הכל כלול: עשירי העולם זונחים את המגדלים ועוברים לבתי מלון

בלי לטרוח, בלי לבשל, בלי לסדר את המיטה בבוקר, בלי לנקות. פשוט ליהנות. אלה האסוציאציות שקופצות לרובנו לראש מצירוף המילים "בית מלון". אבל אם באופן מסורתי שימשו בתי מלון לחופשה קצרה, מפלט מחיי היום יום, הרי שהיום יותר יותר אנשים בוחרים לשים דגש בעיקר על המילה הראשונה – "בית", ולהפוך לדיירים של קבע במלונות.

למגורים בסמוך לבית מלון יש יתרונות עצומים, ובכללם החופש מהטרדות הקטנות של החיים. האלפיון העליון יכול אמנם ליהנות מחיים נטולי טרחה גם במגדלי יוקרה, אבל נראה כי גם בתחום המגורים יש עניין של אופנה, ועשירי הארץ נודדים ממקום למקום בהתאם לטרנדים העולמיים – מאחוזות רחבות ידיים אל הקומות הגבוהות במגדלי היוקרה, ועכשיו גם למלונות הפאר.

המגמה הזו התחילה בארה"ב, התפשטה לאירופה, ועכשיו היא כאן, בישראל. היזמים, מצדם, בוחרים לעלות על הגל ומשנים את המודלים הכלכליים במלונות שנבנים במדינה. יותר ויותר פרויקטים חדשים כוללים שילובים של מלונות ושל דירות מגורים עם שירותים, המיועדות לבעלי ממון. לדוגמה, בעוד כחודשיים ייפתח בירושלים מלון היוקרה וולדורף אסטוריה.

הפרויקט הגרנדיוזי יכלול שני חלקים: בצד אחד, סמוך לקונסוליה האמריקאית, ייבנה בית המלון ובו 226 חדרים. משם, בקישור תת-קרקעי, ניתן יהיה לעבור אל הצד השני – מתחם המגורים, שיכלול תשע קומות, בהן 30 דירות יוקרה בסטנדרט גבוה המשתרעות על פני שטח של 240 מ"ר.

עלות הדירות בפרויקט, כך לפי הפרסומים, מ-5.5 מיליון דולר ומעלה. "אנחנו לא מדברים על עלויות וגם לא על הרוכשים", אומר המנכ"ל גיא קליימן, ומסכים לספר רק שהרוכשים הם יהודים שמגיעים מרוסיה, אנגליה, ארה"ב וישראל. בהתייחס לשאלה מדוע בחרו יזמי הפרויקט, משפחת רייכמן מטורונטו, לשלב מגורים ומלונאות, עונה קליימן כי "זהו האזור האחרון הקרוב לכותל שהיה פנוי למגורים". התנודות הקיצוניות שידע שוק המלונאות בשנים האחרונות לא מטרידות אותו – "סטטיסטית, במלונות דה לקס בירושלים, העליות והירידות פחות קיצוניות", הוא אומר.

"מה נעשה עבורו? תלוי מה גודל החלום שלו" וולדורף אסטוריה | צילום: יח"צ

את הדיירים החדשים בפרויקט ילווה צוות מסור שידאג לכל צורכיהם: "ברמת העיקרון אדם לא צריך לדאוג לכלום, אנחנו נדאג לכל", אומר קליימן. "מה נעשה עבורו? תלוי מה גודל החלום שלו – החל מלאסוף אותו מהמטוס ועד להחליף מצעים ולהעמיד לרשותו טבח אישי בסוויטה. אנחנו רוצים שהם יאתגרו אותנו ברצונות שלהם".

כולל שירות

בשנים האחרונות אושרו בוועדות התכנון המחוזיות עוד מספר פרויקטים המשלבים מגורים עם שירותים מלונאיים. לאחרונה אישרה הוועדה את תוכניתה של קבוצת חג'ג' לבניית מתחם "PORT TLV" בכניסה לנמל תל אביב. שתי הקומות הראשונות של הבניין מיועדות למסחר ולמלון בוטיק, ואילו שבע הקומות העליונות למגורים. על-פי הפרסומים האחרונים, יחידות הדיור יימכרו על-פי תחשיב של 25 אלף דולר למ"ר.

גם היזם ישראל לוי קיבל את אישור הוועדה המחוזית להקים מתחם מלונאות ומגורים על שטח שבו שוכנת משטרת תל אביב, ברחוב דיזנגוף. המתחם יכלול שני אגפים, האחד מיועד למלון והשני למגורים; מתחם W ביפו אף הוא ישלב מגורים עם מלון בוטיק מרשת סטארווד העולמית. 38 דירות בכניסה נפרדת שמחירן נע מ-6.4 מיליון שקל לדירת 90 מ"ר ועד 58 מיליון שקל למיני פנטהאוז שישתרע על-פני 544 מ"ר.

חברת בריגה בונה בנתניה את הפרויקט "מגדל דוד". שמונה הקומות העליונות (מתוך 28) מיועדות למלונאות, היתר למגורים. עלות דירה מתחילה ב-4 מיליון שקל. "יזם צריך חזון ואומץ וגם יכולת כדי לבנות מלון ולדעת שההכנסות בגינו יחכו קצת. זה לא יספק לו מימוש מיידי, כמו במכירה של דירות", טוען יקי בריגה, מבעלי החברה, שבונה בשנים האחרונות פרויקטים רבים בעיר.

בריגה מוסיף כי למגורים במלון יש יתרון בהיבט של אחזקה: "עם הזמן ראינו שמעמסה לא קטנה נופלת על רוכשי דירות במגדלי היוקרה. דייר בבניין מגורים צריך לשלם על אחזקת בריכה, על מאמן בחדר הכושר, ואם הוא רוצה לרדת למטה ושיהיה לו בית קפה זמין, אז זה בכלל חלום. בבניין שלנו יש 57 דירות מפוארות והדיירים יכולים לקבל את כל השירותים מבלי לשלם הרבה".

העלות החודשית שדיירי מגדל דוד ישלמו צנועה יחסית ונעה סביב 800 שקל. סכום נמוך לכל הדעות, כשמדובר בכלל השירותים שעומדים לרשותם, בהם בריכה, חדר כושר, חדר קולנוע וספא. שירותים נוספים, כמו אוכל או שירות חדרים, יתומחרו בנפרד. כך או כך, מתברר שיש מי שמוכנים לשלם לא מעט כסף עבור הנוחות והגשמת החלומות. תושבי חוץ, לדוגמה, שמגיעים לישראל כמה פעמים בשנה, מעדיפים להמיר את ההתעסקות עם "דירות רפאים", הדורשות תחזוקה שוטפת, במגורים מתוחזקים היטב – רצוי עם תו איכות של מלון יוקרה. ואכן, תושבי החוץ מהווים מחצית מרוכשי הדירות במגדל.

אגב, אופציה נוספת, שעשויה להתאים במיוחד לתושבי חוץ, היא "דירת נופש" – יחידה מלונאית בבעלות פרטית, אשר בעל הנכס רשאי להתגורר בה חודשים ספורים בלבד, ובחודשים הנותרים הוא אמור, על פי חוק, להשכיר אותה לתיירים. כך הם יכולים לרכוש דירה שתשמש אותם כשהם מבקרים בישראל, ואילו בשאר ימות השנה הם ייהנו מתשואה על ההשקעה. בפרויקטים שבסמוך למלון, לעומת זאת, הרוכשים, כבכל מקום אחר, הם הבעלים היחידים והם יכולים להתגורר בדירתם כאוות נפשם, וכן – גם להשאיר אותה ריקה מחצית מהשנה.

אפשר לבחור אם לראות את אורחי בית המלון, או שלא | צילום: יח"צ

מלבד תושבי חוץ יתגוררו במגדל דוד גם תושבי העיר נתניה, שבוחרים כעת, אחרי שילדיהם בגרו ועזבו את הקן, לוותר על הווילה והחצר הגדולה לטובת הנוחות והפינוק. "בעבר ניהלתי מלון, ואני יודע מה הוא יכול לתת ומה היתרונות שלו", מספר גי בלחסן (68), שרכש לאחרונה דירה במגדל. "כשהייתי צעיר והילדים היו קטנים, גרתי בבית פרטי ולילדים היה מרחב וחצר גדולה. כשהם גדלו הרגשתי שאין לי מה לעשות בבית וחיפשתי מה אנשים יכולים לעשות כדי להקל עליי".

בלחסן מאמין שלעובדה שהמבנה שבו יגור יכלול גם בית מלון, יכולים להיות רק יתרונות: "אני לא ארגיש את המלון ולא אראה את האורחים שמגיעים אליו. אני אעלה במעלית נפרדת ואגיע לבית שלי, ואקבל את כל השירותים של המלון. למשל בבוקר, לפני הפגישות, אוכל לרדת לבריכה וליהנות מהסאונה או מחדר הכושר, ובערב להזמין משהו מחדר האוכל. ואם באים אליי חברים, אני לא צריך לקפוץ לסופר, אלא להזמין משירות החדרים. אני לא צריך להתעסק באחזקה, אפילו לא בגיהוץ. המלון פה כדי לשרת אותי".

"יותר משקיעה"

מגדל דוד אינו פרויקט המלונאות היחיד בעיר. בשנים האחרונות מבססת נתניה את מעמדה כעיר תיירותית ממדרגה ראשונה – בימים אלה ממש מוקמים בה ארבעה בתי מלון חדשים. פרויקט כזה, המשלב מגורים ומלונאות, הוא "LAGOON" של חברת דיזנגוף סחר. מדובר בקומפלקס ענק ובו מגדל בן 320 דירות ומלון בן 220 חדרים. יהיו בו חדר כושר, בריכה פנימית וחיצונית, בתי קפה, חנויות ובוטיקים ואפילו גשר המוביל ישירות לחוף הים. "יצרנו מערכת שמשלבת יתרונות של מגורים עם חיים ליד המלון", מספר חנן סגל, סמנכ"ל השיווק. "מצד אחד היינו מעוניינים לשמור על הפרטיות של תושבי המקום, ומצד שני ביקשנו לאפשר להם חלק מהשירותים של המלון".

סגל מספר שהקונספט של פרויקט LAGOON נגזר מקומפלקסים דומים על קו החוף במיאמי, המשלבים במבנה אחד מלונאות ומגורים. יש לציין, כי לא רק אנשי עסקים שמרבים בנסיעות מתגוררים בבתי מלון. מלון צ'לסי במנהטן, למשל, היה ביתם של ענקי תרבות רבים, חדריו הושכרו לתקופה ארוכה למארק טוויין, או הנרי, ליאונרד כהן, ארתור מילר ורבים אחרים. מעצבת האופנה קוקו שאנל התגוררה בחדר במלון ריץ בפריז והסופר והמחזאי אוסקר ויילד העתיק את מקום מגוריו למלון סאבוי בלונדון. אולם מתחמים המשלבים מלון לצד מגורים עם שירותים הוא הכלאה של השנים האחרונות.

האסטרטגיה ביצירת קומפלקס LAGOON נגזרה מהתכנון העירוני, מהעובדה שמדובר במתחם הממוקם 300 מטר מקו החוף, ומההנחיה המאלצת את היזמים להתמקד בתיירות. מאידך גיסא, האסטרטגיה השיווקית של פרויקט המגורים נגזרת מהעובדה שזהו פרויקט שנושק למים. לשאלה האם היה צורך "לחנך" את השוק, בייחוד שמדובר בפרויקט שכמוהו יש מעטים בארץ, עונה סגל: "אני מודה שבתחילה חששתי מהאופן שבו הציבור המקומי יתפוס את נושא המגורים לצד מלון. בפועל לא נתקלתי בהתנגדויות מסוג זה. אנשים מבינים את הרווח הגדול שמקום כזה נותן להם. זו לא רק השקיעה, אלא ההנאה בכל תחומי החיים".