האם יובל שטייניץ הוא באמת האשם בגירעון התקציבי?

הוועדה לביקורת המדינה של הכנסת דנה באפשרות להכנת דו"ח ביקורת מיוחד על הגירעונות בתקציב המדינה וכיצד הוא נוצר. הקריאה למבקר המדינה הוגשה על ידי חבר הועדה מיקי רוזנטל וזכתה לאוזן קשבת מצד חברי הוועדה.

אז לפני שמבקר המדינה מתחיל בעבודתו, מומלץ לעשות קצת סדר בניסיון להראות ממה נבע מה שזכה לכינוי "הבור התקציבי" – והאם באמת שר האוצר יובל שטייניץ הוא האחראי לו. נתחיל בתקציב 2012.

הגירעון בתקציב זה, על פי האומדנים שהוגשו בעת הכנסתו ,אמור היה להסתכם ב-20 מיליארד שקל (כלומר 2% תוצר). אומדן הגירעון הראשוני שפורסם על ידי מינהל הכנסות המדינה (שבוע ימים בלבד לפני הבחירות) עמד על 39 מיליארד שקל (כלומר חריגה של 19 מיליארד שקל מיעד הגרעון).

בפברואר 2013 התברר כי הגירעון בפועל ב-2012 הסתכם ב-42 מיליארד שקל (כלומר חריגה של 22 מיליארד שקל מיעד הגירעון המקורי). ממה נוצרה החריגה?

דו"ח מיוחד של בנק ישראל, שפורסם ב-13 בפברואר, קבע כי מרבית החריגה מיעד הגרעון נובעת מאומדן שגוי של 14 מיליארד שקל מההכנסות במסים. אמדן ההכנסות המקורי עמד על 232 מיליארד שקל, אך בפועל הוא הסתכם בסוף 2012 ב-218 מיליארד שקל.

הירידה בהכנסות המסים נובעת משני גורמים: ירידה בהיקף השכר וירידה בהיקף ההכנסות ממכירות דירות חדשות. יתרת החריגה מהגרעון בסך של 8 מיליארד שקל נובעת מהוצאות גבוהות ביחס לתקציב המקורי.

האם הוא באמת אחראי לגרעון? שטייניץ. צילום: מרק ישראל סלם

הלאה: סיימנו עם גירעונות 2012 ועוברים ל-2013. יעד הגירעון ל-2013 הועלה ביוני 2012 ל-3% וזאת בהשוואה ליעד מקורי של 1.5%. אז כיצד טוענים כי אומדן החריגה מיעד הגרעון הסתכם ב-35 מיליארד שקל?

על פי בנק ישראל, שיעור הגידול בתקציב 2013 בהשוואה ל-2012 הסתכם ב-28 מיליארד שקל. מדובר בגידול של 13 מיליארד שקל מעבר למותר על פי כלל ההוצאה התקציבית (העומד על 15 מיליארד שקל). במילים אחרות, החריגה מיעד הגירעון הסתכמה ב-2013 ב-13 מיליארד שקל.

היקף החריגה מהיעד בתקציב 2014 כבר מסתכם (שוב על פי בנק ישראל) ב-22 מיליארד שקל. צירוף שני הסכומים מביא אותנו לגירעון מצטבר של 35 מיליארד שקל. עדיין נשאלת השאלה כיצד נוצרה החריגה, זאת למרות התוספת הנדיבה של 15 מיליארד שקל בהיקף התקציב.

מספר סיבות עיקריות לחריגה: הסכמי שכר נדיבים במשק עם הרופאים, העובדים הסוציאלים ועובדי הקבלן – שהסתכמו ב-2013 ב-15 מיליארד שקל; העלאת שכר המינימום ל-4,300 שקל לחודש. סיבה מרכזית נוספת היא שלחלק מהמלצות טרכטנברג (כמו גני ילדים חינם) לא היה כיסוי תקציבי. עלות הפעלת הגנים חינם הסתכמה ב-3 מיליארד שקל אך בניגוד למובטח (על חשבון תקציב הביטחון) לא היה לה כיסוי.

עצה ללפיד: הורד את נטל המס. צילום: מרק ישראל סלם

החריגה מתקציב 2013 התגלתה בזמן אמת. ראש הממשלה בנימין נתניהו היה מודע לכך באחד מדיוני התקציב שהתקיימו באמצע 2012. הוא ממש רתח על פקידי האוצר שלא עדכנו אותו בזמן אמת על החריגה, אבל כאמור הדבר התגלה רק לאחר שהסכמי השכר כבר נחתמו.

אם מחפשים, אם כן, אחראים כלשהם לבור התקציבי, אזי האחראי המרכזי הוא ראש הממשלה בנימין נתניהו, ורק אחריו שר האוצר יובל שטייניץ. לא מן הנמנע כי בסופו של דבר האשם ייפול על ה-ש.ג – שבמקרה זה הוא הממונה על התקציבים באוצר, גל הרשקוביץ.

ולסיום, עצה לשר האוצר: אם אינך מעוניין שגם ב-2013 וב-2014 גביית המיסים תהיה נמוכה יותר, הורד את נטל המס, ובראש ובראשונה את התכנית להעלאה של 1.5% במס ההכנסה.

לאתר דה פוסט