינו.
קבלת ההחלטות היא אחד התחומים המסקרנים והמרכזיים ביותר בחקר פעילות המוח בשנים האחרונות. אינספור גורמים כבר הוכחו כמשפיעים על כל החלטה אשר אנו מקבלים בין אם מדובר בהחלטה פשוטה כמו בחירת תלבושת בבוקר ועד להחלטות מורכבות יותר, דוגמת בחירת בן/בת הזוג שלנו לחיים. בין לבין, כמובן שגם תחום ההשקעות לא נותר חסין – וכל החלטה אשר אנו מקבלים אודות השקעת הכספים שלנו מושפעת מגורמים רבים. חלקם רציונליים וברורים לכל – אך חלקם סמויים מהעין, ובהחלט ייתכן כי אם היינו מקדישים להם מחשבה מעמיקה היינו פועלים אחרת לגמרי.
החוקרים גילו כי במקרים רבים ומגוונים המוח מפעיל "הטיות" שונות – אשר גורמות לנו לפעול בניגוד למתבקש על פי ההיגיון הרציונלי. אותן הטיות פועלות במגוון אדיר של תחומים, ואנשי המחקר והאקדמיה כבר זיהו עשרות הטיות שונות אשר משפיעות על קבל ההחלטות שלנו במהלך החיים. אלו הן 5 ההטיות המרכזיות, אשר עשויות להשפיע במיוחד על קבלת ההחלטות כשאנו מנהלים את תיק ההשקעות שלנו.
צילום: thinkstock
1. הטיית העיגון. המוח האנושי זקוק לעוגן מסוים בבואו להעריך דבר מה. הניסוי אשר ערכו החוקרים בכדי להוכיח זאת היה פשוט: המשתתפים התבקשו להעריך כמה מדינות יש באפריקה. ראשית, החוקרים סיפקו להם "עוגן", כששאלו את חלקם האם המספר "גבוה או נמוך מ-12", בעוד אחרים נשאלו האם המספר נמוך או גבוה מ-300. באופן מדהים, למרות שכלל הנשאלים ידעו כי המספר אינו נמוך מ-12 או גבוה מ-300, אותו ה"עוגן" השפיע באופן מובהק על הערכתם את המספר האמתי. אלו שקיבלו את המספר הגבוה כעוגן העריכו כי ביבשת ישנן עשרות רבות של מדינות, בעוד אלו אשר קיבלו את העוגן הנמוך העריכו את המספר כנמוך בהרבה.
גם משקיעים מושפעים מהעיגון: מספיק לחשוב על דרישות המחיר למניה של חברה מסוימת בשביל להעריך כי דרישה גבוהה, גם אם מופרכת למדי, עשויה "לעגן" את תפיסות המשקיעים – אשר יעריכו את המחיר בהתאם.
2. הטיית ההתרחשות האחרונה. בהטיה זו, נוטה המוח להתעלם מכל הידוע לו על תורת ההסתברות והערכת הסיכויים להתרחשות מסוימת – ופשוט נוטה להאמין כי רצף אירועים מסוים אשר התרחש בעבר ימשיך ויישמר גם בעתיד הקרוב. דוגמא טובה לכך היא אדם אשר הטיל מטבע, ונוכח כי 3 פעמים ברציפות התוצאה הייתה "עץ". למרות שאותו אדם יודע בוודאות כי הסיכוי כי "עץ" תהיה התוצאה גם בהטלה הבאה לא השתנה כלל (ונותר בדיוק על 50%) – רבים נוטים להמשיך ולהמר על "עץ", פשוט מתוך ההנחה כי הרצף ימשיך להתקיים.
כשמשחקים בהטלת מטבע, ההטיה אינה הרסנית. אך כשמשקיעים בשוק המניות נוטים להאמין כי רצף של רווחים או הפסדים יישמר מבלי לבחון לעומק את הנתונים בבסיס ההשקעה, ההטיה נהיית מסוכנת בהרבה.
3. הטיית השכנוע העצמי. אי פעם סיימתם לקרוא ספר שלם, גם אם הרגשתם שמדובר בספר רע במיוחד כבר לאחר 15 עמודים? או סיימתם לראות סרט למרות שכבר לאחר 10 דקות הרגשתם כי מיציתם את העלילה? אם כן, סביר להניח שנפלתם קורבן להטיה הנוכחית. המוח האנושי למעשה מסרב במקרים שונים להכיר בטעותו (בדמות בחירת סרט רע לצפייה), ופשוט משכנע את עצמו כי המצב ישתפר ממש עוד רגע. רק בדיעבד מבין האדם כי השקיע שעתיים תמימות מהחיים על סרט שלא היה שווה צפייה – למרות שהוא הרגיש זאת כבר עם סיום הסצנה הראשונה.
לבזבז שעתיים מהחיים זה אמנם לא נעים, אך גם לא הרסני. מנגד, כשמשקיעים נכנסים להשקעה רעה ומשכנעים את עצמם כי המצב הולך להשתנות "ממש עוד רגע" – התוצאות עשויות להפוך להרסניות במהירות. לכן, הקפידו לשאול את עצמכם באובייקטיביות בכל רגע נתון – האם ההשקעה הזו אכן מוכיחה את עצמה? אם אתם לא מרגישים בטוחים ביכולת השיפוט שלכם, התייעצו עם אדם נוסף.
4. הטיית השכנוע העצמי 2. חוקרים שונים גילו כי המוח לא מסתפק בלשכנע את עצמו כי הוא צודק – לעיתים הוא אף מגייס גורמים חיצוניים שונים שיתמכו בטענתו. הבעיה היא, שהמוח "דואג" להציג בפנינו אך ורק גורמים אשר תומכים בדעה בה אנו מחזיקים, וכך אנו מקבלים חיזוק נוסף כי אנו למעשה צודקים.
לא הגיוני? אז מה? | צילום: thinkstock
בכדי להוכיח את הסוגיה, החוקרים ביקשו ממשתתפי הניסוי למלא שאלון קצר בדבר תפיסותיהם הפוליטיות. אז הוצג בפניהם פורום אינטרנט, בו התפרסמו "דעות גולשים" במגוון רחב של דעות – ובכמות שווה לכל אחת מהנטיות הפוליטיות בחברה. החוקרים גילו כי הנשאלים הקדישו כמעט 40% יותר זמן בכדי לקרוא את הפרסומים אשר תואמים את תפיסותיהם שלהם – וכך שכנעו את עצמם פעם נוספת בדבר צדקת דרכם.
כשמשקיע ירצה לקרוא חומרים ודעות נוספים אודות השקעתו, הוא עשוי לפול קורבן להטיה – ולחפש באופן בלתי מודע אך ורק חומרים אשר מחזקים את ההחלטה שקיבל. כך, הוא ישתכנע פעם נוספת להמשיך ולהחזיק בהשקעה – מבלי לבחון זאת בעין אובייקטיבית ולו לרגע אחד.
5. הטיית העדר. לא מסובך להסביר את הטיית העדר: המוח נוטה לעתים לחשוב כי "אם כולם עושים זאת – זה כנראה נכון". דוגמא נהדרת לכך תוכלו לראות בימים הקרובים ברחבי העולם, אם רק תבחנו את תורי הענק אשר משתרכים מחוץ לחנויות של אפל אשר החלו להציע למכירה את מכשיר האייפון 6. כמובן שחברת "אפל" הצליחה לייצר מוצר מסקרן ולייצר "באזז" מדהים סביב השקתו – ועדיין, אין לזלזל בכוחן של התמונות המתעדות את המון המעריצים צובע על החנויות. גם משקיעים מושפעים מפעולות ההמון – גם אם הן לא בהכרח מתיישרות עם קו ההשקעה הרגיל שלהם. ואף מילה על ההנפקה המדוברת של השנה של חברת עליבאבא הסינית – אשר עוררה עניין עצום בקרב המשקיעים. מעניין כמה מהם בחנו לעומק את המספרים בבסיס החברה.
|
