"אני לא יודע לאיפה אני הולך מכאן, אבל אני מבטיח שזה לא יהיה משעמם". ישנם ציטוטים רבים אשר מתמצתים את היצירתיות המדהימה של דיוויד בואי, איש האשכולות הגדול של המוזיקה הפופולרית, אבל לשם ההוקרה כאן זוהי התחלה טובה.
מותו היום בגיל 69 מסרטן, ימים לאחר השקת האלבום האחרון שלו Black Star והשקת הסינגל Lazarus שראה את הנולד, הוא תזכורת לכך שבואי היה אחד הממציאים הכישרוניים וחסרי המנוחה בתרבות הפופ.
התשוקה לעשות תמיד משהו חדש, הייתה לדבריו תוצאה של הפרעת קשב, והפכה אותו לא רק לאחד המוזיקאים המוכשרים ב-50 השנה האחרונות, אלא גם לאחד מאנשי העסקים שיודעים לחזות את העתיד בצורה הטובה ביותר.
הסיבה לכך היא שהוא לא היה רק בראש התחום המוזיקה. הוא פתח את ספק שירות האינטרנט שלו, Bowie.net, אשר הפך לאחר מכן ל-davidbowie.com, השיק את תחנת הרדיו שלו וב-1999 אף השיק את הבנק שלו עצמו. ב-1997 הוא היה חלוץ בכלי השקעה חדש לגמרי כאשר יצר את Bowie Bonds, בטחונות של ניירות ערך מגובים בנכסים של תשואות עכשוויות ועתידיות של הקטלוג שלו, בו ישנם יותר מ-300 שירים ו-27 אלבומים. האוסף היה שווה יותר מ-55 מיליון דולר והמשקיעים קיבלו ריבית בשיעור 7.9% כאשר המוזיקה, לדוגמא, נקנתה על ידי חברות כמו מיקרוסופט כדי להשתמש בה בפרסומות.
במחוות רבות, בואי נקרא מישהו שהיה הרבה יותר מכוכב רוק. למעשה, הוא היה יותר איש עסקים מאשר כל בני זמנו, והוביל את דורות העתיד לנצל את עידן האינטרנט. בדיוק כפי שהוא הציג את היכולת שלו להישאר קדימה במסלול ההשפעות התרבותיות שאסף ולעדכן אותן (האוונגארד, זהות אנדרוגינית, מדע בדיוני, מינימליזם גרמני, סול, בלוז, פאנק והאנדרגראונד הניו יורקי) בעבודה שלו, הוא הבין כיצד הכלים העסקיים יכולים להיות שימושים לתועלת שלו עצמו.
יכולת יוצאת דופן להמציא את עצמו. בואי בקליפ לשיר Black Star | צילום: יוטיוב
הוא העניק ראיון מדהים בשנת 2000 לאיש ה-BBC ג'רמי פקסמן, בתקופה בה האינטרנט היה בחיתוליו, כאשר אף אחד לא הבין איזו השפעה תהיה לו על התרבות הפופולרית ועל מערכת היחסים בין האמן היצירתי, הצרכן והעסק. הוא אמר כי "רוקנרול הוא הזדמנות קריירה עכשיו, האינטרנט נושא את הדגל עבור חתרנות ומהפכנות, כאוטיות וניהיליסטיות… למונופולים אין מונופול יותר. אני חושב שאי אפשר לדמיין את הפוטנציאל של מה שהאינטרנט הולך לעשות לחברה, גם לטובה וגם לרעה. אני חושב שאנחנו נמצאים בקצה של משהו שהוא ממריץ ומבעית. ההקשר ומצב ההקשר הולך להיות שונה לכל מה שאנחנו יכולים לדמות בנפשנו כרגע, בו הממשק בין המשתמש לספק יהיה כל כך סימפטי כך שזה הולך להתנגש ברעיונות לגבי מהי משמעות המתווכים".
הריאיון, שתיאר לכל מי שלא הכיר את היכולת יוצאת הדופן הזו להמציא את עצמו, היה מה שבואי הבין, כמו כל המנהיגים העסקיים המובילים. עמידה איתנה וחזרה על אותה המנטרה כי היא עבדה פעם אחת, מעקב אחר משהו במקום הובלתו, זהירות מפני חדשנות בשל אי הוודאות של מה שעלול לקרות – כל אלו היו מנוגדים להצלחה.
המוזיקה הייתה רק ההתחלה עבור בואי. בכל תחום הוא כבר ניסה לדחוף את עצמו, לעשות משהו חדש, לקחת רעיונות שאולי לא נבדקו או לא רגילים ולהכניס אותם למיינסטרים. דיוויד ג'ונס היה איש מרדן שהמציא את דיוויד בואי, שהפך לזיגי סטארדאסט, שעבר מטמופורזה ל-Thin White Duke, אשר הפך לרומנטיקן חדש, איש להקת גראז' מורד, אייקון אופנה, גיבור וול סטריט ועוד.
תערוכה שהתקיימה לאחרונה על האופנה שלו במוזיאון ויקטוריה ואלברט בלונדון, לא רק שחשפה את העובדה שהייתה לו יכולת ייחודית להבין כיצד יצירות ופרסונות מרשימות יכולות לשנות את הקריירה ולמעשה את תרבות הפופ. היא גם הראתה שבואי חדר לעולם שלנו – כולל לעולם העסקי – לעבר רמה גבוהה יותר מכל מה שכוכב פופ אי פעם הצליח, או אולי גם יצליח.
היכולת שלו לחדש, לקחת סיכונים, להבין את הצרכן, לחזות את מסלול התרבות הפופולרית ואת הדרך בה טכנולוגיה יכולה להשפיע עליו – הכישורים האלו הפכו אותו לא רק למוזיקאי גדול אלא גם לאיש עסקים גדול.
הוא אולי לא ידע להיכן הוא הולך, אבל כאשר הגיע לשם – הוא עשה זאת לפני כולם.
|
|