יותר משליש מהציבור פסימי: אם נפוטר, לא נמצא עבודה בשכר דומה

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פירסמה היום דו"ח הבוחן בין היתר את הפערים החברתיים- כלכליים בישראל. הדו"ח מתרכז במעמד הבינוני במגוון תחומי חיים, לאחר שהמחאה החברתית, העלתה לסדר היום הציבורי את מצוקותיו.

ב-2010, ל-10% מהמועסקים קיים היה "חשש גדול מאד" או "חשש גדול" לאבד את עבודתם, בהשוואה ל-16% בשנת 2002. ל-9% מהמועסקים הגרים ביישובים במעמד הבינוני ובמעמד הגבוה יש חשש גדול מאד או חשש גדול לאבד את עבודתם, זאת לעומת 16% מהמועסקים הגרים ביישובים במעמד הנמוך.

עפ"י הדו"ח, ב-45% ממשקי הבית ביישובים אשר שייכים למעמד הבינוני ולמעמד הגבוה יש שני מפרנסים ויותר במשק הבית. לעומת 30% ביישובים במעמד הנמוך. ביישובים במעמד החברתי-כלכלי הנמוך, 25% ממשקי הבית הם משקי בית ללא מפרנסים, בדומה לשיעור ביישובים במעמד הבינוני.

במשקי בית ביישובים במעמד הבינוני והגבוה, ההפרש בין ההכנסה הכספית נטו לבין ההוצאה הכספית הממוצעת למשק בית עומד על כ-20% לטובת ההכנסות (15,297 שקלים לעומת 12,609). לעומת זאת, במשקי בית ביישובים במעמד הנמוך ההוצאה הכספית גבוהה מההכנסה נטו ב-8.7% – 8,083 שקלים לעומת 8,860 שקלים).

כניסה לבניין ביטוח לאומי | צילום: מרק ישראל סלם 

ב-2010, היתה ההוצאה הממוצעת הגבוהה ביותר על פירעון משכנתא ביישובים במעמד הבינוני בבתים עם שני מבוגרים ויותר עם ילדים (2,925 ש"ח). 

מבחינת בדידות ומצוקה – 25% מהישראלים בני 20 ומעלה חשים בדידות לעתים קרובות או מדי פעם. בקרב הגרים ביישובים במעמד הבינוני חשו 24% בדידות לעומת 29% במעמד הנמוך ו-23% במעמד הגבוה. בנוסף, %26 מתושבי המעמד הבינוני חשו לחוצים לעתים קרובות, %22 חשו מלאי מרץ לעתים רחוקות או אף פעם, ו-10% חשו מדוכאים. שיעורים אלה גבוהים יותר בהשוואה לשיעורים שנמצאו בקרב הגרים ביישובים במעמד הגבוה ובמעמד הנמוך.

הדו"ח דן גם בנושא הבריאותי. ביישובים במעמד חברתי- כלכלי נמוך, אחוז המדווחים על מצב בריאות לא טוב גבוה פי 2-3 לעומת הגרים ביישובים במעמד חברתי-כלכלי גבוה, בכל קבוצות הגיל. עם העלייה ברמה החברתית-כלכלית של יישוב המגורים, עולה גם העיסוק בפעילות גופנית: ביישובים במעמד הנמוך – 23% מבצעים פעילות גופנית, לעומת 32% בישובים במעמד הבינוני ו-35% ביישובים במעמד הגבוה.