|
"וילה בג'ונגל", "אור לגויים", "סטארט־אפ ניישן" – הרבה ביטויים הומצאו במרוצת השנים כדי לתאר את ייחודיותה של ישראל בתוך משפחת העמים, ומרביתם אומצו בשמחה, במיוחד על ידי הישראלים עצמם. מעמדה של ישראל בעולם הוא דבר שנתון כמעט תמיד במחלוקת – פופולריות ישראלית, למשל בתחומים טכנולוגיים, יכולה לצעוד יד ביד עם דה־לגיטימציה פוליטית. מחזרים רבים יכולים להידפק על דלתה בכל הנוגע לתעשיות ביטחוניות, ובמקביל מוסדות ההשכלה הגבוהה ברחבי העולם יכולים להחרים אותה לקול קריאות עידוד של תומכי ה־BDS.
בניגוד למותג "מדינת ישראל", השוק הישראלי דווקא מצליח לשמור על מוניטין של חדשנות, יצרנות ותחכום. על כך מעיד למשל ייצוא הסחורות הישראלי: בשנת 2015 עמדה כלל ההוצאה הממשלתית בישראל על 384 מיליארד שקל, ואילו ייצוא הסחורות הישראליות רשם באותה שנה הכנסות בגובה של 244 מיליארד שקל. במילים אחרות, נראה שהסחר של חברות ישראליות בעולם הכניס לכלכלת ישראל בשנה שעברה סכום בגובה שני שלישים מכלל תקציב המדינה לאותה שנה.
לרשימת החברות המלאה
מי הן, אם כן, החברות הישראליות המצליחות שתורמות למיצובה של ישראל כמובילה עולמית בתחומים שונים? היכן הן סוחרות? מה הן מוכרות? על שאלות אלו ביקשנו להשיב, ולכן גיבשנו את רשימת "10 החברות הישראליות המובילות בתחומן בעולם". הכוונה היא לחברות ישראליות שמובילות את השווקים שבהם הן פועלות, וניצבות בהם בקו הראשון.
לכתוב על 10 חברות ישראליות שמובילות בתחומן בעולם הוא אתגר לא קטן. לאחר שורה ארוכה של שיחות עם מומחים בענפי התעשייה השונים בהם פועלות חברות ישראליות בעולם, ותחקיר עיתונאי מעמיק, בחרנו להציג 10 מהבולטות ביותר, אך ברור לנו כי רשימה כזו של חברות ישראליות מובילות בעולם, נרחבת הרבה יותר.
הכתבה המלאה מופיעה בגיליון אוקטובר של מגזין פורבס ישראל
לרכישת הגיליון חייגו 077-4304645
לרכישת מנוי למגזין פורבס ישראל
לכל העדכונים, הכתבות והדירוגים: עשו לנו לייק בפייסבוק
לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ענף עיבוד היהלומים הוא הענף בעל היקף הייצוא הגדול ביותר של מדינת ישראל בכל שנה בין השנים 2012-2015, אך אין זה אומר כי החברות הישראליות בו הן המובילות העולמיות בענף. ענפים עיקריים נוספים בייצוא הם יצור מחשבים, מכשור אלקטרוני ואופטי; ייצור כימיקלים ומוצריהם; וייצור תרופות. דווקא בתחומים אלו, כמו גם בתחומים אחרים, יש לנו במה להתגאות.
הכלכלה הישראלית יודעת לייצא, ולא אחת – היא עושה את זה הכי טוב בעולם | Fotolia
ומי קונה? לפי נתוני הלמ"ס עולה, כי הייצוא הישראלי לארה"ב הוא היחיד שרושם השנה (ינואר־אוגוסט 2016) עלייה בהשוואה לתקופה המקבילה ב־2015. מאז תחילת השנה הכניס סחר החוץ עם ארה"ב כ־727 מיליון שקל, ומאזן הייצוא אל מול ייבוא של ישראל לארה"ב הוא המאזן החיובי היחיד מבין כל יתר אזורי העולם. ובכל זאת, סכום הייצוא הכולל הגבוה ביותר של ישראל הוא עדיין לאיחוד האירופי, ונכון לאוגוסט האחרון עמד על 34.7 מיליארד שקל מאז תחילת השנה.
לצד חברות ישראליות הממוקמות בשדרה המרכזית של ענפי תעשייה ושירותים שונים בעולם, מישראל יצאו גם לא מעט חברות פורצות דרך, שלא ניתן לדבר עליהן במונחים של שליטה בשוק. ובכל זאת, אין ספק כי דווקא חברות אלו הן חלוציות עולמיות, שבזכות חדשנותן נוצרים ממש כיום שווקים חדשים. זו גם הסיבה שלא ניתן לייחס להן שליטה בשיעור כזה או אחר של "נתח שוק" ־ במרבית המקרים מדובר בשוק שרק בזכות פעילותן, נמצא כעת בהתהוות.
מובילאיי – הסוסיתא של שנות ה־2000
המכונית היחידה שיוצרה בישראל אי פעם, הסוסיתא המפורסמת, לא הצליחה, בלשון המעטה, להציב את המדינה על מפת תעשיית הרכב העולמית. מאז, אף חברה לא הצליחה לייצר כלי רכב כחול־לבן שיסחפו את העולם, אבל נראה כי הישראלים מסרבים לוותר על האחיזה בהגה. ככל שהלכו והשתנו המודלים העסקיים שעומדים מאחורי ייצור רכבים בעולם, וככל שהלכה התעשייה והתפצלה לקווי ייצור שונים, הפרוסים באזורים גאוגרפיים שונים, כך גם הלכו והתברגו חברות ישראליות כנדבך משמעותי בדרך להרכבתה הסופית של המכונית, וחלקן אף הפכו לאבן יסוד של ממש במגוון תחומים: מייצור רכיבים ועד לפיתוח תוכנות.
אל רשימת 10 החברות הישראליות שכבשו את העולם נכנסה מענף הרכב חברה שספק אם יש ישראלי אחד שלא שמע עליה – מובילאיי (Mobileye). החברה, שייסדו זיו אבירם ופרופסור אמנון שעשוע (מנכ"לים משותפים), היא אחד הכוחות הבולטים כיום במרוץ לפיתוח הרכב האוטונומי. הטכנולוגיה של מובילאיי מבוססת מצלמה, ומשלבת שיטת מיפוי חדשנית, אשר משלימה את המידע שדולות המצלמות המותקנות ברכב. באמצעות אלה היא צועדת בצעדי ענק לכיבוש השוק, כשהמתחרה העיקרית שלה כיום היא גוגל בכבודה ובעצמה. נכון להיום, רוב יצרניות הרכב בעולם (מעל 25) משתמשות בטכנולוגייה שלה. למשל, ההערכה היא שכ־90% מהן משתמשות בחיישני ה־EyeQ שלה ברכביהן, ובתוך כשנתיים עתידות שלוש מהן, השולטות יחד בכ־30% ממכירות הרכב בעולם (GM, פולקסווגן ורנו־ניסאן), להצטייד גם בטכנולוגיית המיפוי החדישה.
זיו אבירם ואמנון שעשוע. שחקנים מרכזיים בעולם הרכב האוטונומי | צילום: אורן כהן
אבל מובילאיי היא לא החברה הישראלית היחידה שראוי לציין כשמדברים על תעשיית הרכב העולמית. כזו היא גם למשל NNG, מפתחת תוכנת הניווט IGO, שסחפה את השוק העולמי. החברה, שנוסדה ב־2004 על ידי דודי וירניק וקובי הלפרין, נחשבת כיום לאחת המובילות העולמיות בתחום הניווט, כשמרבית כלי הרכב שנמכרים היום בעולם כבר כוללים מראש את התוכנה במערכות המדיה שלהם. לאחרונה החלו אף משווקים ישראלים להטמיע ברכביהם את התוכנה, שמסוגלת גם לספק דיווחי תנועה, זיהוי קולי ושירותי תוכן נוספים, כשהיא אינה זקוקה כלל לחיבור פעיל לאינטרנט.
דריסת הרגל הישראלית בשוק הרכב העולמי לא מסתכמת רק בפיתוח תוכנות. חברת רבל (Raval) שבשליטת קיבוץ רביבים (51%), חברת וינסלו (7.9%) של היו"ר שמואל ולודינגר, וגופים מוסדיים בולטים, כמו הראל ומגדל, מייצרת רכיבים שונים לתעשיית הרכב. מאז 2007 מונפקת החברה בבורסה בתל אביב, וכיום שוויה עומד על כ־680 מיליון דולר. החברה מתמקדת בייצור רכיבים למערכות אוורור של מכלי דלק ברכב, בעיקר שסתומים המסייעים בהפחתת דליפת אדיםרעילים לסביבה ומונעים דליפת דלק במקרה של התהפכות. השימוש שלה בטכנולוגיות הזרקת פלסטיק מתקדמות הופך אותה לפופולרית מאוד בשוק העולמי, משום שיצרניות רבות מעוניינות להוריד את משקל הרכבים שלהן כיום בהתאם לשינויי רגולציה ברחבי העולם. כך, בין לקוחותיה ניתן למצוא כמה מהשמות הגדולים ביותר בתעשייה, כמו ג'נרל מוטורס, פורד, ניסן, ב.מ.וו, פולקסווגן ואחרות. החברה, שמיזגה לתוכה במרוצת השנים את חברת האם רביב, ואת חברת ארקל המייצרת מוצרי פלסטיק, מחזיקה כ־12 מפעלים ברחבי העולם, בכמה מבירות התעשייה הגדולות באירופה, ארה"ב ובמזרח. נתח השוק של החברה מוערך בכ־30%־25% מהשוק העולמי של מערכות האיוורור של מכלי דלק ברכב, ומוצריה הותקנו, רק ב־2015, בכ־27 מיליון כלי רכב.
נטפים – מטפטוף למבול
לא רק קיבוץ רביבים חתום על פיתוחה של אחת התעשיות הישראליות המובילות בעולם – כבר בשנת 1965 הקימו חברי קיבוץ חצרים, (בהתבסס על הרעיון של טכנולוגיית הטפטפות שפיתח שמחה בלאס) את חברת נטפים. מדובר היה בפתרון השקיה פשוט וחכם, שהפך במהרה ללהיט בינלאומי. החברה, שנמצאת כיום, לאחר יותר מ־50 שנה, בבעלות משותפת של קרן פרמירה (61%), קיבוץ חצרים (33%) וקיבוץ מגל (6%), היא הגדולה והמובילה בעולם בתחום הטפטפות והמיקרו־השקיה. היא מעסיקה כ־4,500 עובדים, מחזיקה ב־17 מפעלי ייצור ב־12 מדינות (שלאחרונה הצטרפה אליהן גם סין), בבעלותה 28 חברות בנות, ויש לה נציגויות ביותר מ־110 מדינות.
הרבה יותר מצינור עם חורים. הטכנולוגיה של נטפים | צילום: יח"צ
נטפים שולטת ביותר מ־30% מהשוק העולמי של השקיה חכמה, כשהמתחרה הגדולה ביותר שלה היא חברת Jain ההודית, המחזיקה בנתח שוק של כ־17% (ובין חברות הבנות הרבות שלה ניתן למצוא גם את נען־דן הישראלית). היקף מכירותיה של נטפים בשנת 2015 הסתכם, לפי הערכות, בכ־2.8 מיליארד שקל. אך התמחותה של החברה אינה מוגבלת להספקת מוצר ההשקיה הפיזי בלבד – היא מספקת מערך טכנולוגי מתקדם שלם, המאפשר ניטור תנאי השטח, הזרמת המידע אל מערכות עיבוד בענן ואופטימיזציה של תהליך ההשקיה.
מעבר להשפעה האדירה שיכולה להיות לתהליך הזה על תפוקות היבול, היתרון הגדול ביותר שהוא מספק הוא כמובן החיסכון באחד המשאבים החשובים על פני כדור הארץ, שגם הולך והופך לנדיר יותר ויותר – מים. במובן הזה, הצורך הוא אבי ההמצאה: ישראל היא מהוותיקות והמובילות בתעשיית המים העולמית, בשל הצורך המתמשך לפתור את בעיות ההתייבשות והדלדול המהירים של מאגרי המים שלה. כיום כ־90% מהמים שמגיעים לצרכני הקצה בישראל הם מותפלים, ואין פלא שמדינה כזו הצליחה להצמיח כמה מהחברות הבולטות ביותר בשוק המים העולמי.
כך, בין החברות הישראליות הרבות שבולטות מאוד בענף המים העולמי, שפרט להשקיה עוסק בתחומים רבים נוספים, ניתן לציין למשל את IDE Technologies שבבעלות הקבוצות כיל ודלק (אשר על פי פרסומים, אמורה למכור את החזקותיה בחברה לתאגיד סיני יחד עם חברת הפניקס) – אחת החברות המובילות בעולם בתחום התפלת המים והטיפול במים תעשייתיים; ואת חברת עמיעד, המונפקת בבורסה המשנית בלונדון ונשלטת על ידי הקיבוץ שעל שמו היא קרויה (45.84%) – לפי כל ההערכות, זו החברה המובילה בעולם בתחום סינון המים למטרות שונות (מחקלאות, דרך הפקת נפט וגז ועד לתחומי תעשייה שונים). החברה, שהוקמה ב־1962, מחזיקה בכ־11 חברות בנות, מוכרת את מוצריה בכ־80 מדינות ברחבי העולם ומעסיקה מעל 700 עובדים. שווי השוק שלה כיום עומד על 34.46 מיליון פאונד (כ־182 מיליון שקל).
ווינדוורד – הגוגל של האוקיינוסים
חברות ישראליות בולטות גם בתחומים, כמו טיפול בשפכים ומיחזור מים, מגופים ובקרת מערכות מים, אך דווקא חברה ישראלית מתחום אחר, שעיסוקה העיקרי קשור במים קשר הדוק, הצליחה לתפוס מקום ברשימת 10 החברות הישראליות שכבשו את העולם: ווינדוורד (Windward), "הגוגל של האוקיינוסים", כפי שהיא מכנה את עצמה. החברה, שהוקמה בשנת 2010 על ידי עמי דניאל ומתן פלד, היא היחידה בעולם, נכון להיום, שמנטרת ומנתחת מידע על התנועה שמתרחשת בשטחי האוקיינוס העצומים שעל פני כדור הארץ.
עמי דניאל ומתן פלד | צלום: שלומי יוסף
דניאל ופלד הם בוגרי קורס חובלים של חיל הים. הם שירתו שנים ארוכות בצבא, צברו ניסיון ימי עשיר ואגב כך זיהו את הצורך שלימים יבנו סביבו את החברה פורצת הדרך שלהם, המכוונת למעמד של ספקית מידע עולמית על הימים. כדי למפות את תנועת כלי השיט ברחבי האוקיינוסים, שואבת החברה מידע ממגוון מקורות, לרבות מערך לוויינים אזרחיים המספק ניטור של כל כלי שיט (הגדול מ־15 מטר או כבד מ־200 טון) בכל רחבי העולם. המערכת שלהם מנתחת את המידע הזה באמצעות שורת אלגוריתמים מתוחכמים, המאפשרים הסקת מסקנות שונות – מדפוס פעולה חריג של כלי שיט, ועד לאומדן מהימן, ויחיד מסוגו בעולם, של כמויות הנפט על פני הים בכל רגע נתון. את המידע המעובד מוכרים בחברה למגוון רחב של גורמים בכל העולם – החל בגופי ביטחון רשמיים וסוכנויות מודיעין ועד לגופי מסחר ופיננסים.
בין המשקיעים שהאמינו בחברה מההתחלה ניתן למצוא שמות, כמו המיליארדר הסיני לי קה־שינג, מחבר הספר "סטארט־אפ ניישן" דן סינור, וראש ה־CIA לשעבר הגנרל דיוויד פטראוס. "ספינות הן לא מטוסים, לטוב ולרע. הן לא טסות במהירות אדירה. לא משנה כמה מהר תפליג ־ אתה עדיין תהיה איטי, בטח ביחס למטוס", הסביר פלד בריאיון לפורבס מוקדם יותר השנה, כאנלוגיה לאופיו של סטארט־אפיסט הימי. ובכל זאת, שווי החברה שלו, הייחודית מסוגה בעולם, מוערך כבר היום, שש שנים לאחר הקמתה, ב־100 מיליון דולר, והיא מבצעת כעת מהלכי גיוס עובדים והתרחבות, בדרך להגשמת מטרתה – "לחולל שינוי ממשי בעולם".
מהפכה בשידור חי: LiveU ואורבוטק
"מהפכה", כך כינו רבים ברחבי העולם את מה שעשתה חברת LiveU הישראלית לעולם התקשורת. החברה, שהוקמה בשנת 2006 על ידי אביחי כהן, ד"ר רוני אוחיון ושמואל וסרמן, פיתחה משדר נייד קטן וקל משקל, המאפשר העברה של שידורים חיים על גבי רשתות סלולריות. וזו אכן מהפכה: מה שאולי נשמע היום כיכולת ברורה מאליה לא היה אפשרי עד לאחרונה, כשצוותי צילום של רשתות תקשורת היו תלויים ברשתות לוויין על מנת לשדר ישירות מהשטח. את ההמצאה, שאומצה לראשונה על ידי גוף תקשורת גדול בעולם רק בשנת 2009 )כשרשת NBC סיקרה את מסע הבחירות של ברק אובמה באמצעותה(, מיהרו לאמץ אחר כך עוד חברות רבות, כשכיום ההערכות גורסות, כי כ־50% משידורי הטלוויזיה החיים בעולם כולו עושים בה שימוש. בחברה לא ממהרים לאמץ את ההערכה הזו, אך מאשרים כי חלק ניכר מחברות התוכן הגדולות שמשתמשות בשירותיה, אכן מדווחות לה על שימוש בטכנולוגיה הזו בלפחות מחצית מהשידורים החיים שלהן.
כך למשל, במהלך האולימפיאדה בריו לפני חודשים ספורים, סיפקה החברה פתרונות שידור לרשתות חדשות, סוכנויות ידיעות, תחנות מקומיות, ורשתות שידור באינטרנט מיותר מ־80 מדינות. לאור מספר שותפויות אסטרטגיות שהחברה מחזיקה בהן, נראה כי הנתח שבו היא שולטת בשוק השידורים החיים עוד צפוי לגדול. נוסף ליותר מ־2,000 לקוחותיה הקבועים (בהם ענקיות, כמו BBC ,CNN פוקס ואחרות), יש לה גם שותפות אסטרטגית עם פנסוניק, המשלבת את הטכנולוגיה שלה במצלמות ה־HD שהיא מייצרת. גם חברת Measure, אחת מיצרניות הרחפנים הגדולות בארצות הברית, חתמה עמה לאחרונה על עסקה דומה. נוסף לכך, בעולם הניו־מדיה המתפתח, החברה הולכת והופכת פופולרית מאוד גם במגזר הפרטי – בקרב אנשים שמעוניינים להעביר צילומים של חתונות, סדנאות או הופעות בשידור חי ברשת. לאחרונה נודע כי פיתוח חדש שלה יאפשר הזרמת סרטי וידאו ישירות לשירות פייסבוק לייב, שירות הזרמת הווידאו הטרי של הרשת החברתית, שמבינה כמה חשובה השליטה בשוק הווידאו המקוון. המהלך מגיע בהמשך להתממשקות של LiveU גם עם שירותי הווידאו יוטיוב־לייב ופריסקופ של טוויטר.
לא רק LiveU תפסה מקום מרכזי על במת העסקים העולמית בזכות רכיב אלקטרוני קטן. בחברת אורבוטק האלקטרוניקה היא שם המשחק, ועל הבמה הזו אין לה שנייה בעולם. החברה הוותיקה מיבנה, שנוסדה בשנת 1981, היא לא יצרנית מוצרי אלקטרוניקה, אלא חברה שמסייעת ליצרניות כאלו: היא מייצרת מערכות אוטומטיות לבדיקות אופטיות במכונות לייצור מעגלים מודפסים. במילים פשוטות, מוצריה מייצרים את הרכיבים האלקטרוניים העיקריים במפעלים הגדולים ביותר בעולם, מאתרים בהם פגמים ברמת המיקרו־אלקטרוניקה (למשל בשבבים, בכרטיסים אלקטרוניים או במסכים שטוחים) ומתקנים אותם.
אורבוטק. מעורבות בייצור רוב המכשירים האלקטרוניים בעולם | צילום: יח"צ
החברה פעילה בעיקר בתחומי המוליכים למחצה, המעגלים המודפסים והמסכים השטוחים, והצמיחה העולמית בשוק הטלפונים החכמים ובשוק האינטרנט של הדברים (IOT) משרתת אותה מאוד. בארבע השנים האחרונות רשמה החברה צמיחה יוצאת דופן, ונכון לסוף הרבעון השלישי של השנה היא אחת החברות הישראליות הרווחיות ביותר מבין החברות הישראליות הנסחרות בנאסד"ק. רק השנה עלה שווי השוק שלה בכ־40%, והוא עומד כיום על 1.35 מיליארד דולר. אחת האסטרטגיות שלה לצמיחה היא רכישות אסטרטגיות גדולות, כמו זו של חברת SPTS הבריטית לפני כשנתיים עבור כ־370 מיליון דולר, רכישה שהכניסה אותה לשוק השבבים ואותתה למשקיעים בשוק על יכולותיה. החברה מעסיקה כ־2,400 עובדים ב-13 מדינות, כ-650 מהם במפעל ביבנה.
אורבוטק היא מובילת השוק העולמי הן בתחום המוליכים למחצה והן בתחום המעגלים המודפסים (כשמומחים מעריכים, כי מדובר בכ-50%-60% מנתח השוק העולמי), וגם בשוק התחרותי ביותר שלה – המסכים השטוחים – ההערכות הן כי היא מתקרבת לשיעור דומה. במילים פשוטות, אם נתמקד למשל בסמארטפונים, ניתן לומר כי אין מכשיר שמיוצר בעולם, מבלי שמוצרי החברה לא נגעו בו.
מלכי הרשת: אאטובריין, טאבולה וסימילרווב
כמו תחומים רבים בעולמות השירותים, גם תחום הפרסום עבר בשנים האחרונות מהפכה של ממש בחסות האינטרנט ומהפכת המובייל. במציאות החדשה, חברות המלצות תוכן – כאלו שממליצות לאתרים ולגולשים על תכנים לפי ניתוחים מתוחכמים של דפוסי גלישה – החלו צומחות במהירות הולכת וגדלה. בחזית השוק הצעיר והפורח הזה, שקשה לדבר בו על חברה דומיננטית אחת ששולטת ללא עוררין, נמצאות מספר חברות ישראליות. שתיים מהן, טאבולה (Taboola) של אדם סינגולדה, ואאוטבריין (Outbrain) של ירון גלאי ואורי להב, נכנסו לרשימה שלנו, בהיותן שתיים מהשחקניות המשמעותיות ביותר בשוק.
אף שקשה לקבוע, כאמור, מי מובילה את השוק המתפתח הזה בוודאות, טאבולה, נחשבת לחברת המלצות התוכן המקוון הגדולה בעולם, לפחות לפי ממצאי חברת המחקר האמריקאית הבינלאומית קומסקור (comScore) מהחודשים האחרונים. הנתונים מצביעים על כך שהחברה מספקת 360 מיליארד המלצות תוכן לכמיליארד משתמשים, בכל חודש. הטכנולוגיה שפיתחה ממליצה על סרטוני וידאו לאתרי תוכן באמצעות לינקים ממומנים, וכן על כתבות טקסטואליות באתרי חדשות. בין לקוחותיה נמנים תאגידי ענק, כמו AOL, ביידו הסינית, MSN ,CBS ו־USA TODAY, ובשורותיה מועסקים כיום כ־520 עובדים, מחציתם בישראל והשאר בניו יורק, לונדון וטוקיו. הכנסותיה הוערכו ב־2015 בכ־1.3 מיליארד שקל, והיא נחשבת על ידי רבים לחברה הצומחת ביותר בתחום.
ירון גלאי, מנכ"ל אאוטבריין | צילום: יח"צ
המתחרה הגדולה ביותר שלה היא אאוטבריין, שלאחר 10 שנות פעילות נבחרה ביוני האחרון על ידי האתר Business Insider לאחת מ־10 מחברות הסטראט־אפ המובילות בעולם בתחום האד־טק. את הכנסותיה העריך האתר בסכום של כחצי מיליארד דולר בשנה. הפלטפורמה של החברה מציגה המלצות תוכן בשני מישורים: הפניות לכתבות טקסטואליות והמלצות מבוססות וידאו, על פי המודל הנפוץ כיום של "כתבות נוספות שיעניינו אתכם", המותאמות אישית לקוראים על פי ניתוח העדפות תוכן, שאותו היא היתה מהראשונות לפתח וליישם. החברה מגישה כ־250 מיליארד המלצות תוכן בחודש, לכ־557 מיליון גולשים ברחבי העולם בכ־120 אלף אתרים, בהם גם אתרים מובילים, כמו ,CNN ,ESPNFox News ,The Guardian ,Sky News ואחרים.
לאחרונה החלה אאוטבריין גם בשיתוף פעולה עם בכירת הענף, פייסבוק, במסגרתו הן מפתחות מוצר תוכן שנקרא "צ׳ט־בוט" – מערכות תקשורת אוטומטיות שיאפשרו לגולשים לנהל דו שיח עם אתרי תוכן באמצעות מסנג'ר של פייסבוק.
ישראלית נוספת בולטת מאוד בתחום, שרבים אף מייחסים לה סטטוס של ממליצת התוכן הגדולה ביותר במובייל, היא איירון סורס (IronSource) של תומר בר־זאב והאחים מילרד. החברה, שנוסדה לפני כשבע שנים, ביססה עצמה בתחילה באמצעות תוכנה להתקנת תוכנות. התוכנה גם אפשרה פרסום על גבי מחשביהם של משתמשי הקצה. במרוצת הזמן הפכה איירון סורס לספקית תוכן של ממש, ודווקא בתחום המובייל כאמור, באמצעות אפליקציות ופלטפורמות פרסום על גבי אפליקציות. המעבר קרה לאחר שורה של מיזוגים ורכישות מוצלחים (שאף הכניסו אותה לרשימת חדי הקרן העולמית של פורבס עם שווי מוערך של 3.1 מיליארד דולר). כיום, כ־800 מיליון משתמשים ברחבי העולם נחשפים להמלצותיה במובייל מדי חודש.
פרסום הוא לא הסיבה היחידה לנתח לעומק את תנועות הגולשים ברשת. נציגה נוספת ברשימה שלנו לסקטור הזה היא SimilarWeb, אשר מודדת תנועה, זמן שהייה, איכות מגע ופרמטרים נוספים, ביותר מ־80 מיליון אתרים ו־3 מיליון אפליקציות, מ־196 מדינות. המידע שמספקת החברה מאפשר ללקוחותיה לנהל אסטרטגיות צמיחה והתרחבות יעילות יותר ברחבי האינטרנט ובמובייל. החברה, שהוקמה ב־2009 על ידי אור עופר, מעסיקה כיום כ־300 עובדים בארבע מדינות, ושוויה נאמד ביותר ממיליארד שקל. באמצעות מוצריה ניתן לייצר אינספור מחקרים לבקשת הלקוח על התנועה באינטרנט, על אתרים מובילים ועל טרנדים ברשת העולמית לפי מיקום גיאוגרפי, גילאים ועוד. כל אלה הופכים אותה לאחת החברות פורצות הדרך והמשמעותיות ביותר ב"מדידת" האינטרנט, גם אם לא ניתן לקבוע במדויק מהו נתח השוק שבו היא שולטת. יחד עם זאת, הערכות שונות בתעשייה מדברות על שליטה של SimilarWeb בכ־50% ממחקרי האינטרנט בעולם, ובין לקוחותיה ניתן למצוא כמה מהחברות הגדולות ביותר, כמו גוגל, eBay ו־Airbnb.
אור עופר, מנכ"ל ומייסד סימילארווב, "המודדת הרשמית של האינטרנט"
צ'ק פוינט – סייבר־ניישן
התקדמותו של המרחב המקוון לא נעצרת רק בשיווק ובפרסום, והיא מגיעה גם לעולמות הסחר – לרבות עולם התשלומים. קשה להאמין שיש בינינו מי שמשתמש באינטרנט ולא שמע על פייפאל (PayPal) – חברת התשלומים המקוונים הגדולה בעולם, אך אם יש לפייפאל היום מתחרה גדולה כלשהי ששווה להכיר, הרי שזו פיוניר (Payoneer) הישראלית. החברה שנוסדה ב־2005 על ידי נשיאה כיום, יובל טל, ובן יניב צ'צ'יק, פיתחה פלטפורמה שמאפשרת העברה מאובטחת של תשלומים באינטרנט באמצעות כרטיסי אשראי או דביט, מנגנונים של ארנק אלקטרוני והעברות בנקאיות. היא יכולה לשמש גם להעברות כסף מהירות בין חברות לעובדיהן ואפילו למדינות מתפתחות, אך עיקר השימוש במכשירים של פיוניר מיועד לעסקאות בין עסקים (ולא בין עסקים לפרטים).
הפריצה הגדולה שלה לזירת הפינטק העולמית הגיעה לפני כשנה, כשענקית המסחר המקוון אמזון הכירה בפלטפורמה שלה כאמצעי תשלום חיצוני לגיטימי, נוסף על מערכת התשלומים העצמאית שלה, ב־24 ארצות. הצהרת האמון הזו עשתה את שלה, וכיום בין לקוחותיה ניתן למצוא חברות ענק, כמו גוגל, Airbnb ואחרות, על פני כ־200 מדינות וב־150 מטבעות שונים.
ב־2015 הסתכמו הכנסותיה של פיוניר בכ־150 מיליון דולר, והיא רשמה קצב צמיחה של כ־4% מדי חודש. השנה ההערכות הן כי ההכנסות יגיעו לכרבע מיליארד דולר. החברה מוכרת כאחת החברות הפרטיות המכניסות ביותר בישראל, כשרק לאחרונה נודע כי היא סיימה גיוס הון משמעותי של 180 מיליון דולר מקרנות ההון סיכון TCV ו־Susquehanna Growth Equity. מאז הקמתה גייסה החברה, שמעסיקה כ־750 עובדים ב־12 ארצות, יותר מ־270 מיליון דולר.
סקוט ריינולדס, סגן נשיא ב-Payoneer
אך על רקע ההתקדמות האדירה שעושה המרחב הקיברנטי, וככל שהרשת הופכת לזירה פעילה ומשמעותית בחיינו, כך גם עולה רמת האיומים בה – ובמקביל תעשיית הגנת הסייבר. אם מדברים על חברות סייבר ישראליות, אי אפשר שלא להזכיר את מייסדת הז'אנר, במידה רבה גם בקנה מידה עולמי – צ'ק פוינט. החברה, שהוקמה בשנת 1993 על ידי גיל שויד, מריוס נכט ושלמה קרמר, החלה את דרכה בהגנה על צרכנים וחברות ברשת האינטרנט, ועם השנים הלכה והתפתחה גם לעולמות המובייל, התשתיות הקריטיות ועוד. מומחים בענף מרשים לעצמם לכנותה גם היום "חברת הגנת הסייבר הגדולה בעולם" (כשאין להבין מכך שהיא גדולה יותר מחברות, כמו סיסקו ו־HP, שפועלות גם הן בענף, לצד פעילותן בענפים אחרים, אלא שהיא החברה הגדולה ביותר בעולם שעובדת אך ורק בתחום זה).
צ'ק פוינט היא לא חברת הסייבר הישראלית היחידה שקנתה לעצמה מעמד של מובילה עולמית. בתחום, שצומחים בו כל העת ענפי משנה רבים, קשה לדבר על נתחי שוק, אך יחד עם זאת, ישנן כמה עשרות חברות ישראליות שהן חלוצות בתחומי נישה של עולם הסייבר ומתוקף כך גם מובילות בהם בעולם. אחת מהן היא Deep Instinct, החברה היחידה בעולם שמיישמת טכנולוגיות של למידה עמוקה (Deep Learning) ופתרונות נוספים מתחום הבינה המלאכותית (AI) בעולם אבטחת הסייבר. חברות מעטות פיתחו עד היום כלים המבוססים על יכולות אלו באופן כללי, בהן גוגל, פייסבוק ו־IBM, אבל Deep Instinct היא כאמור היחידה שעושה זאת בתחום הסייבר. "אף אחד לא עושה את זה", הסביר מוקדם יותר השנה מנכ"ל החברה, גיא כספי בראיון לפורבס. "היום לחברה ששמה את כל הדגש בתחום, ייקח שנים עד שהיא תגיע למצב שהיא תוכל לעשות זאת. אבל לדעתנו, תוך כעשור כל חברה מכובדת תצטרך לעשות למידה עמוקה". השנה נכנסה החברה לרשימת ה־Cool Vendors היוקרתית של חברת המחקר העולמית גרטנר וזכתה בתואר החברה החדשנית ופורצת הדרך במסגרת כנס אבטחת המידע המפורסם Black Hat USA, שנערך מדי שנה בלאס וגאס. כבר היום נמנים בין לקוחותיה מוסדות פיננסיים וממשלתיים מהגדולים בעולם.
Given Imaging – תחושת בטן
גם בתחום הבריאות ישראל תורמת לשוק העולמי לא מעט, אך כמו בתעשיית הרכב והאלקטרוניקה, לא מדובר בעיסוק בליבת התחום. אמנם השם הראשון שעולה לראש כשמדברים על התחום בהקשר הישראלי הוא טבע, אך על אף ההצלחה, החברה רחוקה מלהתמודד על תואר המובילה העולמית בתחום הפארמה.
גיא כספי ואלי דויד. דיפ איסטינקט יצרה נישה חדשה בעולם הסייבר | צילום: שלומי יוסף
כשיורדים לרמת השטח, ונכנסים לתחומים רפואיים ספציפיים, מי שמתבלטות הן דווקא חברות קטנות ומוכרות פחות. אין ספק שהבולטת שבהן היא Given Imaging, מפתחת הגלולה שמצלמת את מערכת העיכול והמעי. החברה אמנם נרכשה ב־2014 על ידי ענקית הציוד הרפואי הבינלאומית Covidien, אך העסקה הפכה אותה לחברת בת של קובידיאן, הממשיכה להוביל את תחום הסריקה הפנימית של המעיים בעולם גם היום. לאורך השנים התפתחו הגלולות הללו, וכיום הן מסוגלות לאכן את מיקומן בתוך מערכת העיכול בכל רגע נתון, ולצלם את המעי הדק והן את המעי הגס, תוך הגבלה מינימלית של המטופל. גלולות כמו אלו שפיתחה החברה, ובהמשך גם מתחרות קטנות יותר שקמו לה, הן התחליף הטכנולוגי היחיד לבדיקת הקולונוסקופיה הפולשנית, שדורשת הכנה לא נעימה מצד המטופל ואלחוש או הרדמה חלקית שלו במהלך הטיפול.
מעניין לציין, שחברה נוספת אשר מתקדמת בימים אלו לקראת התבססות בענף, ובמובן מסוים היא אחת המתחרות היחידות של Given Imaging (לצד אולימפוס היפנית, המתמחה בציוד צילום בכלל ובציוד לאבחון רפואי בפרט) אף היא ישראלית: חברת צ'ק־קאפ (Cap־Check), שייסד לפני כעשור ד"ר יואב קמחי. החברה פיתחה גלולה המסוגלת לסרוק את מערכת העיכול על ידי דימות, בדומה לבדיקות שנעשות על ידי מכשירי MRI. החברה נסחרת בנאסד"ק ובימים אלו מתקדמת לקראת קבלת אישור לסחור במוצריה מצד ארגון הבריאות של האיחוד האירופי.
לרשימת החברות המלאה לחצו כאן
הכתבה המלאה מופיעה בגיליון אוקטובר של מגזין פורבס ישראל
לרכישת הגיליון חייגו 077-4304645
לרכישת מנוי למגזין פורבס ישראל
לכל העדכונים, הכתבות והדירוגים: עשו לנו לייק בפייסבוק
|
|
