בית המשפט העליון האמריקאי, בניגוד לישראלי, אינו יושב על הגדר כאשר מדובר בנושא פרטיות האזרח בעידן הטכנולוגי בו אנו חיים. לאחרונה נדרש בית המשפט לדון בסלע המחלוקת שחילק את המדינה לשתיים: האם מותר למשטרה לחטט בסמארטפון של אדם שנעצר, גם מבלי לקבל צו חיפוש?
לאחרונה התרחשו שני מקרים, בקליפורניה ובמסצ'וסטס, בהם תמונות ויומני שיחות שמצאה המשטרה בטלפונים של עצורים עזרו לתפוס סוחרי סמים אשר היו מעורבים גם בתקריות ירי. למרות זאת, בית המשפט קבע כי על השוטרים היה לקבל צווים מבית המשפט לפני שערכו את החיפוש בתוכן הטלפונים. לטענת בית המשפט החיפוש במכשיר הטלפון החכם, ללא צו חיפוש מבית המשפט, מפר את התיקון הרביעי לחוקה. "המשטרה לא יכולה לערוך חיפוש מידע דיגיטלי בטלפון סלולרי שנתפס אצל אדם שנעצר, ללא צו" קבע בית המשפט האמריקאי ביום רביעי האחרון וגרם לחסידי הגנת הפרטיות לצאת לרחובות במחולות.
"טלפונים הם חלק נפוץ כל כך מחיי היומיום של האדם, עד כדי כך שאם היה מגיע יצור ממאדים לבקר בעולמינו הוא היה מסיק כי למכשיר הזה חלק אינטגרלי מהאנטומיה האנושית" אמר נשיא בית המשפט העליון, ג'ון רוברטס, בהומור. השופטים החליטו כי זכות הפרטיות של האדם על התמונות, קטעי הוידאו, המיילים, הטקסטים ואנשי הקשר שבטלפון האישי, גוברת על צורכי אכיפת החוק של המשטרה. בית המשפט התעלם כמעט לחלוטין מטענת הממשלה כי המשטרה חייבת לחפש בטלפונים במהירות על מנת למנוע את מחיקת הראיות או הנתונים שעלולים לסכן את הציבור.
צילום: shutterstock
בית המשפט הסביר כי הנפח העצום של המידע הנמצא בטלפון הסלולרי הופך את החיפוש בו לחדירה לפרטיות גבוהה בהרבה מאשר החיפוש הממצה ביותר שיכולה לעשות הממשלה בבית החשוד. "לטלפונים הסלולריים המודרניים יש קיבולת אחסון עצומה של מיליון דפי טקסט, אלפי תמונות ומאות קטעי וידאו", כתב רוברטס, שכנראה מחזיק תוכנית נתונים עצומה בטלפון שלו. הוא ציין כי "הטלפונים יכולים לאסוף כל כך הרבה מידע ממקומות שונים, על פני תקופת זמן ארוכה כל כך עד שהם מבטאים כמעט כל היבט בחייו של האדם".
גם בישראל, באותו הזמן, נרשמות התפתחויות בתחום – אם כי בכיוון שונה לחלוטין. לאחרונה הונחה על שולחן הכנסת הצעת חוק חדשה, אשר מאפשרת למשטרה לחדור למחשב ולמכשיר הסלולרי של אדם לצורכי חיפוש מידע – ללא אישורו ואף ללא ידיעתו. על פי הצעת החוק, ספקי שירותי הסלולר והאינטרנט יחוייבו להעניק למשטרה גישה מלאה להיסטוריית הגלישה, ההודעות והמיילים אשר נשלחו מ/אל אותו אדם. החשוד אף לא יעודכן בתהליך – ואם התהליך יסתיים ללא מציאת ראיות כלשהן – ייתכן כי לא יידע עליו לעולם.
פסק הדין האמריקאי בהחלט הולך להקשות על חיי השוטרים במדינה, אבל כנראה שזהו המחיר של הפרטיות. האם גם השופטים הישראליים יבינו את חשיבות המידע הנצבר בטלפון הסלולרי שלנו ועד כמה החיפוש בו חושף כל אספקט, ולו הקטן ביותר, של חיינו הפרטיים?
|
|