סיפורו של הילד מטיאז מהודו דומה לסיפורם של ילדים רבים במדינה. אביו אמנם עבד במפעל, אולם שכרו היה נמוך מדי והוא לא הצליח לכלכל את בני המשפחה. באחד הימים, ניגש לאמו של מטיאז שכן מהכפר ושכנע אותה לשלוח את הילד עמו, תוך הבטחה שיספק לו שעות לימוד בתמורה למספר שעות עבודה. בפועל, מטיאז מעולם לא הגיע לבית הספר, ומצא את עצמו נדרש לעבוד יותר מ-16 שעות ביום בתנאים קשים.
מטיאז הוא רק אחד ממיליוני ילדים ובני נוער בהודו, אשר נדרשים לעבוד בתנאים קשים בתעשיות השונות בעבור פרוטות בניסיון נואש לספק תנאי מחיה בסיסיים לבני משפחותיהם. על פי נתוני ארגון Unicef, בין השנים 2002-2012 11.8% מהילדים בהודו בגילאי 5-14 היו חלק ממעגל העבודה במדינה. הוא גם היה בין הילדים ברי המזל אשר חולצו על ידי ארגון BBA אשר הקים פעיל זכויות האדם קיילרש סטייארטי, ונשלח למרכז השיקום לילדים ובני נוער.
סטייארטי נחשב לנושא הדגל של המאבק העולמי בסחר, עבדות וניצול ילדים, מאבק אשר החל כבר בשנת 1980 כאשר הקים בהודו את הארגון Bachpan Bachao Andolan (BBA) – Save The Chidhood Movement. הוא מהנדס חשמל במקצועו, ואת הארגון ייסד בעת ששימש כמרצה באוניברסיטה ובחר להקדיש את עצמו לעבודה מעשית לשם יצירת שינוי חברתי. החל מחודש דצמבר הקרוב, הוא גם יהיה זוכה פרס נובל לשלום – פרס עליו הכריזה וועדת הפרס בשטוקהולם בשבוע שעבר.
סטייארטי השבוע, לאחר הכרזת הוועדה | צילום: רויטרס
שיחרר למעלה מ-200,000 ילדים
כאשר הוקם הארגון, עיקר העשייה הוקדשה למאבק בתופעת העבדות בקרב ילדים. כבר בשנת 1980, עם הקמתו, בוצעו פעולות חילוץ שונות של ילדים ובני נוער בהודו. מאז פועל הארגון ברמה העולמית בכדי להגשים את החזון של יצירת חברה ידידותית לילדים, בה כל הילדים חופשיים מניצול ומקבלים חינוך איכותי בלא צורך בתשלום.
מיום הקמת הארגון בוצעו פעולות חילוץ אשר הצילו 82,000 ילדים ממפעלים ואתרי עבדות בהם הוחזקו בתנאים קשים, ושוחררו מעל 200,000 ילדים מעבודות בכפייה. ילדים אלו נאלצו לעבוד בעבודות פיזיות, בתנאים קשים, תוך ניצול מצבה הכלכלי של המשפחה אשר נזקקת להשתמש בכל מקור הכנסה אפשרי על מנת להתקיים. הארגון אף מספק שירותי שיקום לילדים על מנת לאפשר את שילובם התקין בחברה.
בחודש יוני האחרון חילצו פעילי הארגון בסיוע המשטרה המקומית בהודו 33 ילדים ממפעל בו הם נאלצו לעבוד בתנאים מסוכנים, ומנהלי המפעל נעצרו. הילדים היו בגילאים שונים, כאשר הצעיר ביותר היה כבן 10. הם סיפרו לשוטרים כי נדרשו לעבוד 12 שעות ביום בהפרדת חלקים ממוצרים אלקטרוניים ישנים, עבודה הנחשבת למסוכנת ומחייבת נקיטת אמצעי זהירות. לילדים, רובם תושבי הכפרים מסביב, הובטח תשלום בעבור עבודתם אולם התשלום מעולם לא התקבל. הם נמצאו במצב פיזי קשה ונשלחו למתקני שיקום של הארגון.
הארגון פועל גם ברמה המשפטית, והצליח להביא לכך שבית המשפט העליון בהודו אישר את תוקפו של התיקון לחוקה משנת 2009, תיקון היסטורי אשר מעגן את הזכות לחינוך לכל ילדי המדינה. לצד הפעולות ברובד המשפטי ופעולות החילוץ של הילדים, פועלים אנשי הארגון גם להעלאת המודעות לתופעות הפסולות הקשורות בעבדות ילדים וניצולם, ומובילים מהלכים לקידום סחר הוגן ברחבי העולם.
מפתח לשינוי עתידי
פעילי הארגון בהודו הותקפו לא אחת בשל מאמציהם ליצור שינוי ממשי במדינה. בשנת 1996 התנקשו מתנגדים לרפורמות שהוביל הארגון באחד הפעילים המוכרים. במקרה נוסף הותקפו פעילי הארגון בעקבות העלאת הנושא של תופעת הניצול המיני של נשים וילדים לסדר היום הציבורי.
אך למרות כל זאת, סטייארטי רואה בשינוי הנדרש כשילוב בין מיגור התופעה של עבודת ילדים, מיגור העוני וחינוך לכל – כמפתח לשינוי עתידי. את המאבק כנגד תופעת העבדתם של ילדים הוא מוביל באמצעות יצירת התקוממות מקומית ועולמית כנגד מוצרים שיוצרו על ידי ילדים שנמסרו לעבודה בעקבות חוב או התחייבות של קרוב משפחה. בשנת 1994 יזם את הפרוייקט Rugmark- תווית חברתית המספקת אסמכתא לכך שהמוצר יוצר במפעלים שאינם מעסיקים ילדים ומסכימים לפיקוח שוטף.
עובדים 15 שעות ביום. ילד-פועל במפעל בהודו | צילום: רויטרס
פרוייקט משמעותי ומהפכני נוסף שיזם סטייארטי, שנועד להעצים ילדים וקהילות ובכך בעצם לתרום משמעותית לפיתוח המדינה על ידי השקעה בדור העתיד, הוא פרוייקט הכפרים הידידותיים לילדים (Bal Mitra Grams). לאחר שנמצא כי הבעיה של עבודת ילדים המונעת מהם מלהשתתף בלימודים בבתי הספר ולרכוש השכלה נפוצה בעיקר בקרב אוכלוסיה כפרית, יזם סטייארטי פרוייקט של יצירת שינוי בכפרים, והפיכתם לכפרים בהם ניתן דגש להעצמת ילדים וקידום ערכים אוניברסליים וזכויות ילדים. הילדים בכפרים הופכים למעורבים בקבלת החלטות בכפר, הם מתוודעים לזכויותיהם, ומקבלים הכשרה שתאפשר להם להיות יזמים. כיום ישנם לפחות 275 כפרים שכבר הוגדרו ככאלו, ועוד 100 נוספים שנמצאים בתהליך המהפכני.
הפוטנציאל של סטייארטי כמוביל מאבק חברתי עולמי זוהה כבר בשלב מוקדם על ידי ארגון אשוקה, אשר בחר בו כעמית הארגון ומלווה אותו מזה כ-21 שנים. ארגון אשוקה הוקם בשנת 1980 במטרה לאתר את היזמים החברתיים החדשניים והמשפיעים בעולם, ולחבר אותם לרשת גלובלית אשר מונה כיום מעל 3,000 חברים ב-82 מדינות. הארגון החל לפעול גם בישראל בשנת 2009, וכיום ישנם שמונה יזמים ישראלים אשר הוכרו כעמיתי הארגון.
הדס דגן היא בוגרת תואר שני ביזמות חברתית מ- Hult International Business School בסן פרנסיסקו ושותפה להקמת מיזם להעצמת נשים במזרח התיכון באמצעות מיקרו-הלוואות לפיתוח יזמות עסקית. כמו כן, היא כותבת על יזמות חברתית גלובלית בכיכר אשוקה – הערוץ ליזמות חברתית.
|