|
אף אחד לא צריך להזכיר לקווין צינגר איך נראתה "חגורת הפלדה" האמריקאית בימי השיא של תעשיית הרכב. הריחות העכורים, העשן השחור מהארובות ועבודות הקיץ שלו – לגרוף שאריות דליקות של פחם מרצפת המפעל – כל אלו צרובים עמוק בזכרונות הנעורים שלו מהחיים בקליבלנד בשנות ה־70 של המאה הקודמת. העיר בצפון אוהיו היתה סמל לעוצמה תעשייתית – עד שפתאום הכל קרס.
עכשיו רוצה היזם בן ה־58 להוביל עידן תעשייתי חדש, כזה שיידע להתמודד עם הכוחות שפירקו את עיר הולדתו יחד עם חלקים רחבים מארצות הברית. אתם יכולים לזכות בהצצה לתקופה החדשה הזאת במפעל רכב מיניאטורי, בערך בגודל של חנות מכולת גדולה, בתוך פארק משרדים עשוי בטון וזכוכית בפרברי לוס אנג'לס.
שלדת המכונית חזקה וקלה, ולכן גם צורכת פחות דלק | צילום: אתר החברה
מבעד לדלתות הזכוכית הכהה, בלובי דמוי גלריה של משרדי Divergent 3D, סטארט־אפ בן חמש, חונה הדאגר (פגיון), אופנוע ספורטיבי למראה. לידו נחה בלייד (להב), מכונית ספורט כסופה שמזכירה את כלי הרכב שמופיעים בסרט המדע הבדיוני "דוח מיוחד". צינגר בנה את שניהם בגישת ייצור חדשה – פטנט רשום שלו – שנשענת על טכנולוגיות דיגיטליות חדשות, כמו הדפסות תלת ממדיות של מתכת. שיטת הייצור הזאת יקרה פחות מהשיטות המסורתיות, טובה יותר לסביבה ויכולה להיות מהפכנית לתעשיית הרכב, בדיוק כמו מכוניות חשמליות ומכוניות ללא נהג.
הכתבה מופיעה בגיליון נובמבר 2017 של פורבס ישראל
לרכישת גיליון חייגו 077-4304645
לרכישת מנוי למגזין פורבס ישראל
לכל העדכונים, הכתבות והדירוגים: עשו לנו לייק בפייסבוק
בלייד ודאגר הם אב טיפוס, אבל הצוות של צינגר חבר לחברה הצרפתית PSA, שמייצרת בין היתר את פיז'ו וסיטרואן, במטרה לעבוד יחד על פרויקטים משותפים בשנים הקרובות. במפעל המיניאטורי שלו ייצרו עוד מכוניות ניסוי – שאטלים דמויי מכוניות משפחתיות גדולות – עבור לקוח שהוא מסרב לנקוב בשמו. משקיעים, כמו קרן Horizon Ventures של המיליארדר ההונג קונגי לי קא־שינג ו־Altran Technologies, חברת ייעוץ הנדסי צרפתית שעובדת בתחום התחבורה, וגם צינגר עצמו ואחרים הזרימו כבר 28 מיליון דולר לחברה. סבב הגיוסים הנוכחי, שיעדו 100 מיליון דולר, עומד להסתיים בקרוב.
"ייצור הרכב המסורתי פגום מעיקרו מנקודת מבט כלכלית וסביבתית", אומר צינגר. "אתה לא יכול להקטין ולהגדיל מפעלים בהתאם לתנודות בשוק".
לדבריו, Divergent 3D מסמן דרך לעתיד טוב יותר בכל הנוגע לייצור תעשייתי. במקום מפעלי הענק של דטרויט או מפעלי הג'יגה של אילון מאסק, הייצור במאה ה־21 יישלט על ידי רשתות של מפעלים עירוניים קטני ממדים כמו שלו, כך לפחות מאמין צינגר. הם יצליחו לייצר כלי רכב בעלות נמוכה ובזיהום מופחת, בכמויות קטנות וקלות להתאמות ולשינויים. והמפעלים האלה יעזרו להחזיר משרות לקהילות שאיבדו אותן.
לבנות מכונית במחסן
הקמתו של מפעל רכב ממוצע עולה בין חצי מיליארד למיליארד דולר, כשהציוד והמכונות מתבלים לאורך שנים ארוכות. כדי להגיע לרווחיות, צריך לייצר מאות אלפי מכוניות מדי שנה. ב־ Divergent 3D טוענים, שהם יכולים להקים פס ייצור ל־20 אלף מכוניות ומעלה מדי שנה בחלל בגודל של מחסן ממוצע, ביחד עם מדפסות תלת ממד גדולות למתכת, חותכני לייזר ורובוטים מרכיבים, בקצת יותר מ־50 מיליון דולר. בגלל עלויות ההון והייצור הנמוכות, עלות הייצור של כל מכונית תפחת בעד 6,700 דולר, אומר צינגר.
צינגר הוא ממש לא היחיד שמהמר על הדפסות תלת ממד ברמה תעשייתית. עד כה השתמשו בהדפסות כאלה בעיקר כדי לייצר אבות טיפוס של מוצרים. אבל הטכנולוגיה משתנה במהירות, וכיום מכונות גדולות יותר מסוגלות "לגדל" חלקים גדולים יותר ממגוון רחב של חומרים מתקדמים, למשל אבקת מתכת.
המכירות של מדפסות תלת ממד מתקדמות, מהסוג שבו משתמשים לייצר מנועים לטילים של SpaceX וטורבינות רוח ענקיות עבור GE, נוסקות. בפורד אולי לא ידפיסו טנדרים בקרוב, אבל גם שם כבר משתמשים בטכנולוגיה כדי לייצר ציוד למפעלים. ב־HP חוזים שהטכנולוגיה תוביל לעתיד של "יצרנות מבוזרת", שבו חברות בונות את מה שהן צריכות, כשהן צריכות אותו ובמקום שבו הן צריכות אותו, טוען טים ובר, מנהל בכיר ביחידת הדפסות התלת ממד של החברה. "תארו לעצמכם שאתם נמצאים בזירת מסחר כמו אמזון", אומר ובר. "אתם מזמינים מכונית. אולי תכננו אותה בליטא, אבל יבנו אותה בעיר שלכם וישלחו לכם אותה אחרי כמה ימים. זה הכיוון שאליו הולך העולם. אולי לא באופן מיידי, אבל המהפכה התעשייתית הרביעית תהיה בדיוק זה".
קוסטה סמרס, חוקר של הנדסה סביבתית ואזרחית באוניברסיטת קרנגי מלון, אומר שהדפסת תלת ממד תעשייתית "תיצור שיבוש של ממש בשרשרות האספקה הקיימות".
גרסתו של צינגר לשיבוש הזה נשענת על פרקים מתוחכמים ממתכת שיודפסו וישמשו כרקמה המחברת של מבנה סיבי הפחם, ה"עצמות" של המכונית, תוך שימוש בחומר דבק חזק, במקום בהתכה. התוצאה היא שלדה חזקה, קלה, שעולה שבריר משלדה דומה שמיוצרת בשיטות מסורתיות. במקום צביעה, המכוניות מקבלות עטיפה של מדבקות ויניל עמידות שלא ניתן לשרוט. מכיוון שמכוניות שמיוצרות בשיטה זו יהיו קלות יותר, הן גם יצרכו פחות דלק.
שינוי רדיקלי
קבוצת PSA אימצה את Divergent 3D במטרה להאיץ את ייעול הייצור, חלק ממאמץ התייעלות גורף תחת הנהלתו של המנכ"ל קרלוס טברס. במחקר שנערך בקבוצה במשך שישה חודשים ב־2016, מהנדסים קבעו שלשימוש בטכנולוגיה של Divergent יש יתרון דרמטי: זמן הפיתוח יפחת בשנה, משקל המכונית יפחת במחצית, יהיה צורך ב־75% פחות חלקים, ותהיה גמישות רבה יותר לבצע הזמנות בזמן אמת. "יש לטכנולוגיה פוטנציאל אדיר לצמצם את היקפי הייצור שלנו ואת ההשלכה הסביבתית, להפחית את משקל הרכב הכולל ואת מורכבות הבנייה, ובה בעת היא מעניקה לנו גמישות אינסופית כמעט בעיצוב", אמר טברס אחרי שחתם על העסקה עם צינגר בשנה שעברה. "אנחנו מדברים על שינוי רדיקלי בתעשייה שלנו".
עלות הייצור של כל מכונית תפחת בעד 6,700 דולר | צילום: Divergent 3D
בסך הכל חתומה Divergent על עסקאות עם "כחצי תריסר" חברות, אומר צינגר. אם וויימו או אפל יחליטו יום אחד לייצר את הרכבים העצמאיים שלהם, המערכת של Divergent תוכל לגרום לזה לקרות, הוא אומר. "המטרה שלי היא לעשות את זה ברמה הגלובלית".
בתור משבש של תעשייה שלמה, צינגר הוא מועמד מסקרן עם רקע מגוון. בזכות כישורי הפוטבול שלו, התקבל לאוניברסיטת ייל, שם זכה לתואר "שחקן השנה של ליגת הקיסוס" (אייבי ליג) בשנת 1980. אחרי שסיים לימודי תואר ראשון ותואר שני במשפטים, עבד כתובע פדרלי בסוף שנות ה־80, תחת התובע הראשי רודי ג'וליאני, וכבנקאי בגולדמן זקס בתחילת שנות ה־90. הוא עבד פרק זמן קצר ב־Webvan ובחברת השקעות נוספת.
Divergent היא לא הניסיון הראשון שלו ליצור שיבוש בתעשיית הרכב. ב־2008 היה ממייסדי קודה אוטומוטיב, שניסתה לייצר רכב חשמלי על בסיס סדאן מתוצרת סינית. התזמון לא היה לצדו. בדיוק כשקודה התחילה לאסוף הזמנות, טסלה שחררה את מודל S האלגנטי שלה, שהגדיר מחדש את שוק המכוניות החשמליות.
קודה כשלה, אבל עם Divergent יש לצינגר סיכויים גבוהים יותר. הוא לא מנסה להתחרות ראש בראש בטסלה וגם לא עם אף יצרן מכוניות אחר. המודל העסקי שלו נשען על מכירת רישיונות של הטכנולוגיה שלו ליצרנים. ייתכן שאפילו התזמון שלו מוצלח הפעם. כשהלחץ לקיימות גובר, והבעלות על רכב פרטי מפנה את דרכה לתחבורה ציבורית כסוג של שירות, במיוחד בערים צפופות, הדפסות תלת ממד מציעות ליצרנים דרך יעילה לייצר מכוניות בצורה אקולוגית, מקומית ולא יקרה, לציי רכב עירוניים ושיתופיים.
"אנחנו יכולים לעשות את זה באילוצים הכלכליים הקיימים ובגמישות רבה בהרבה", אומר צינגר. מכונית שמיועדת ללוס אנג'לס תיראה אולי שונה מאוד ממכונית שמיועדת לפריז או לשנגחאי. "וזאת השורה התחתונה", אומר צינגר. "העמידות של הסביבה, העמידות של הכלכלה נשענת על מגוון".
הכתבה מופיעה בגיליון נובמבר 2017 של פורבס ישראל
לרכישת גיליון חייגו 077-4304645
לרכישת מנוי למגזין פורבס ישראל
לכל העדכונים, הכתבות והדירוגים: עשו לנו לייק בפייסבוק
|
