| נתוני המקרו המרכזיים שיפורסמו בימים הקרובים בארה"ב הם נתונים על הצרכן האמריקאי. מחר יפורסמו נתוני המכירות הקמעונאיות יחד עם מלאיי העסקים וביום שלישי מדד המחירים לצרכן. האינדיקטור המקדים, אמון הצרכנים של אונ' מישיגן, שפורסם ביום שישי אכזב מעט כשירד מ-73.2 נקודות ל-72.0 נקודות. בממוצע של הטווח הארוך הוא נע על 80 נקודות, כך שהמדד הנוכחי נמצא נמוך ממנו. מצד שני, בחודש אוג' האחרון עמד המדד ברמה נמוכה בהרבה של 55.8 נקודות.
מדד אמון הצרכנים מושפע מאד בעיכוב משוק המניות, ממחירי הדלק ומשוק העבודה, במיוחד מנתון תביעות מחוסרי עבודה. בסך הכל, מדובר בטווח ערכים שמצביע על זהירות של הצרכנים, טווח ערכים המאפיין בעיקר אי וודאות, ופחות אינדיקטור לפאניקה.
|
|
כדי שיתבצעו עסקאות צריכים להיות חילוקי דעות לגבי המחיר | צילום: רויטרס
מאיפה יבוא המיתון, מהממשלות או מהצרכנים?
אתם באמת מאמינים שממשלות בעולם מתכוונות להקטין במצב עולם כזה הוצאות? האמריקאים יקטינו הוצאות לפני הבחירות? האירופאים יקטינו הוצאות כשברקע מחאות? הסינים יקטינו הוצאות שרק בסוף שבוע הודיעו על חבילות תמריצים נוספת? הריביות הנמוכות של היום ימנעו ממישהו להקטין הוצאות? אולי מדינות ה-PIIGS יקטינו באופן צנוע את הוצאותיהן, אך באופן כללי לא נראה שהסקטור הממשלתי בעולם בדרך למגמה כזאת.
|
|
| בנוסף, ישנם כיום לא מעט גורמים שעשויים להיות זרז להגדלת הוצאות של הצרכן:
1. אפקט העושר – התאוששות במחירי הבתים בארה"ב ועלייה במחירי המניות כתוצאה מעונת דו"חות טובה, מסוגלים למשוך את הוצאות הצרכנים למעלה.
2. שיפור בשוק העבודה – שיעור האבטלה בארה"ב נמצאים במגמה חיובית, אך עדיין יתכן שהנתונים החלשים יחסית בשלושת החודשים האחרונים הם עונתיים.
3. סביבת ריבית נמוכה לאורך זמן ומוכנות של בנקים ושל הסקטור הפיננסי לתת אשראי, מוזילה למשקי הבית את עלויות המימון ומפנה להם כסף לצריכה מוגברת. נתונים אחרונים מארה"ב מראים על עליה בנטילת אשראי צרכני בקצב המהיר מזה שנים.
4. התייצבות באירופה – התייצבות המשבר באירופה עשוי להביא לעלייה באמון הצרכנים ואיתו לאופטימיות שתתמוך בצריכה.
5. צפי לאינפלציה – סביבת הריבית הנמוכה, אם תלווה בעליית מחירי הסחורות תעלה חששות לאינפלציה שמעודדת מצידה צריכה.
|
|
| "וודאות מבטיחה קריסה מרהיבה" – מבוסס על הבלוג הכלכלי ritholtz.com
מנקודת מבט המשקיעים השווקים דורשים ודאות כדי לתפקד. אבל למעשה, אם תחשבו על זה, כדי שבאמת יתבצעו עסקאות, צריכים להיות חילוקי דעות לגבי המחיר. דווקא כאשר ישנה הסכמה לגבי השווי ההוגן, אין סיבה לבצע עסקאות ולכן גם אין מחזורים.
יתרה מכך, ההיסטוריה מלמדת שבכל פעם שיש הסכמה קבוצתית – לרוב מתברר בדיעבד שהעדר נוטה לטעות בצורה מביכה ובאותם מקרים נדירים שבהם קיים מחסור בחוסר ודאות, התוצאה היא בדרך כלל אסון מרהיב. מספיק שתזכרו בודאות הכוזבת סביב השיא של בועת הדוט קום ("רווחים לא חשובים") או בשפל של מרס 2009 ("התהום לפנינו!"), כדי להבין שודאות היא לא מה שאתם מחפשים.
|
|
|
