חופשה? הפיליפינים היא כבר לא המקום המסוכן שהייתה פעם

הארכיפלג הדרום מזרח אסייתי, שמונה כ-7,100 איים, החופים שתמיד יש בהם ביקוש-חסר והשימוש הנרחב באנגלית, כולם מהווים גורמים שבאופן טבעי מושכים תיירים לפיליפינים. לכך גם אפשר להוסיף מלונות נקיים עם בריכה ובר בעלות של 30 דולר לשנה. לפני כחמש שנים הממשלה הפיליפינית התחילה לטפח את השם הזה שיצא לארצה באמצעות סיסמא חדשה שהיא קיוותה שתמשוך אנשים נוספים. והנה, מניין התיירים הזרים הגיע בשנה שעברה ל-5.9 מיליון, עלייה של 11% משנת 2015. אבל הרחק מהברים והחופים התיירים מרבים להתלונן – הם לא הצליחו להשיג חיבור לאינטרנט, הם נתקעו בפקקי התנועה של מנילה, והערים הפיליפיניות לא הרגישו להם בטוחות.

התיירות היא עמוד תווך של הצמיחה הכלכלית בפיליפינים, כך שהתעשייה החלה לסדר חלק מהבעיות שמרגיזות במיוחד את המבקרים שם. התייר בפיליפינים ימצא שם כעת את חמשת הסימנים הבאים לכך שתעשיית התיירות המקומית הפכה לתומכת יותר עבורו:

1. יש יותר נקודות חיבור חינמיות לרשתות Wi-Fi, שעובדות לעתים קרובות יותר. מי שמבקר בפיליפינים וצריך לתקשר עם בני משפחתו או עם עמיתיו אי שם בבית, נהג בעבר לחכות עד שהגיע לבית המלון, ולעתים רק בשביל לגלות שחיבור ה-Wi-Fi בחדר בכלל לא עובד. כעת בטרמינלים בשדה התעופה של מנילה יש Wi-Fi חינמי שעובד באמצעות התחברות מהירה ללא תנאים ובלי שאלות מיותרות. כן, ממש כמו בשדות תעופה בכל מקום אחר, סוף כל סוף. בחלק מחברות האוטובוסים, כמו Victory Liner למשל, יש Wi-Fi גם בכמה מהאוטובוסים היותר מתקדמים. הוא אולי איטי, אבל הוא עובד.

2. התנועה במנילה בעיקרה חופשית וזורמת – בלילה. במהלך שעות היום, נסיעה שחוצה את מטרופולין מנילה לוקחת בין 60 ל-90 דקות. העיר בת 12 מיליון התושבים נעדרת כבישים מהירים בתוך העיר עצמה וחסרות בה תחנות רכבת, בהשוואה לערים אסיאתיות אחרות בגודל שלה. אבל רבות מהטיסות של חברת Cebu Pacific נוחתות או ממריאות אחרי חצות, מה שמצריך אפשרויות מעבר קרקעיות גם בשעות הללו אל ומשדה התעופה. אל חשש: התנועה זורמת בשעות הלילה בגלל המחסור היחסי של אנשים בכבישים בשעות האלו. אוטובוסים למרחקים ארוכים יוצאים ממנילה גם במהלך השעות הקטנות של הלילה לחלקים אחרים של האי לוזון, הגדול ביותר במדינה.

המדינה שמנסה למגר את הפשע מנסה גם לשקם את ביטחון התיירים | צילום: Fotolia

3. הטרמינל הבינלאומי הראשי של נמל התעופה עבר שיפוץ מודרני. טרמינל 1 בנמל התעופה הבינלאומי נינוי אקווינו, היכן שרוב חברות התעופה מבססות את טיסותיהן הבינלאומיות לפיליפינים, נהג לתפקד בעבר באופן כל כך גרוע עד שהאתר www.sleepinginairports.net, שעוסק במידע לתיירים דלי תקציב, דירג אותו כמקום הגרוע בעולם לקחת ממנו מטוס בשנת 2011. היכל הטיסות הממריאות היה כל כך קטן עד שתורי העלייה למטוס היו מתפתלים כנחשים עד שהיו מסתבכים זה בזה. מספר נוסעים דיווחו על גניבות ועל מחסור במים זורמים בשירותים. מרגע שהייתם עוברים את ביקורת הגבולות, לא היה לכם הרבה מה לעשות חוץ מלקנות עוד מנגו מיובש למזכרת. אך בשנת 2015 השדה הגיח משיפוץ מתמשך שעלה 1.3 מיליארד פסו (26 מיליון דולר) שלפחות גרם לו להיראות נקי יותר, סיפק לנוסעים מרחב גדול יותר בזמן העמידה בתור ויש בו כעת אפשרויות רבות יותר של הסעדה ומשקאות.

4. האוטובוס במסלול הטבעתי שיוצא משדה התעופה חוסך את הנסיעה המפוקפקת במונית. לתפוס מונית מנמל התעופה של מנילה אל תוך העיר זו לא משימה קלילה שעושים מהמדרכה בחוץ. אלא שהחל מהשבוע ניתן יהיה להמתין באחת משלוש נקודות איסוף שבהן תעבורנה מוניות בשני צבעים שונים ובלפחות שני סוגי תעריפים. התיירים בפיליפינים בדרך כלל מתלוננים על כך שדמי הנסיעה במוניות יקרים הרבה מעבר לערכם, וכי הנהגים לא מחזירים עודף. אין תחנת רכבת קלה בשדה התעופה, אבל שירות היסעים שנקרא Airport Loop נוסע כעת משדה התעופה לבתי המלון ולצמתים המרכזיים במטרופולין עבור פחות מדולר אחד. האוטובוסים כנראה היו שם כל הזמן, אבל עד לפני כשנתיים היה הרבה יותר קשה להבחין בהם והם היו מבוססים על צי רכב ישן מאוד.

5. הולך ונעשה בטוח יותר להסתובב בחוץ. הפיליפינים לא היו מעולם מקום מסוכן במפגיע כלפי האנשים המזדמנים שהולכים ברחוב, כמו שכן קורה במספר ערים ביבשת אמריקה למשל. אבל קבוצות של אנשים שנוהגים להעביר את הזמן מחוץ לבנייני בטון חשוף, מכוסה כתובות גרפיטי, עדיין מלחיצות מאוד תיירים זרים. גניבות, כייסות ובמיוחד עסקאות סמים הצטמצמו במידה ניכרת מאז שהנשיא רודריגו דוטרטה נכנס לתפקידו ביוני האחרון. הוא פועל ליישום התחייבותו שנוסחה בקשיחות רבה – לבער את הפשע – אפילו במחיר של הרג ללא משפט של חשודים בעבריינות.