|
במשך עשורים מדענים מנסים להבין כיצד ניתן לחדש את מלאי תאי הבטא, שאחראים על ייצור האינסולין בלבלב ואשר מחסור בהם גורם לסוכרת סוג 1. התקדמות גדולה נרשמה ביצירת תאי אינסולין פעילים במעבדה. אלה יכולים לשמש כטיפול במחלה, אך אחת ממגבלות הטיפול הניסיוני הזה היא העובדה כי בסוכרת סוג 1 הגוף ממשיך לפגוע בתאי אינסולין, בין שהם טבעיים ובין שלא. כמה מדענים מאמינים שגישה טובה יותר תהיה כזו המערבת טיפול, שבו תאי הבטא יווצרו באופן שיאפשר להם להתחדש, וכך יוכלו להתגבר על האובדן שלהם בגוף.
לרכישת הגיליון חייגו 077-4304645 או לחצו כאן
כעת, נראה שחוקרים מצאו דרך לעשות זאת – באמצעות שימוש ברקמת קיבה. החוקרים לקחו דוגמיות רקמה מקיבות של עכברים והשתמשו בהן כדי לגדל "מיני איברים", שמשעה שהושתלו חזרה אל גופם, משמשים כתאים המייצרים אינסולין.
על אף שהניסוי נמצא עדיין בשלב מוקדם, הממצאים מבהירים את הפוטנציאל של פיתוח רקמת קיבה מהונדסת כמקור מתחדש של תאי בטא פעילים. התוצאות מופיעות במגזין Cell Stem Cell.
המרת תאים
תאי הבטא שממוקמים בלבלב מאחסנים ומשחררים אינסולין – ההורמון האחראי על ויסות רמת הגלוקוז בדם. בסוכרת סוג 1 המערכת החיסונית של הגוף תוקפת את התאים הללו והורסת אותם. בלי היכולת לייצר את רמת האינסולין שהגוף זקוק לה, הגלוקוז מצטבר בדם, ועלייה זו מובילה לסימפטומים של המחלה.
במסגרת המחקר הנדסו החוקר הראשי שיאו זו מאוניברסיטת הארוורד והקולגות שלו את העכברים, כך שיבטאו שלושה גנים שאחראים על היכולת להמיר סוגי תאים אחרים לתאי בטא. ההליך הזה אפשר להם לאתר בגוף את התאים המתאימים ביותר להפוך ליצרני אינסולין. הם זיהו את החלק התחתון של הקיבה (אזור שנקרא שריר השוער), שמחבר בין הקיבה למעי הדק, כמתאים.
ואכן, כשניסו להנדס מחדש תאים שונים בעכברים, במטרה שיתנהגו כמו תאי בטא, מצאו שהתאים באזור זה מגיבים טוב במיוחד לרמות גבוהות של גלוקוז בדם, וכי הצליחו לייצר אינסולין שייצב את רמת הסוכר.
מדוע לא ליצור איברים שיחפו על ליקויים בגוף? | צילום: fotolia
איברים חדשים
כדי לבחון כמה אפקטיביים התאים הללו בייצור אינסולין, החוקרים "מחקו" באחת מקבוצות העכברים את תאי הלבלב המקוריים, שאחראים על כך, והפכו אותם למעשה לתלויים לחלוטין בתאי הקיבה המהונדסים. קבוצת ביקורת אחת, שלא עברה שום שינוי בקיבה, מתה בתוך שמונה שבועות. לעומת זאת, העכברים שקיבתם הונדסה הצליחו לווסת את רמת הגלוקוז שלהם במשך כשישה חודשים (הזמן שבו היו נתונים למעקב החוקרים).
הממצאים היו מבטיחים, אבל קבוצת החוקרים לא יכלה לבצע ניסוי דומה בבני אדם. כדי להגיע קרוב יותר ליישום רפואי של הממצאים, ניסו החוקרים ליצור מעין "מיני איברים" המורכבים מהתאים מייצרי האינסולין, שאותם ניתן להשתיל בגוף החולה. לשם כך הם הסירו את הקיבות המהונדסות מהעכברים והתאימו אותן כך שיוכלו להמשיך ולייצר אינסולין גם מחוץ לגוף, במעבדה. את התאים גידלו בתוך רקמות שמזכירות את הקיבה, ואת "מיני הקיבות" הללו שתלו בקרום שמכסה את חלל הבטן בעכברים.
לאחר שהרסו את תאי הלבלב של העכברים המושתלים, יכלו החוקרים לעקוב אחר תפקודם של האיברים החדשים שיצרו.
מתוך 22 עכברים בקבוצת הניסוי, חמישה שמרו על רמת גלוקוז תקינה אחרי ההשתלה. על אף שנראה כי מדובר במספר קטן המצביע על אחוזי הצלחה נמוכים, זה היה הנתון שהצוות ציפה לו, והתוצאות יכולות לסלול את הדרך לאופן חדש של טיפול, שיכול בסופו של דבר, להחליף את תאי הבטא החסרים אצל חולי סוכרת.
לרכישת הגיליון חייגו 077-4304645 או לחצו כאן
לרכישת מנוי למגזין פורבס
לכל העדכונים, הכתבות והדירוגים: עשו לנו לייק בפייסבוק
|
