האם אי פעם שמעתם את אחד המשפטים הבאים?
"אני לא יכול להסתכן, יש לי משכנתה לשלם"; "אני לא יכול לקבל את משרת חלומותיי, כי אז אצטרך לעזוב"; "אני לא יכול לעבוד שעות ארוכות, בןבת הזוג שלי יכעס עליי".
אני שומע את המשפטים האלו בכל יום. כבני אדם, לעיתים קרובות יש לנו ראייה פסימית על מה שאפשרי. אנחנו מחווטים להניח "אינני יכול" במקום לחשוב, "כיצד אני יכול?". במובן זה, אנחנו האויבים הגרועים ביותר של עצמנו. אנחנו הם אלו שמושכים את עצמנו למטה.
כאשר אנו יוצרים גבולות שלא באמת קיימים אנחנו את המקום בו אנחנו נמצאים. המקום הזה לעולם פחות טוב מהיכן שהיינו יכולים להיות. חיוני שנפסיק להציב לעצמנו מגבלות לקריירה. הנה ארבע דרכים שיעזרו לכם להשתחרר מהמגבלות ולהניע את הקריירה שלכם:
1.זהו מהיכן מגיעות המגבלות ומדוע אתם מתחזקים אותן. לעתים קרובות, אנחנו מחזיקים באמונות שאנו רואים בהן עובדות. אנחנו חושבים שאיננו מסוגלים לעבור בשביל עבודה מסוימת, או להסתכן ולעבוד בסטארטאפ, או לקבל הזדמנות שמערבת נסיעות, אך אנחנו לא חושבים על ההצדקה לכך. לא ניסינו למצוא דרך, ולרוב היא קיימת.
2.הכירו בכך שאתם הם אלו שמגבילים את עצמכם. קל להאשים את החברה, את הממשלה, את הכלכלה, או את המשפחה – וכל אחת מהסיבות האלו עשויה להיות מאתגרת, או מכבידה, אך אנחנו מעמיסים על עצמנו יותר מגבלות מאשר הכוחות החיצוניים. במקום להאשים אחרים על הדשדוש, קבלו אחריות והבינו שהאחראים לרדיפה אחר חלומותיכם והגשמתם, הם אתם.
3.בחרו בקפידה. לכל דבר יש יתרונות וחסרונות. זה תלוי בכם להחליט האם המצב החדש יהיה כדאי עבורכם. מרגע שהתחלתי להתקדם בקריירה שלי, ידעתי שאינני משכיל כמו עמיתיי. הדבר גרם להרגיש נחות במובנים מסוימים, ובשלב מסוים חשבתי לחזור ללימודים באוניברסיטה יוקרתי לתואר שני. בזמנו, כבר הייתי מנכ"ל מערכות מידע והמפרנס היחידי במשפחתי, כך שלהחלטה הייתה השלכות רציניות. לאחר שבחנתי את המצב באופן ביקורתי והתייעצתי עם חברים ומנטורים, החלטתי שתואר מתקדם איננו מה שדרוש לי. לא היה זה החוסר בתואר שהגביל אותי (כבר היה לי כל מה שתואר שני יכול היה לתת לי: תפקיד בכיר בחברה טובה, קשרים וכישורים); היה זה תסביך הנחיתות שלי. תמיד התביישתי לדבר על הרקע שלי מפחד משיפוט. הבנתי שהרקע שלי, שהיה נטול 'ייחוס' אבל מלא בהזדמנויות, היווה, בסופו של דבר, השראה לאחרים.
אל תחששו לחשוף את המניעים מאחורי ההחלטות שלכם | צילום: fotolia
4.מצו את כל האפשרויות והבינו לאן כל אחת מהן מובילה. כשהייתי בשנות ה-20 המאוחרות לחיי, התחלתי להתקדם בקריירה שלי ב-IBM וידעתי שאני רוצה להיות מנהל. הוקסמתי מאמנות משאבי האנוש והאימון האישי, אך מאוד נמשכתי לטכנולוגיה. בעולם ההייטק, ישנן אינספור הזדמנויות הכוללות דברים שאיש לא רוצה לחוות, כמו שיחות באמצע הלילה, או עבודה בסופי שבוע. התנדבתי לכך ובאמת הרגשתי שאני עושה עבודה שחורה. מצד שני, העבודה הזו הכינה אותי לשלבים הבאים. קיבלתי את המשרה הניהולית הראשונה שלי (משרה שאיש לא רצה, מאחר והיא כללה שני סופי שבוע בחודש ועריכת משכורות) והיא הובילה אותי לקידום נוסף. במקום להגביל את עצמי עם הצהרות, כמו "לא אעבוד בסופי שבוע", או "אני רוצה לעבוד רק בתחום מסוים", נשארתי פתוח לכל האפשרויות וגיליתי שהן הובילו אותי למקום בו רציתי להיות.
בכל פעם שאתם שומעים "אני לא יכול", צללו פנימה ושאלו "למה לא?" אז, התמקדו ב"כיצד אוכל לעשות זאת?". לכולנו יש פוטנציאל חסר גבולות. בכל פעם שאתם דוחפים את קצה היכולת שלכם, הוא מתרחב.
|
|