|
מבקר המדינה, השופט בדימוס יוסף שפירא, הטיל קנס כספי יוצא דופן בחומרתו – 65 אלף שקל, על שר הכלכלה, נפתלי בנט, בגין הוצאות חורגות מצידו במהלך הפריימריז על ראשות הבית היהודי.
שפירא הבהיר בדו"ח שפורסם היום (ד') כי בנט שכר חוקר פרטי שאת שירותיו שכר במהלך הפריימריז, וזאת על מנת לבדוק את התנהלותו של מועמד אחר, אך את המימון עבור שירותי אותו חוקר מימנה מפלגתו – המפד"ל.
"המועמד (בנט מ.כ) טען כי ההוצאה האמורה אינה הוצאת בחירות שהוצאה עבור מערכת הבחירות שלו, אלא מדובר בהוצאות של המפד"ל, שכן מטרת העסקת החוקר הפרטי היתה שמירה על טוהר המידות בבחירות המקדימות", ציין מבקר המדינה והבהיר: "אין בידי לקבל טענה זו. ראשית, כי אין חולק שהמועמד ולא המפד"ל הוא אשר יזם את ההתקשרות עם החוקר, הוא שהתקשר איתו והוא הגורם היחיד שהיה לו מגע עם החוקר בנושא. בנוסף, אין חולק כי במועד ההתקשרות לא כיהן המועמד (בנט מ.כ) בתפקיד רשמי בהנהלת המפד"ל ולא היה מוסמך לבצע התקשרות בשמה".
כזכור, לאחר הפריימריז נחשפו טענות מטעמו של בנט אודות התנהלותו של ח"כ ניסן סלומיאנסקי במהלך הפריימריז. הנושא אף הגיע לחקירת המשטרה, שהחליטה לסגור את התיק נגד סלומיאנסקי.
המבקר לא קיבל את טענותיו. בנט. צילום: מרק ישראל סלם
עוד עולה מדו"ח מבקר המדינה שהוצאותיו של בנט במהלך הפריימריז הסתכמו ב-1.16 מיליון שקל ובסך הכל הוא חרג ב-68,314 מהתקרה המותרת. לעומת זאת, הכנסותיו הכוללות תרומות הסתכמו בקרוב למיליון שקל ובסעיף זה לא נמצאו חריגות.
"המועמד (בנט מ.כ) לא ניהל את חשבונותיו לפי הוראות החוק והנחיות מבקר המדינה. הדבר התבטא בכך שלא שיקף בחשבונותיו חלק מהוצאות הבחירות וחלק מהמקורות ששימשו למימונן", ציין מבקר המדינה.
השר בנט הודיע בעקבות הממצאים כי ישקול לבטל את שיטת הבחירות המקדימות שהתקיימו במפלגה לראשונה, לא מעט בעידודו, והן אלה שהכתירו אותו למנהיג הבלתי מעורער שלה ואפשרו לו להדיח את ההנהגה הוותיקה של המפד"ל: "תיבחן נכונות קיום שיטת הפריימריז בבית היהודי" אמר השר בנט, אבל גורמים במפלגה מטילים ספק אם ליו"ר תהיה תמיכה משמעותית בסיעה לביטול הבחירות המקדימות: "לא נחזיר את הגלגל לימי העסקנות הפוליטית הישנה. יש מקום לתיקון הליקויים אבל פריימריז עדיין עדיפים על כל שיטה אחרת ובנט יודע את זה. בלי הפריימריז ומפקד החברים ספק אם הוא היה נבחר".
גם על השר לשעבר, דניאל הרשקוביץ (שהוצאותיו הסתכמו ב-310 אלף שקל) הוטל קנס, בסך 2,000 שקל, מאחר ולא היו בידיו אסמכתאות עבור חלק מהוצאותיו. בנוסף, הרשקוביץ החזיר תרומות בהיקף של כ-116 טלף שקל לתורמים וזאת, מכיוון שמדובר בתרומות שלא היו על פי החוק. לעומתם, על הח"כ לשעבר זבולון אורלב, שהוצאותיו הסתכמו בכמיליון שקל לא הוטל קנס, מאחר ולא נמצאו חריגות.
גם בבחירות לרשימת הבית היהודי מצא מבקר המדינה ליקויים לכאורה בהתנהלות של חלק מהמועמדים והחליט להטיל קנסות כספיים על שבעה מתוך 14 המתמודדים, בהם הח"כים יוני שטבון (4,750 שקל), איילת שקד (5,000 שקל) ושולי מועלם (2,800 שקל).
קנסות ל-28 מהמתמודדים בליכוד ו-14 בעבודה
מבקר המדינה החליט עוד להטיל קנסות על 28 מקרב 98 המתמודדים בפריימריז לבחירת רשימת הליכוד לכנסת, בהם הח"כים גילה גמליאל (3,600 שקל) וציפי חוטובלי (2,000 שקל). קנסות גבוהים יחסית הוטלו על סגן שר הביטחון, ח"כ דני דנון – 20 אלף שקל וח"כ משה פייגלין – 18 אלף שקל.
דנון עם ראשי הליכוד-ביתנו בכנס מרכז הסיעה. צילום: מרק ישראל סלם
במפלגת העבודה ספגו קנסות כספיים 14 מקרב 83 המתמודדים בפריימריז, בהם השר לאיכות הסביבה, עמיר פרץ, שלאחר בחירתו עבר לתנועה (2,000 שקל), ח"כ אראל מרגלית (3,000 שקל) והח"כ לשעבר, דניאל בן סימון (1,000 שקל).
במרצ קיבלו נקנסו שלושה מתמודדים מתוך 17, בהם הח"כים תמר זנדברג (500 שקל) ואיסאווי פריג' (3,000 שקל), לאחר שלא הגיש את הדו"ח הכספי.
"לאסור תרומות מחו"ל"
מבקר המדינה הסתייג בחריפות בדו"ח מגיוס תרומות של מתמודדים בחו"ל. לדעתו, יש לאסור בחקיקה על מועמדים לקבל תרומות מחו"ל, בדומה לאיסור הקבוע בחוק מימון מפלגות.
"גיוס תרומות מחו"ל משמעו קבלת תמיכה מגורמי חוץ, אשר לא אחת הם נעדרי זיקה וקשר למדינת ישראל, אך חפצים בזכות תרומתם להיות מעורבים בקביעת סדר היום הציבורי בישראל", קובע שפירא ומדגיש שהיקף התרומות מחו"ל היווה רק מכלל הכנסותיהם של כלל המועמדים.
סך הכסף שהוציאו המתמודדים לפריימריז במפלגות הבכירות עומד על 12.616 מיליון שקלים בליכוד, 7.570 מיליון בעבודה ו-4.478 מיליון בבית היהודי.
שלדון אדלסון, נחשב לגדול התורמים של ראש הממשלה בנימין נתניהו. צילום: רויטרס
קנסות גם על מתמודדים במועצות האזוריות
בפרק נוסף בדק המבקר את התנהלותם הכספית של מתמודדים בבחירות לראשות המועצות האזוריות, שהתקיימו בדצמבר 2012. 26 מתוך 60 המועמדים קיבלו הערות על ליקויים בהתנהלותם. שמעון גואטה, שנבחר לראש המועצה האזורית מעלה יוסף, נדרש להשיב את כל המימון הממלכתי שקיבל – כ-130 אלף שקל, לאחר שלא הגיש דו"ח כספי למבקר המדינה.
יו"ר המועצה האזורית שער הנגב אלון שוסטר, שהיה מועמד יחיד במועצה ולכן לא התקיימו בה בחירות, דיווח על הוצאות שונות, בהן רכישת מחשבים, מקרן, מסך טלוויזיה וטאבלט בסמוך למועד בו נודע לו שהוא מתמודד יחיד. נוכח היקף ההוצאות, גובהן והעיתוי שלהן, החליט מבקר המדינה שלא להכיר בהן כהוצאת בחירות.
לאתר דה פוסט
|
