העסקים הקטנים והבינוניים מהווים 45% מהפידיון במשק, נכון לשנת 2010, כך עולה מהדוח השנתי הראשון של הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים במשרד הכלכלה. הדו"ח מיועד להציג מדי שנה מידע עקבי ומקיף ככל האפשר על מצב העסקים הקטנים והבינוניים בישראל ולסקור את פעילות הסוכנות לאורך שנת העבודה, כמו גם תכניות עתידיות וניתוחי מצב. את הדוח תציג מחר הסוכנות בפני השדולה לקידום עסקים קטנים ובינוניים בכנסת.
מהדוח עולה כי עסקים שגודלם עד 50 מועסקים תורמים כ-43% מהתוצר של המגזר העסקי. בתוך כך חלקם של עסקים בינוניים (שבהם 50-11 מועסקים) מצומצם יחסית – כ-16% בלבד (לעומת 27% של עסקים שבהם 10-1 מועסקים). שיעור נמוך יחסית לעולם.
קיימת מגמת גידול בפריון ביחס ישיר לגודל העסק, והפריון של העסקים הקטנים נמוך יותר מהפריון של העסקים הגדולים. עבודות אחרות שנעשו בסוכנות הראו שפער זה גדול בארץ ביחס למדינות ה-OECD, שבהן הפער בפריון מתון יותר.
על פי הדוח, עסקים בינוניים (99-20 מועסקים) נוטים להיות יציבים פחות לעומת עסקים קטנים ועסקים גדולים. אחוז העסקים שהצטמצמו בשנה האחרונה היה גדול יותר מאחוז העסקים שגדלו, בעיקר בקבוצת העסקים הקטנים, עד גודל של ארבעים מועסקים.
צילום: רויטרס
התשואה המתקבלת לבנק על האשראי לעסקים קטנים גבוהה משמעותית יותר מזו המתקבלת על אשראי לעסקים בינוניים או גדולים. מנגד, סיכון האשראי של העסקים הקטנים לעומת עסקים בינוניים וגדולים לא משקף הבדלים דומים ברמת הסיכון שלהם.
עוד עולה מהדוח כי בעסקים הקטנים והבינוניים בישראל עובדים, בממוצע, פחות מועסקים מבעסקים הגדולים לעומת הממוצע במדינות ה-OECD. הדבר בא לידי ביטוי במיוחד בעסקים שמספר המועסקים בהם קטן מ-250 (57% מהמועסקים בישראל לעומת ממוצע 68% במדינות ה-OECD).
בסוכנות מצאו כי קיימת מגמה כללית של עלייה בשיעור העצמאים ובשכרם עם עלייה במעמד החברתי-כלכלי של היישוב. עם זאת, עצמאים נוטים להשתכר יותר משכירים באשכולות הנמוכים (עד אשכול 8), ואילו באשכולות הגבוהים מגמה זו מתהפכת.
לדברי שר הכלכלה נפתלי בנט, "התפקיד הראשון שלנו כממשלה הוא לא להפריע למגזר העסקים הקטנים אך היום, לצערי, הממשלה מציבה אין-ספור מכשולים ביורוקרטיים שמקשים עליהם לעשות את העבודה. אנחנו נפעל ככל יכולתנו לצמצם את ההפרעות ולסייע לעסקים באשראי, בהכשרות מקצועיות, ליווי, ייעוץ ובכל דרך נוספת. ברור לנו כי הצמיחה של העסקים הקטנים והבינוניים מהווה מנוע מרכזי לצמיחת המשק כולו, לצמצום פערים, ליצירת הזדמנויות ולהגברת התחרותיות החיונית להורדת יוקר המחייה לרווחת הצרכנים כולם."
|