בתור מישהי שהפכה ל"מלכה" בעולם הדיגיטלי שלה, שרה שאף היא צנועה לחלוטין.
שאף בת ה-30 היא רשמית ראש קהילת Imgur – הקול של המשתמשים, הידועים כ"אימג'רים", והאוזניים שמקשיבות לבקשות שלהם. למרות זאת, היא מסרבת לקבל קרדיט על ההצלחה של אתר שיתוף התמונות.
לצד הצניעות, הכישרון לספק את צרכיהם של בני דור המילניום היה מפתח בצמיחת Imgur לחברת ענק עם 150 מיליון משתמשים פעילים בחודש, ומה שהפך את האתר והאפליקציה שלו ליעד בו אנשים מבקרים במשך שעות. הדיאלוג הפתוח של שרה עם האימג'רים, סייע לאתר לתפקד כקהילה אחת עצומה, ולהתחרות עם אתרים פופולריים אחרים כמו רדיט וטאמבלר.
"Imgur היא חברה שמונעת מדאטה, והקהילה שלנו היא האות הכי חשוב", מסביר אלן שאף, אחיה בן ה-28 של שרה, והמייסד והמנכ"ל של החברה. "אבל אי אפשר להכניס אנשים באופן מושלם לתוך תרשים. צריך מישהו עם אינסטינקטים ואמפתיה כדי להבין באמת את הקהילה ולייצג אותה בכל החלטות החברה".
"שרה מתאימה לכך באופן טבעי", הוא מוסיף. "היא חדת עין, באמת אכפת לה מאנשים והיא כותבת מצוינת". הוא לא הכתיר אותה כמלכה. הקהילה עשתה זאת.
תחת טוב הלב שלה, Imgur פרחה. מאז שאתר שיתוף התמונות הושק ב-2009, הוא התרחב ממיזם של אדם אחד – אלן בחדר המעונות של אוניברסיטת אוהיו – ליותר מ-60 עובדים, כאשר שני שליש מהם הצטרפו בשנה האחרונה. מספר הצפיות בתמונות עלה ב-25% במשך 2015, מממוצע של 60 מיליארד ל-75 מיליארד בחודש. מלבד זאת, מעל ל-80% מהמשתתפים מקדישים יותר מ-3 שעות בשבוע באתר, וחמישית מהם מקדישים 10 שעות בשבוע. האתר כולל אוסף שלם של גיפים (GIFs), ממים ובדיחות פנימיות, שנעים מסרטוני בעלי חיים מצחיקים, דרך שיעורי מלאכה בשיטת עשה זאת בעצמך ועד לקולאז'ים שלמים. התוכן שנוצר ב- Imgurפופולרי מאוד ברדיט, פייסבוק, טוויטר וברחבי הבלוגספירה.
המשתמשים יוצרים ממים שלה ושולחים לה תמונות מוזרות. שרה שאף | צילום מסך
"היופי של Imgur הוא שאתה לא יודע מה הולך להופיע", אומרת שרה. "אתה יכול ללחוץ על כפתור 'הבא' ולעבור מגיפ החתול המשעשע הזה לפוסט אינפורמטיבי שמסביר כיצד לבשל טוב יותר, למישהו שמשתף סיפור מאוד אישי ומבקש עזרה".
האתר שונה מרשתות חברתיות אחרות בכמה דרכים. למשתמשים ב-Imgur אין חברים כמו בפייסבוק, או עוקבים כמו באינסטגרם או טוויטר, מה שאומר שהאימג'רים בוודאי יצרו קשר עם מישהו שהם מעולם לא פגשו או הכירו מחוץ לרשת. בשונה מרדיט וטאמבלר, ב-Imgur אין קטגוריות שהמשתמשים יכולים לעקוב אחריהן. כל אחד יכול להשתמש באתר מבלי ליצור שם משתמש. אבל גם עם שם משתמש, פרטים ביוגרפיים כמו גיל, מגדר או מיקום הם חסויים, וכך מתאפשרת אנונימיות. במקום אלגוריתם או משפיעים שקובעים מה יהיה בדף הבית, שהוא זהה לכל המשתמשים, הפוסטים מדורגים בצורה דמוקרטית על בסיס בחירות המשתמשים, בדומה מאוד לתוכן שהוצג ב-Digg, אחד מאתרי החדשות החברתיות הראשונים.
Imgur מכוונת בעיקר לבידור, אבל אנונימיות האתר עודדה משתמשים להיפתח באופן חופשי יותר לגבי החיים האישיים שלהם. מערכות יחסים, בריאות הנפש ורגשות לגבי חיי היומיום – משותפים באופן שכיח יותר מאתרים חברתיים אחרים. לקהילה יש גם חוקים לא כתובים שחוסמים יהירות: בלי תמונות סלפי, אלא אם נעשה בהן שימוש לבדיחה או למשמעות גדולה יותר, והן בדרך כלל נושאות עימן תוכן מצחיק יותר או סיפור רחב יותר ממה שאפשר למצוא באינסטגרם.
"לאינטרנט האנונימי יש כוח עצום", מסבירה שרה, ומציינת שתגובות באתרים רבים הן רעילות, אבל ב- Imgurהן חיוניות לשירות. "אפשר לבטא את הרגשות האלה ולא להישפט על בסיסי מי שאתם, אלא על הערך שאתה מביאים. זה באמת מדהים לקבל עצה מזרים".
עד היום Imgur גייסה 40.1 מיליון דולר בשלב הראשון, בהובלת אנדרסן הורוביץ, סבב שהעלה את הסטארט-אפ לשווי ערך של 224.1 מיליון דולר לפי PitchBook. רדיט תרמה אף היא סכום קטן לאותו סבב, ומשתמשת בכלי ההעלאה של Imgur כדי להציג תמונות באתר שלה. יחד עם זאת, Imgur משתנה מכלי שאפשר להעלות בו לעבר יעד בו משתמשים שוהים ויוצרים קשרים, מה שעלול להתנגש עם המתחרות.
כיום Imgur מתמקדת יותר בהכנסות. הדמוגרפיה המרכזית של החברה מורכבת מגברים גיקים בני דור המילניום, אשר יכולה להיות חמקמקה עבור המשווקים אך ממריצה את עסק הפרסום. חברות כמו סוני ואיביי פונות ל-Imgur כדי להגיע לקהל שהן לא יכולות למצוא במקומות כמו ESPN. בנוסף Imgur הפכה לאתר הפופולרי ביותר עבור גברים בני דור המילניום, לפי ComScore.
ההחלטות העסקיות לוקחות בחשבון את רצון המשתמשים. Imgur | צילום: יח"צ
מהרשת לעולם האמיתי
באתר עצמו שרה חברה של המשתמשים, מקשיבה לדאגותיהם ולבקשותיהם ובוחנת את המוצר. בתוך החברה, היא הקול שלהם ומדברת בשמם כאשר נעשות החלטות עסקיות. היא אחראית לעדכן את המשתמשים על מדיניות החברה, לפעמים מציגה אותם באתר ואף מוודאת שאין בו תוכן פוגעני. "אני בהחלט שמה את הסטטוסקופ שלי על פעימות ליבם של האימג'רים", היא אומרת במשרדה בסן פרנסיסקו, שמקושט באמנות שנעשתה על ידי המשתמשים.
"אני לא נכנסת ל-Imgur כדי להיות שרה, היא מוסיפה. "אני נכנסת כדי להיות אימג'רית. אנחנו מעין קבוצה שפועלת כדבר הרבה יותר גדול". לפעמים האימג'רים כוללים אותה בפוסטים שלהם, או כחלק מממים או גיפים שהם יוצרים. "זה היופי באינטרנט ובממים", "אין לך מושג מה הבדיחה הגדולה הבאה הולכת להיות. אף אחד לא יהיה מסוגל לחזות או למסחר את זה".
שרה למדה וטרינריה לפני שאחיה ביקש ממנה להוביל קהילה באתר, שרצה להפוך מכלי להצגת תמונות לקהילת משתמשים. "בימים הראשונים, הספיק ל-Imgur לכלול צוות שמתמקד בפיתוח מוצר והנדסתו", מסביר אלן. "אבל הבנתי מהר מאוד שאם אנחנו הולכים להיות מצליחים, אנחנו צריכים מישהו שיהיה הגשר בין החברה לקהילה.
שני האחים שגדלו בעיר קטנו באוהיו, הוקסמו מפוטנציאל האינטרנט להציג לאנשים רעיונות ואנשים חדשים. "האינטרנט נהדר משום שהוא נותן לאנשים להיות מה שהם רוצים", אומרת שרה.
האימג'רים עצמם הבחינו בתפקיד הבולט של שרה. לא פעם שולחים לה המשתמשים מתנות מוזרות כמו תפוח אדמה, קופסה של חיפושיות משה רבינו, פלסטלינה בשווי 400 דולר, פסל ג'ירף ידני (שמוצג במשרדה), חטיף M&M's עם סמל החברה וציור של עין עם דמות שנראית רק תחת קרניים אולטרא סגולות. המתנות בדרך כלל אנונימיות, אך לפעמים השולחים חושפים עצמם ב-Imgur. המשתמשים אף מבקרים אותה במשרד, כאשר אחד מהם אף היה לבוש כמו המם שיצר.
כאשר שרה הבינה שהאימג'רים ארגנו התכנסויות כדי להיפגש מחוץ לרשת, לרוב על בסיס תחומי עניין משותפים, היא ניסתה לארח ב-2014 פגישה קטנה בפארק בסן פרנסיסקו. מאות משתמשים הופיעו. כמה חודשים לאחר מכן, האירוע הוביל אותה לפתוח תכנית בשם "Operation Upvote" כדי לסייע לאימג'רים לקיים את האירועים שלהם בערים שונות ברחבי העולם. באוגוסט האחרון, היא אירחה את האירוע הגדול ביותר שלה עד היום, "Camp Imgur", חמישה ימים באתר מחנאות בקליפורניה בהם השתתפו 600 אימג'רים.
למרות ששרה שמחה שהיא יוצרת "חברים אמיתיים" באימג'ר, היא מסבירה שהאתר בעל ערך גם אם המשתמשים לא נפגשים מחוצה לו. "לפעמים אתם רואים רק חומר מצחיק וטפשי", היא אומרת. "הערך של כניסה ל-Imgur וקבלה של בידור רגעי חשוב בדיוק כמו קשרים אישיים עמוקים. לא כל קשר שיש לכם חייב להיות גם בחיים האמיתיים", היא מסכמת.
|