|
ועדת הכלכלה של הכנסת אישרה היום לקריאה שנייה ושלישית את הצעת החוק המסדירה את נושא החזרי החיובים בעסקאות מתמשכות. לפי ההצעה, צרכן שחויב חיוב עודף אך לא קיבל את כספו בחזרה יוכל לתבוע פיצוי של עד 10,000 שקל. כמו כן, הצרכן שיפנה לחברה בעקבות חיוב עודף יהיה זכאי, בנוסף להחזר החיוב, גם לפיצוי בסך 24 שקל. עם זאת, חברי הוועדה הבהירו כי אם החברה תגלה את הטעות ותחזיר את הכסף מיוזמתה ללקוח הוא לא יהיה זכאי לפיצוי הנוסף.
הצעת החוק נועדה להתמודד עם מצב שבו הלקוח מחויב בעסקה מתמשכת בהוראת קבע מחשבון הבנק או כרטיס האשראי שלו, כאשר הוא מחויב בחיוב יתר שגוי.
הוועדה בראשותו של ח"כ כרמל שאמה-הכהן אישרה גם כי החברה תהיה מחויבת לברר את טענות הצרכן תוך 10 ימי עסקים מיום הפנייה, ואם טענתו נמצאה מוצדקת להשיב לו את כספו, בתוספת ריבית והצמדה, תוך 4 ימי עסקים. כמו כן אישרה הוועדה כי חיוב עודף של יותר מ-50 שקלים יוחזר לחשבון הלקוח וחיוב נמוך יועבר כזיכוי בחשבון החודשי הבא של הצרכן. כמו כן נקבע כי תוך 21 ימי עסקים מיום הפנייה ישלח העוסק לצרכן תשובה בכתב, על מנת להודיע לו את תוצאות הפנייה. עוד אושר כי ההצעה תיכנס לתוקף ב-1 בנובמבר והיא תחול על פניות שיוגשו מאותו יום ואילך.
נציג ארגון אמון הציבור, רונן רגב כביר, אמר כי נושא החיובים העודפים הוא אחד הנושאים הבולטים ביותר בתלונות צרכנים. לדבריו, לחלק מהחברות פשוט לא משתלם להקפיד על חיוב נכון והוסיף כי צריך לתת ללקוח מענה בכתב שיפרט את ממצאי הבדיקה. נציגי חברות התקשורת שהשתתפו בדיון טענו מנגד שלא מדובר ב"שיטת מצליח" והזהירו מפגיעה בצרכנים, שכיום מקבלים החזרים לפנים משורת הדין ולפעמים עוד בטרם הבדיקה. ח"כ לוין אמר על כך כי כוונת החוק לגרום לחברות להשקיע יותר בבדיקה ובקרת החשבונות ובמניעת חיובים עודפים.
היו"ר שאמה-הכהן אמר לאחר הדיון כי "ההצעה שמה סוף ל'שיטת מצליח' של גביית יתר מלקוחות בעסקאות מתמשכות, תוך קביעת סנקציה של פיצוי עונשי עד 10,000 שקלים על חברה שטרטר את הלקוח ותתחמק ממתן תשובה מנומקת בכתב או החזר כספי. ההצעה קובעת גם באופן תקדימי הדדיות בין החברה ללקוח, כך שכמו שלקוח נדרש לשלם דמי טיפול על הליכי גבייה חריגים – כך גם חברה תשלם ללקוח דמי טיפול של 24 שקלים בגין גביית יתר".
|
