יעד הגירעון יישאר ברמה של 3% ולא יגדל ב-8 מיליארד שקל כפי שרצה שר האוצר לפיד. בפגישה מכרעת שערך הבוקר ראש הממשלה בנימין נתניהו עם שר האוצר והנגיד סטנלי פישר התנגד הנגיד להגדלת יעד הגירעון (שכבר הוכפל בשנה שעברה ל-3%). פישר מזהיר כי גירעון גבוה יגדיל את יחס החוב-תוצר, יפגע בדירוג האשראי של ישראל ויגרום לבריחת משקיעים והחרפת ההאטה והאבטלה במשק. משמעות הדבר היא כי הגזירות אשר יושתו על הציבור צפויות להיות חמורות יותר.
"זהו תקציב לא פשוט אך לא נסתתר מאחורי הגרעון", אמר יו"ר סיעת יש עתיד ושר האוצר, יאיר לפיד. "נתייחס לגרעון כהזדמנות, הוא מאפשר לנו ואף מכריח אותנו לשנות סדרי עדיפויות".
"התקציב יאפשר לנו לעבור מתרבות של קצבאות לתרבות של עבודה. האדם העובד הוא המרכז מבלי לשכוח כמובן את החלשים. האמפתיה לחלשים זה דבר חשוב, ליבנו יוצא אל אדם שלא גומר את החודש ושהילדים לא מקבלים הזדמנויות, אך אמפתיה לא יכולה לשמש במקום מדיניות. צריך מצעמד ביניים חזק וציבור גדול של עובד ומשלמי מסים, צריך כלכלה בריאה כדי לסייע לחלשים".
נתניהו ולפיד | צילום: מרק ישראל סלם
שר האוצר המשיך ואמר: "זה תקציב של תקווה, נכון יש קיצוצים והעלאות מסים אבל זה יהיה קצר מועד, זה תיקון של תקלה.זה יבוא ויכאב אבל יילך לטובת הדברים הגדולים בהרבה שיש בתקציב הזה. תוך שנתיים כל ישראלי ירגיש בשינוי. בדיוק, בשיוויון בנטל, בחינוך, ביוקר המחייה, בתחושה שהוא גר במדינה הוגנת שלא מחלקת כספים לסקטורים שקרובים לצלחת".
לקבלת כל העדכונים, הדירוגים והניתוחים – עשו לנו לייק בפייסבוק
לפיד רצה להגדיל הגירעון ב-8 מיליארד שקל כדי להקטין את הקיצוצים והמסים. הגדלת הגרעון היתה מונעת העלאת המע"מ ב-1%, מיסוי ירקות ופירות וגזירות נוספות. נתניהו צפוי לאשר את רוב ההצעות של האוצר לפני הבאת הגזירות לאישור הממשלה בחודש הבא.
בתוך כך יו"ר האופוזיציה, שלי יחימוביץ, אמרה כי "יש לנו, כאופוזיציה, משימה לשמור על הציבור מפני המדיניות הכלכלית של הממשלה שהיא למעשה המדיניות של בנימין נתניהו ואולי אף קיצונית ממנה, ואנחנו נדאג שלא יהיו מחטפים".
"למדנו בשבוע האחרון על כוחה של האופיזציה כשהוא משולב עם כוחו של הציבור", המשיכה יחימוביץ'. "אם זה הרצון להעלאת שכר הלימוד לסטודנטים, אם זה המקרה עם ההטבות למיליאומניקים ואם זה נושא החוב של גנדן ללאומי, מהמקרים האלו אנו עדים לפוטנציאל האדיר שיש לנו למנף את הרצונות של ציבור חכם. אלו דוגמאות מצוינות בהשפעה של ציבור על פעולות הממשלה".
אלו הגזירות הצפויות בתקציב 2013-14 (חלקן עשויות להשתנות עד למועד אישור התקציב בממשלה):
– קיצוץ חד בקצבאות הילדים לכ-150 שקל לילד (סכום שווה לכל הילדים) (3.5 מיליארד שקל).
– קיצוצים בשכר ובפנסיה של העובדים במגזר הציבורי, העלאת גיל הפרישה (4 מיליארד שקל).
– דחיית עבודות תשתית (כבישים, רכבות) (3 מיליארד שקל).
– קיצוץ 4 מיליארד שקל בתקציב הביטחון (כולל קיצור שירות חובה ופגיעה בהטבות אנשי הקבע).
– קיצוץ מיליארד שקל בתקציב החינוך.
– קיצוץ התמיכות לחרדים ולמתנחלים (2 מיליארד שקל).
– קיצוץ רוחבי אחיד של 3.5 מיליארד שקל במשרדים השונים.
בתחום המיסוי:
– העלאת מדרגות מס הכנסה ב-1% תפחית הנטו במאות שקלים בשכר הגבוה.
– העלאת מס החברות ב-1% ל-26% וצמצום הטבות למפעלים.
– העלאת המע"מ ב-1% ל-18% (לשנתיים) – תוספת של 4.3 מיליארד שקל בשנה.
– הטלת מע"מ של 8% על ירקות ופירות, וביטול הפטור ממע"מ באילת.
– ייקור הסיגריות והמשקאות החריפים ב-10% באמצעות העלאת מסים.
– ביטול הזיכוי ממס לתושבים בערי פיתוח.
– ייתכן מס עיזבון על ירושות גדולות (מיליוני שקלים).
– מיסוי משקיעים בנדל"ן כדי למנוע זינוק מחירי הדירות.
– העלאת המס על השכרת דירות בדומה למיסוי רווחי הון (הצעת בנק ישראל).
– "מס עשירים" מיוחד על דירות ומכוניות פאר, טלויזיות 50 אינץ', מטוסים פרטיים, יאכטות, אופנועים כבדים ,טרקטורונים יקרים, פרוות, סיגרים יקרים, אלכוהול, ג'קוזי.
– מיסוי קרנות ההשתלמות וקיצוצים בשכר העובדים במגזר הציבורי (ירוככו עקב התנגדות ההסתדרות).
|