כבר לא ארגון הטרור העשיר בעולם: הירידה הדרמטית של דאע”ש מנכסיו

אבו-בכר אל-בגדדי, מנהיגה הרוחני ומייסדה של דאע"ש, ידע היטב מה הוא עושה כשבחר לתת את הופעתו הפומבית הראשונה לעולם במסגד א-נורי במוסול, ביולי 2014. בדרשה המפורסמת שנשא בתפילת יום השישי על מרפסת השיש במסגד העתיק וההיסטורי, הכריז האבא של דאע"ש על הקמתה של הח'ליפות האסלאמית הראשונה מאז 1924. אל-בגדדי, טרוריסט ותיק בזירה המדממת של המזרח התיכון, בעל מודעות היסטורית גבוהה וכשרון קטלני ליחסי ציבור, הנחית נוקאאוט מושלם בקרב על התודעה והנרטיב המנצח. לימים תיצרב דמותו באותו מסגד בתודעה הקולקטיבית כאירוע המסמל יותר מכל את ניצחונו הסוחף של דאע"ש בעיראק וכנקודת השיא המייצגת את פסגת כוחו של ארגון הטרור המפלצתי – אותו ארגון רצחני שעתיד בשנים הבאות לזרוע אימה ופחד בקרב מאות מיליונים ברחבי העולם ולכתוב פרק חדש ואפל בהיסטוריה של המאה ה-21.

אך מה שסימן את נקודת השיא בעוצמתו של ארגון הטרור, הפך בדיוק שלוש שנים מאוחר יותר לסמל של תבוסתו הקשה. ביולי 2017, תשעה חודשים ארוכים לאחר שהחלה המערכה לשחרור העיר מוסול מצד כוחות הקואליציה בראשות הצבא העיראקי (מגובים בנשק, ציוד, מודיעין והרבה כסף אמריקאי), נחלו כוחות הצבא העיראקיים הישג מרשים וכבשו בחזרה את מסגד א-נורי – אייקון הניצחון הדאע"שי. במטרה למנוע תמונה שתנציח את הפסדם הצורם (ומתוך מודעות יח"צ גבוהה), מיהרו אנשי דאע"ש, רגע לפני נסיגתם, לעטר את המסגד ההיסטורי והקדוש במאות קילוגרמים של חומר נפץ ולהחריבו עד היסוד. תמונת הניצחון של הצבא העיראקי נמנעה באופן חלקי, כשראש ממשלת עיראק, חיידר אל-עבאדי, הסתפק בציוץ בטוויטר, בו הכריז על "קיצה של מדינת דאע"ש המזויפת" – "ציוץ ניצחון", אם תרצו.

ההכרזה הסופית על שחרורה המוחלט של מוסול תבוא כשבועיים מאוחר יותר ותציין אבן דרך נוספת בקריסתה המהדהדת של המדינה האסלאמית. אל-בגדדי חוסל או נמלט מא-ראקה, עיר הבירה ומרכז פעילותו של ארגון הטרור הסוני. חיסול תשתיות השלטון הדתי-קיצוני של הארגון הרצחני והאלים בעיראק ובסוריה וכיבוש השטחים שהוחזקו בידו היא רק שאלה של זמן – וגם אם תבוסתו המוחלטת עוד רחוקה מאוד, אפילו בצמרת הארגון יודעים כי סופו בתצורתו הנוכחית, קרוב מאי פעם.

דאע"ש ממשיך לספוג אבדות רבות והפסדים קשים מדי יום, ובשנים שחלפו מאז שהכריזו ראשיו על כינון הח'ליפות האסלאמית, הוא הפסיד שליטה בשטחים עצומים בעיראק ובסוריה. בשיאה, בשלהי 2014, השתרעה המדינה האסלאמית על שטחים בהיקף כולל של כ-100,000 קמ"ר – כמעט פי 5 משטחה של מדינת ישראל ויותר משטחה של קוריאה הדרומית. תחת שלטונה המדכא חיו אז בשיא כוחה קרוב ל-12 מיליון בני אדם. אולם ככל שההתנגדות לדאע"ש צברה תאוצה, ועם התחזקות התערבותן של המעצמות בלחימה, החל כרסום שיטתי במעמדו וכוחו באזור. בתוך פחות מ-3 שנים איבדה המדינה האסלאמית כ-64% משטחה, אנשיה נסוגו משטח כולל השווה לגודלה של אירלנד והיא תופסת כיום כ-36 אלף קמ"ר בלבד. 9 מיליון אזרחים שוחררו במהלך השנים האחרונות משלטון האימים של דאע"ש, השולט כיום על כ-2.5 מיליון איש – ירידה של כ-77%.

הנפט נתן, הנפט לקח

השטחים העצומים שתפס הארגון בכיבושיו המהירים במהלך 2014, ומיליוני האנשים שהוכפפו תחת חוקיו האכזריים, היו מקור עושרו הרב בשיא כוחו. כעת, משאיבד שטחים רבים וכשהוא שולט על אוכלוסייה מצומצמת יחסית, נראה כי המכות הרבות שניחתו על הארגון הפונדמנטליסטי הנחילו לו נזק צבאי ומדיני רב – אולם כעת מתברר כי יותר מכל ספג מהלומה כלכלית קשה, כזו שספק אם יוכל להתאושש ממנה.

לפני 3 שנים, בדיוק בשיא כוחו הצבאי והמדיני של דאע"ש, נאמד סך ההכנסות השנתי של הארגון בסכום דמיוני של כ-3 מיליארד דולר (לשם המחשה, פי 2 ממה שהכניסה צ'ק פוינט, אחת מחברות הענק הישראליות, באותה שנה). בתור ארגון ש"נוסד" רק שנים ספורות קודם לכן, זינוק מטאורי כזה, מאפס הכנסות למיליארדי דולרים בקופה, מהווה עבור אנשיו הישג כלכלי חסר תקדים. בתחקיר מקיף וראשון מסוגו שדירג את 10 ארגוני הטרור העשירים ביותר בעולם ופורסם בפורבס, דורג דאע"ש במקום הראשון והוגדר כארגון הטרור העשיר בעולם והעשיר ביותר בהיסטוריה של הטרור בתוצרתו המודרנית.

בתוך זמן קצר הפך ארגון המדינה האסלאמית משלוחה נתמכת של אל-קאעידה, המסתייעת בחסדי תרומות וסיוע חיצוני, לאימפריה פיננסית שניהלה מערכת כלכלית משומנת ומתוחכמת המגלגלת מיליארדים. עיקר עושרו המהיר של הארגון (בדומה לדוגמאות רבות במזרח התיכון), נבע שלא במפתיע מגורם עיקרי אחד – נפט. בכיבושיו המהירים ברחבי עיראק וסוריה השתלט הארגון הסוני על שדות נפט וגז רבים, כשעל פי הערכות שלט בשיאו על כ-60% ממאגרי הנפט בסוריה ועל שבעה מאגרי נפט וגז חשובים בעיראק, כולל בית הזיקוק הגדול במדינה. תוך שימוש במערכת הברחות הנפט הפיראטית שהתפתחה באופן יעיל ומשוכלל במהלך עשרות שנות החרם העולמי על שלטון סדאם, מכרו אנשי דאע"ש על פי ההערכות בכל יום עשרות אלפי חביות נפט בשוק השחור, אשר שלשלו לכיסם סכום משוער של כ-2-3 מיליון דולר ביום. הסכום הצטבר לכדי קרוב למיליארד דולר בשנה – וזה רק ממכירת נפט בלבד.

לא רואים תקומה כלכלית. דאע"ש יורד מנכסיו | צילום: רויטרס

אולם, מקור הרווח המהיר של דאע"ש הפך במהרה לנקודת התורפה שלו, ולגורם העיקרי שבגינו הוא ירד מנכסיו. התעצמות הלחימה כנגדו והקרבות הקרקעיים הקשים שניהל יום יום, הביאו לבסוף לאובדן של שטחים נרחבים, בהם שדות נפט, גז ומאגרי מינרלים יקרים. הכתישה האווירית המאסיבית שספג מידי כוחות הקואליציה (תקיפות שהתמקדו בכוונה במאגריו העשירים), הכבידה עוד יותר את הלחץ והביאה בסופו של דבר להתדלדלות מהירה בשורת ההכנסות של גורם הרווח העיקרי של הארגון. ואם לא די בכך, באה גם הקריסה המהירה במחירי הנפט שצללו מרמה של כ-110 דולר לחבית בתחילת 2014, לפחות מ-30 דולר לחבית ב-,2016 וקיצצו באופן גס עוד יותר בהכנסות המתדלדלות. ההכנסות החודשיות של דאע"ש ממכירת נפט וגז, אשר עמדו בשנת 2014 על ממוצע של כ-130 מיליון דולר בחודש, צללו בחדות, כשכיום, על פי נתונים שפירסמה חברת המחקר IHS Markit, הוא מפיק בחודש כ-4 מיליון דולר בלבד – נפילה של 97% בהכנסות!

כופר, שוד, חסות ואיומים

ההכנסות מנפט וגז, אשר היוו נדבך עיקרי בעושרו, לא היו מקור ההון היחיד במערכת הפיננסית המגוונות של הארגון. מיסים, דמי כופר, דמי חסות, שוד בנקים ועתיקות – כל אלו הפכו גם הם למרכיב חשוב בצבירת הונו של דאע"ש, כשהמנטליות הקרימינלית של הארגון, שפעל ממש כארגון פשע לכל דבר ועניין, היווה כלי שיטתי ויעיל בהגשמת מטרה זו. כסמכות השלטונית היחידה בכפרים ובערים הנמצאים תחת מרותו, גבה דאע"ש מיסים ודמי חסות מהאוכלוסייה הכבושה; החל ממיסים המוטלים על שימוש בתשתיות (כבישים, חשמל, מים, טלפון וכד'), סחורות (רכבים, טלפונים, דלקים, מזון), ועד דמי חסות שנגבו ישירות מבעלי העסקים בתמורה ל'הגנה'. לצורך העניין הסב הארגון את הבנק הגדול בעיר הסורית א-ראקה, (הבירה של המדינה האסלאמית המיועדת והמפקדה הראשית של דאע"ש), והפך אותו לבנק המרכזי של המדינה האסלאמית, המשמש כאמצעי גבייה וסליקה למיסים ולחובות המוטלים על התושבים. על פי ההערכות, היקף ההכנסות שזרמו לארגון מכספי מיסים ודמי חסות הסתכמו במאות מיליוני דולרים בשנה.

התקפות כוחות הקואליציה על מעוזי דאע"ש | מקור: IHS Conflict Monitor

אולם, איבוד השליטה על כמעט שלושה רבעים מהאוכלוסייה בה שלט הארגון עד לפני שנים בודדות, הביאה באופן טבעי גם לירידה בהכנסות ממקור הכנסה זה. דאע"ש השולט כיום על פחות מ-3 מיליון איש מתקשה לייצר את זרם ההכנסות שהיה לו בעבר הלא רחוק, והכנסותיו מדמי חסות ומיסים צללו בלמעלה מ-70%. כיום, ע"פ נתוני IHS Markit, מצליח הארגון להכניס בקושי 8 מיליון דולר בחודש, סכום זניח בהשוואה לעשרות מיליוני הדולרים שזרמו לקופתו מדי חודש רק לפני שנה-שנתיים.

מלבד מאגרי האנרגיה הגדולים עליהם השתלט הארגון ומנגנון הכפייה לגביית דמי חסות, כופר ומיסים, דעא"ש כבש בנוסף גם שטחים חקלאיים נרחבים, מפעלי ייצור, תחנות כוח, סכרים ומתקנים אסטרטגיים אחרים. כל אלו הוסיפו רבות לחוסנו ולעוצמתו הכלכלית. מלבד זאת החזיק הארגון בשטחים נרחבים ב-5 המחוזות החקלאיים הפוריים ביותר בעיראק, השולטים על כ-40% מיבול החיטה ומיני התבואה השונים הגדלים במדינה, כשסך הכל, העריכו מומחים בתחום החקלאות, הוא שלט על כ-30% משוק החקלאות המקומי. כל אלו אבדו עם הנסיגה מהשטחים הגדולים בהם החזיק.

90% פחות

בסיכום כולל, על פי ההערכות נפלו הכנסותיו של ארגון הטרור הרצחני בתוך 3 שנים בלבד בשיעור של למעלה מ-90%, מכ-3 מיליארד דולר ב-2014 לכ-200 מיליון דולר בלבד כיום. אובדן השטח העצום, אשר התפרס על עשרות אלפי קמ"ר, ואובדן השליטה על מיליוני בני אדם, היוו לא רק מכה מוראלית, צבאית ומדינית לרעיון המדינה האסלאמית, כי אם גם, ובעיקר, מכה כלכלית אנושה להתגשמות חזונו המטורף.

נכון לכתיבת שורות אלה עומד הארגון מוכה, חבוט ומדולל מנכסיו. הלחץ עליו מצד כוחות הקואליציה והמעצמות הולך וגובר ועל פי הערכות מומחים, עד סוף השנה הנוכחית תחדל המדינה האסלאמית מלהתקיים. אך מה שיהיה נכון לגביו, גם לאחר שייכתבו עוד אלפי שורות, היא העובדה כי גם אם "קיצה של מדינת דאע"ש המזויפת", כפי שקרא לה אל-עבאדי, קרוב מאי פעם – הרעיון עצמו חי מאוד ופועם עדיין בעוצמה בלב ההמונים.

למדינת הטרור שהקים אין באמת גבולות ממשיים והישגו הגדול (למרבה הטרגדיה) אינו נמדד בשטחים שכבש אלא במוחות שכבש; גם אם הארגון הג'יהאדיסטי הובס, רעיון הג'יאהד עוד רחוק מאוד מתבוסה. ייתכן שדאע"ש ימציא את עצמו מחדש כמו שעשה אל-קאעידה לפניו, ואף ייתכן שיקום במקומו ארגון אחר, במקום אחר, שינסה להגשים את חזונו. המדינה האסלאמית שהקים היא אולי גוף גוסס שימיו ספורים, אך הרוח והאידאולוגיה המטורפת של הארגון, שסחפה מיליוני מאמינים לפעולה, תמשיך לצערנו לנשב ולדחוף את תומכיו במאבק הגלובלי העקוב מדם. בהיבט הזה, הניצחון הקרוב על דאע"ש הוא רק קרב אחד במלחמה ארוכה, מתישה וממושכת.