|
מערכת הבריאות הישראלית עשתה כותרות השנה; גם השנה. משבר המחלקה ההמטו־אונקולוגית לילדים בבית החולים הדסה עין כרם, אלימות כנגד רופאים במחלקות לרפואה דחופה ובקופות החולים, אלימות כנגד קשישים במספר בתי חולים גריאטריים ובתי אבות – אירועים מהסוג הזה מגיעים לכותרות באופן מיידי, והדבר מובן – יש להם השפעה מכרעת על חיי כולנו. אבל מה באשר לרגעי ההצלחה ולהשפעה הגדולה שלהם על כולנו?
נכון; ניתוחים נדירים, פיתוחים טכנולוגיים ייחודיים ומחקר רפואי מתקדם תופסים גם הם מקום של כבוד בתודעה הציבורית בישראל כלפי הרפואה שלנו, באומת הסטארט־אפ וההייטק. אלא שגם בפעילות "האפורה" והיומיומית של המחלקות הרפואיות בבתי החולים טמונה חשיבות גדולה, אולי הגדולה ביותר. אחרי הכל – כיצד נדע אילו מחלקות רפואיות הן הטובות במדינה? באיזה בית חולים כדאי לנו לטפל בשבר בצוואר הירך, או לאן לבקש שיובילו אותנו במקרה חירום של אוטם חד בלב, חלילה? בשנה השנייה ברציפות, פורבס מציג את דירוג המחלקות הרפואיות הטובות בישראל בחמישה תחומי ליבה.
המדריך לצרכני הבריאות | צילום: Fotolia
בכל אחד מחמשת התחומים שבהם התעמקנו בודדנו את שלושת המוסדות המובילים בארץ. יחד עם זאת, בישראל שישה מרכזי על רפואיים (רמב"ם, בילינסון, שיבא, איכילוב, הדסה עין כרם וסורוקה), שבהם מטופלים מרבית הישראלים, ואנו מציגים גם את הבולט מתוכם בכל תחום ותחום – הן בשל הטענה שלא תמיד ניתן להשוות בינם לבין מקביליהם הקטנים יותר, בגלל השוני בתנאי העומס, והן משום שלא אחת הם רלוונטיים יותר עבור ישראלים רבים, בשל תאי השטח הרחבים שהם משרתים.
כך בדקנו
גם השנה בחרנו להיצמד ככל האפשר לנתוני משרד הבריאות, הדוגל במדיניות של שקיפות הולכת וגוברת באשר לביצועי המערכת (למעט בנוגע לרופאים עצמם – מישור שבו פורבס הוא עדיין הגוף היחיד שמספק מדי שנה רשימה אמינה של הרופאים הטובים בישראל). משרד הבריאות מציג נתונים משני סוגים: 1. ביצועים אמפיריים של המוסדות ברחבי הארץ במספר הולך וגדל של פרוצדורות רפואיות (במסגרת התוכנית הלאומית למדדי איכות); 2. תוצאות סקרי חוויית המטופל לגבי המוסדות הרפואיים השונים. לנתונים אלו הוספנו גם תרומה ייחודית משלנו, הנשענת על מאגר הנתונים הרחב, המתעדכן והיחיד במינו של פורבס ישראל: הרופאים הטובים במדינה.
מתוך שלל הפרוצדורות הרפואיות שמשרד הבריאות בודק את טיב הביצוע שלהן, על פי יעדים שהוא מציב מראש למוסדות הרלוונטיים ומעדכנם מדי שנה, התמקדנו רק באלו שנוגעות לבתי החולים הכלליים (המערכת מציגה גם נתונים לגבי גופי הפרה־הוספיטל בישראל, בתי החולים הגריאטריים ומוסדות לבריאות הנפש). חמישה תחומים, הנמדדים דרך 10 פרוצדורות רפואיות, שרדו את הסינון הזה, והם אלו שדירגנו: טיפול באוטם חד בלב, טיפול בשבץ מוחי, טיפול בשברים בצוואר הירך, מניעת התפתחות זיהומים אצל המאושפזים ומניעת היווצרות פקקת ורידית.
הכתבה מופיעה בגיליון "הכי טובים 2017" של פורבס ישראל
לרכישת הגיליון או מנוי למגזין פורבס ישראל חייגו 077-4304645 או לחצו
לכל העדכונים, הכתבות והדירוגים: עשו לנו לייק בפייסבוק
עיקר המשקל ניתן לביצועי המוסדות בפרוצדורות הרפואיות עצמן, כשיתר המשקל ניתן לשיעורי שביעות הרצון של המטופלים מהמחלקה הרלוונטית בכל מוסד (פנימית, כירורגית או אחרת) ולנתוני פורבס על הרופאים הטובים בישראל.
ישר ללב
אירוע חד בלב (AMI) נוצר בעקבות חסימה בכלי דם, הפוגעת באספקת הדם לשריר הלב. מבין סוגי ה־AMI השונים, אוטם חד בשריר הלב עם הרמת מקטע ST (הנקרא STEMI), כלומר כזה שמוביל לחסימה מלאה של עורק הלב, הוא מהמסוכנים והקטלניים ביותר. כשמחלות לב, ובכללן AMI, הן גורם התמותה השני בשכיחותו בישראל, מחקרים מצאו כי כ־40% מכלל מקרי ה־AMI בארץ הם מסוג STEMI.
משרד הבריאות נשען על שני מדדים בבואו למדוד את איכות הטיפול של בתי החולים הכלליים במטופלים הלוקים באוטם חד בלב. הראשון הוא שיעור המקרים שבהם מבוצע צנתור לב תוך 90 דקות בלוקים ב־STEMI, מרגע הגעתם לבית חולים – מחקרים מצביעים על קשר מובהק בין המהירות שבה מבוצע הצנתור לבין ירידה בשיעורי התמותה (והתחלואה העתידית) שהאירוע גורם. המדד מופיע בתוכנית הלאומית למדדי איכות בבתי החולים כבר משנת 2013, ובמרוצת הזמן ניכר בו שיפור ממוצע של בתי החולים ביותר מ־20%. המדד השני בוחן האם ניתנה המלצה למתן אספירין למטופל בשחרורו מבית החולים – טיפול שיכול להפחית ב־20% את הסיכון לאירוע לבבי חוזר ולתמותה. גם מדד זה נבחן כבר מאז 2013, והיות שממוצע הציונים בו עומד על מעל 98%, הוא יוסר מרשימת המדדים בשנה הבאה לאחר הטמעתו הטובה.
צילום: Fotolia
המרכז הרפואי פדה פוריה בטבריה והמרכז הרפואי כרמל בחיפה הם בתי החולים המצטיינים בקטגוריה. בפוריה בוצע צנתור בתוך פחות מ־90 דקות ב־94% מהמטופלים הרלוונטיים ובכרמל – ב־95% מהם. המלצה למתן אספירין בעת השחרור ניתנה ב־100% מהמקרים בבית החולים פוריה וב־99% מהמקרים בכרמל. בשקלול שביעות הרצון של המטופלים במחלקות הכירורגיות והפנימיות וממצאי מערכת פורבס לגבי הקרדיולוגים הטובים בישראל, שני המוסדות מסיימים כמעט בצמידות בראשות הדירוג – פוריה מציגה נתון גבוה יותר ברשימות פורבס, ובכרמל שביעות הרצון של המאושפזים גבוהה יותר.
על המקום השלישי התחרו מספר מוסדות רפואיים, שבלטו כל אחד במדד אחר – בבית החולים קפלן הציגו ביצועים טובים במדדי הביצוע של משרד הבריאות, והמרכז הרפואי שערי צדק בלט במיוחד ברשימות פורבס ובשביעות רצון המטופלים. בשקלול כל הפרמטרים – המרכז הרפואי ע"ש יצחק שמיר (אסף הרופא) הוא שדורג במקום השלישי.
המרכז הרפואי רבין (בילינסון) והמרכז הרפואי הדסה עין כרם הם המובילים מקרב מרכזי־העל הרפואיים בישראל. שניהם עברו את יעדי משרד הבריאות בשני המדדים שהוצגו (אם כי למעלה מ־10 בתי חולים קטנים יותר הציגו תוצאות גבוהות מהם), ובשקלול נתוני רשימות פורבס ושיעור שביעות הרצון של המטופלים – בילינסון מוביל רק במעט על מקבילו הירושלמי.
***
1. המרכז הרפואי פדה פוריה, טבריה
2. המרכז הרפואי כרמל, חיפה
3. המרכז הרפואי ע"ש יצחק שמיר (אסף הרופא), צריפין – באר יעקב
מרכזי־העל הבולטים: המרכז הרפואי רבין (בילינסון), פתח תקווה # המרכז הרפואי הדסה עין כרם, ירושלים
המרוץ לדימות
שבץ מוחי הוא גורם תחלואה ותמותה משמעותי – לפי משרד הבריאות, מדי שנה לוקים כ־13 אלף ישראלים בשבץ מוחי, מתוכם למעלה מ־700 ימצאו את מותם. משך הזמן שיעבור מרגע הגעתו של החולה לבית החולים ועד לרגע שבו יאובחן סוג השבץ המוחי שתקף אותו (איסכמי – שנובע מקריש דם החוסם כלי דם במוח, או הימורגי – הנובע מדימום מוחי) הוא קריטי כדי להכריע איזה טיפול הוא המתאים. לכן, הזמן החציוני מכניסת המטופלים לבית החולים ועד לביצוע MRI/CT ראש הוא המדד הראשון של משרד הבריאות שעליו נשענו. כאשר מדובר בשבץ "קל" יחסית מסוג TIA, הנגרם מחסימה איסכמית זמנית בלבד, גובר הסיכון של החולה ללקות בהמשך באירוע מוחי חד וחמור יותר. בדיקת דופלקס עורקי צוואר סומנה על ידי משרד הבריאות ככזו שיכולה לזהות אירועים כאלו ולסייע בטיפול בהם, ולכן שיעור המקרים שבהם היא בוצעה במטופלים בתוך 72 שעות מרגע קבלתם בחדר המיון הוא הפרמטר השני עליו שנשענו.
שלושה מרכזים רפואיים בלבד עמדו ביעד המומלץ של משרד הבריאות למשך הזמן החציוני הראוי לביצוע בדיקת MRI/CT (עשרים וחמש דקות) ב־2016 – המרכז הרפואי זיו בצפת (18 דקות), המרכז הרפואי הדסה עין כרם בירושלים (21 דקות) והמרכז הרפואי לגליל בנהריה (25 דקות). מוסדות נוספים אמנם לא עמדו ברף זה אך הגיעו קרוב אליו – 28 דקות במרכז הרפואי בני ציון, 28.5 בשערי צדק, 30 דקות ברמב"ם ובבית החולים האנגלי בנצרת ו־31 דקות בסורוקה בבאר שבע ובברזילי באשקלון.
צילום: Fotolia
בשקלול יתר המדדים שלנו, המרכזים הרפואיים הדסה עין כרם והגליל נותרו בראש הדירוג, כשגם במדד ביצוע בדיקות הדופלקס הם עמדו ב־91% וב־95% בהתאמה. גם נתוני רשימות פורבס מחמיאים למחלקות המוח והרדיולוגיה בהדסה. למרות עמידתו ברף של משרד הבריאות, המרכז הרפואי זיו לא מדורג במקום השלישי בשל שביעות הרצון הנמוכה יחסית שהביעו נסקרי משרד הבריאות שטופלו במחלקות הפנים והכירורגיה שלו, ואת מקומו תפס המרכז הרפואי בני ציון, שלא זו בלבד שהוא הקרוב ביותר לרף מבין המוסדות שלא עמדו בו, אלא שגם נתוני שביעות הרצון וגם שיעור רופאיו הטובים ברשימות פורבס מעלים את קרנה של מחלקתו הנוירולוגית.
למרות העובדה שהמדורג ראשון (הדסה עין כרם) הוא בעצמו מרכז־על, בחרנו לציין לצדו בקטגוריה זו גם את המרכז הרפואי רמב"ם, משום ששביעות הרצון של המאושפזים במחלקות הפנים והכירורגיה שלו היא הגבוהה ביותר בקטגוריה, וציונו מתוך רשימות פורבס שני רק לזה של המרכז הרפואי שיבא תל־השומר (שלא נכנס לדירוג בשל יתר ביצועיו).
***
1. המרכז הרפואי הדסה עין כרם, ירושלים
2. המרכז הרפואי לגליל, נהריה
3. המרכז הרפואי בני ציון, חיפה
מרכזי־העל הבולטים: המרכז הרפואי הדסה עין כרם, ירושלים # המרכז הרפואי רמב"ם, חיפה
שוק על ירך
זה נשמע אולי כמו אירוע רפואי שולי יחסית, אבל מנתונים שמציג משרד הבריאות עולה כי 38% מבין בני ה־65 ומעלה שהגיעו לבתי החולים הכלליים בישראל בין השנים 2010־2015 עם פגיעה, אובחנו כסובלים משבר בצוואר הירך. כ־6,000 קשישים עוברים ניתוח לטיפול בשבר כזה מדי שנה. בתוך כך, משרד הבריאות בודק מאז שנת 2013 את שיעור המקרים שבהם בוצע ניתוח זה בתוך 48 שעות מרגע הגעת המטופל לבית החולים, היות שטווח זמן זה נמצא יעיל בהפחתה משמעותית של סיכויי התחלואה המשנית והסיבוכים (פצעי לחץ או דלקות, למשל) ומגביר את סיכויי ההחלמה.
המרכז הרפואי מאיר בכפר סבא הוא המצטיין בישראל בביצוע ניתוח זה בתוך חלון הזמן הנ"ל, נכון לבדיקות שערך המשרד בשנת 2016 – ב־96% מהמקרים. נתוני רשימות פורבס לצד שביעות הרצון הגבוהה מהממוצע של המאושפזים במחלקות הכירורגיות שלו, מציבים אותו במקום הראשון בדירוג. את המקום השני תופס המרכז הרפואי ע"ש יצחק שמיר (אסף הרופא), שמבצע את הניתוח בתוך 48 שעות ב־91% מהמקרים. על אף שגם במרכז הרפואי לגליל בנהריה וגם במרכז הרפואי פדה פוריה בטבריה עמדו ביעד בשיעור גבוה יותר (93% ו־92%, בהתאמה), שביעות רצון המאושפזים במחלקות הכירורגיות באסף הרופא גבוהה יותר באופן משמעותי, על פי סקרי חוויית המטופל, כמו גם מעמדו על פי נתוני פורבס. המרכז הרפואי שערי צדק, שמבצע את הניתוח בתוך 48 שעות ב־94% מהמקרים, נהנה גם הוא משביעות רצון גבוהה יחסית של המאושפזים, והוא שחותם את הדירוג במקום השלישי.
צילום: Fotolia
כשדנים במרכזי־העל הרפואיים בישראל, גם באיכילוב וגם ברמב"ם מבצעים את הניתוח בזמן ב־89% מהמקרים. נתוני פורבס נוטים לטובת התל־אביבי, ואילו סקרי חוויית המטופל מעניקים יתרון למוסד החיפאי. בשל כך – שניהם המומלצים בדירוג שלנו בקטגוריית מרכזי-העל בתחום האורתופדי.
***
1. המרכז הרפואי מאיר, כפר סבא
2. המרכז הרפואי ע"ש יצחק שמיר (אסף הרופא), צריפין – באר יעקב
3. המרכז הרפואי שערי צדק, ירושלים
מרכזי־העל הבולטים: המרכז הרפואי רמב"ם, חיפה # המרכז הרפואי ת"א (איכילוב)
יתרון לגודל
זיהומים נוזוקומיים – כאלו הנרכשים בבית החולים על ידי מטופלים שהתאשפזו בגין סיבה רפואית אחרת – הם אחת התוצאות השליליות השכיחות ביותר של מערכות הבריאות ברחבי העולם. אלא שזיהומים כאלו, מאלח דם, דרך דלקות ועד לזיהומים באתרי ניתוח (SSI), ניתנים למניעה. התוכנית הלאומית למדדי איכות בבתי החולים מודדת בדיוק את יכולת המניעה הזו – היא מודדת את שיעור המקרים שבהם ניתן טיפול אנטיביוטי מונע לפני ניתוח צוואר ירך, ניתוח קיסרי וניתוחי רקטום ומעי גס.
היות שמדובר בשלושה מדדים שהציב משרד הבריאות, כמעט כל המוסדות בישראל עמדו ביעד בלפחות אחד מהם. בשקלול הביצועים בשלושת המדדים גם יחד, המרכז הרפואי סורוקה נמצא כמוביל – 92% מניתוחי צוואר הירך, 98% מניתוחי הרקטום והקולון ו־99% מהניתוחים הקיסריים לוו בטיפול אנטיביוטי מניעתי. שביעות הרצון של המאושפזים במחלקות הכירורגיות של המוסד, ונתוני פורבס בנוגע לרופאי הנשים, הפנימאים, האורתופדים והגסטרואנטרולוגים שבו מציבים אותו ראשון בפער ניכר. בתי החולים רמב"ם והדסה עין כרם הציגו גם הם מספרים גבוהים מאוד בכל שלוש רמות המדידה שלנו, ובכל שלושת סוגי הניתוחים.
צילום: Fotolia
בית החולים האילתי יוספטל ראוי גם הוא לציון, בתור אחד הבולטים בקטגוריה זו על פי מדדי משרד הבריאות – 93% מניתוחי צוואר הירך, 100% מניתוחי הרקטום והקולון ו־96% מהניתוחים הקיסריים לוו בטיפול אנטיביוטי מניעתי כנגד זיהומים.
***
1. המרכז הרפואי סורוקה, באר שבע
2. המרכז הרפואי רמב"ם, חיפה
3. המרכז הרפואי הדסה עין כרם, ירושלים
מרכז־העל הבולט: המרכז הרפואי סורוקה, באר שבע
כוכבי הצפון
משרד הבריאות בוחן בשנים האחרונות את שיעור המקרים שבהם בוצעה הערכת סיכון להיווצרות פקקת ורידית בקרב מאושפזי המחלקות הפנימיות בבתי החולים, ובאופן ספציפי יותר – את שיעור המקרים בהם ניתן הטיפול הרלוונטי למניעתה בניתוחי כריתת רחם – מתוך הבנה כי אשפוז ארוך טווח שמגביל את תנועת המטופל או המטופלת הוא אחד הגורמים להיווצרות קרישי דם מסוכנים בוורידיהם.
99% מהמאושפזים במחלקות הפנימיות בבית החולים רמב"ם עברו בדיקת הערכה להיווצרות פקקת. 100% מהנשים שעברו שם ניתוח לכריתת רחם קיבלו טיפול מונע. הציון הגבוה ביותר, שניתן ב־2016למערך המחלקות הפנימיות של בית חולים כלשהו בישראל בסקרי חוויית המטופל, היה לאלו של רמב"ם (82), וגם דירוג המוסד ברשימות פורבס גבוה מאוד. כל אלו מציבים אותו בראש הדירוג בקטגוריה.
בית חולים נוסף בעיר חיפה – המרכז הרפואי בני ציון – שזכה גם הוא לקבל ציון גבוה של שביעות רצון המאושפזים במחלקות הפנימיות ב־2016 בסקרי חוויית המטופל – הוא המדורג במקום השני, עם 100% מהמטופלים שעברו הערכת היווצרות פקקת ורידית ו־98% מהנשים שרחמן נכרת וקיבלו טיפול מונע. במרכז הרפואי לגליל בנהריה, כמו גם בבית החולים המשפחה הקדושה בנצרת, בוצעו שתי הפרוצדורות ב־100% מהמקרים הרלוונטיים, והם חולקים יחד את המקום השלישי.
***
1. המרכז הרפואי רמב"ם, חיפה
2. המרכז הרפואי בני ציון, חיפה
3. המרכז הרפואי לגליל, נהריה | בית חולים המשפחה הקדושה, נצרת
מרכז־העל הבולט: המרכז הרפואי רמב"ם, חיפה
***
הכתבה מופיעה בגיליון "הכי טובים 2017" של פורבס ישראל
לרכישת הגיליון או מנוי למגזין פורבס ישראל חייגו 077-4304645 או לחצו
לכל העדכונים, הכתבות והדירוגים: עשו לנו לייק בפייסבוק
|
