הקדימו את זמנן: תחזיות המוזיקה שלא יצאו לפועל

בכירי התעשייה, האמנים והמבקרים ממהרים להקדים את ההפתעות של עצמם – בהצלחה חלקית. חלק מהתחזיות הנוגעות לתעשיית המוזיקה בשנת 2016 נשארו יציבות. הופעות הן עדיין מקור הכנסה משמעותי, שירותי הסטרימינג יוצרים באגרסיביות תוכן מקורי ומשתפים פעולה עם חברות התקליטים תוך כדי התהליך.

נושאים אחרים נשארים דו משמעיים, בעיקר ביחס לטכנולוגיות חדשות. כמה אנשים ישלמו עבור חווית מוזיקה במציאות מדומה? מה ההשפעה, אם בכלל, תהיה למכוניות אוטונומיות, צ'אט רובוט ופרסום אלטרנטיבי על חברות המוזיקה?
הרבה תחזיות שעסקו בסטרימינג התבדו במהלך השנה. הנה מה שפספסנו והסיבות לכך:

1. התעשייה לא הרגה את הפרימיום – במאי 2015 נפוצו שמועות שספוטיפי תגביל את השימוש החינמי בעקבות לחץ מצד חברות התקליטים, ותלך בעקבותיה של המתחרה אפל. בעוד שהשמועות התבדו, מגזינים כמו הרולינג סטונס ו-Hypebot טענו ששירותי סטרימינג בחינם ייעלמו בשנת 2016.

בפועל, לא רק שמודלים חינמיים שרדו, הם גם עוזרים לתעשיית המוזיקה באופן משמעותי. קבוצת וורנר דיווחה לאחרונה על ההכנסה השנתית הגבוהה ביותר בשמונה השנים האחרונות, מונעת על ידי עלייה של 23.1% ברווחים מסטרימינג. מדובר בעלייה משמעותית בהתחשב בכך שרוב המשתמשים בשירותים רב שכבתיים כמו ספוטיפיי, דיזר ופנדורה פועלות בחינם.

2. האלבומים לא מתו – מאז שאייטונס הושקה ב-2001, מומחי מוזיקה ומבקרים חזו את מותו של האלבום. תקליטי פרימיום פוצלו לקטעים עצמאיים שניתן לקנות ב-99 סנט והפכו את הפורמט הפיזי ללא רלוונטי, תוך ערעור על אחד ממקורות ההכנסה העיקריים בתעשייה.
ההנחה הייתה שהסטרימינג ייקח את המהלך צעד אחד קדימה ויבטל את הצורך של המאזינים לקנות שירים. כמה אמנים, ביניהם Flume ו-,Chainsmokers נטשו את הפורמט המסורתי של האלבום והחליפו אותו בסינגלים ו-EP.
"שחרור סינגלים מידי חודש או שניים שומר עליהם מעודכנים עם המעריצים", אמר איש הרדיו, ניק הרקורט.

האלבומים לא מתו | צילום: fotolia

עם זאת, ב-2016 יצאו כמה מהאלבומים הארוכים והאמיצים בעת האחרונה, שהפכו למוצלחים במיוחד בזכות שירותי הסטרימינג, ולא למרות. "Lemonade" של ביונסה, שהופץ באופן בלעדי בטידל, ו-"star boy" של דה וויקנד, כשכל אחד הכניס מספר שירים מהאלבום לרשימת 100 השירים של בילבורד.
אלבומים ארוכים לא רק מובילים מבחינת "אסתטיקת הפליילסט", אלא גם משתלמים מבחינה כלכלית. יותר שירים מביאים ליותר האזנות בסך הכללי, מה שעוזר לאמנים בדירוגים. עם זאת, חלק מהביקורות עוסקות בכך שהסטרימינג נותן לאמנים מהמיינסטרים יתרון כלכלי, מה שעובד נגד התיאוריה שסטרימינג משתלם יותר בזירה הדיגיטלית.

3. אודיו ברזולוציה גבוהה לא תפס – בשנים האחרונות ראינו עלייה באופציות לסטרימינג ברזולוציה גבוהה כמו טידל, שהציעו חווית שמיעה ב-20 דולר בחודש, לעומת רזולוציה רגילה ב-10 דולר בחודש. בינואר 2015 השיק ניל יאנג את נגן הפונו, נגן מוזיקה ברזולוציה גבוהה, שנמכר בשוק ב-400 דולר. ההנחה הייתה שחובבי המוזיקה יהיו מוכנים להשקיע מאות ואף אלפי דולרים באוזניות ומערכת באיכות גבוהה.

בפועל, במאי 2016 מספר הנרשמים לטידל עמד על 4.2 מיליון, מספר שמתגמד ליד מספר הנרשמים לשירותי המוזיקה של אפל וספוטיפי, כשרק אחוז קטן מהם משלם על שירות באיכות גבוהה. כך גם לגביי נגן הפונו, שטרם הפך למוצר הקיים בכל בית.