מה באמת עצר את פוטין: האם דווקא החשש מהמזרח ריסן את רוסיה?

ההשתלטות המעשית של רוסיה על חצי האי קרים, גררה הצהרות נוקבות מן המערב שרואה בפעולותיה של רוסיה אקט תוקפני ובלתי לגיטימי. ארה"ב אימה בסנקציות כלכליות ונאט"ו הועמדה בכוננות. לאחר שהשלימה למעשה את כיבושו השקט של חצי האי, הצהירה רוסיה כי איננה מתכוונת לפעול צבאית כנגד אוקראינה, מה שבישר את סיום המשבר הנוכחי, לפחות באופן זמני. אך מה גרם לפוטין לעצור? האם היו אלה הנפילות של הבורסה הרוסית והמטבע המקומי? איומי המערב? או אולי דווקא קולות שטים יותר, אך לא פחות מדאיגים מבחינתה של רוסיה שהגיעו מהמזרח?

המשבר באוקראינה הציב את שכנתה הגדולה של רוסיה – סין, בפני דילמה: סין תמכה מאז ומתמיד בעמדה שאין להתערב בעניינה הפנימיים של מדינה אחרת, ומצד שני היא מאוד לא רוצה לבקר את אחת המדינות הבודדות שמעולם לא גינתה אותה.

אם להסתמך על הכותרות בעיתוני סין, נראה שזו החליטה לתמוך באופן מוחלט ברוסיה. במאמר ב-Global Times הסיני נכתב כי סין צריכה להוכיח עצמה כשותפה אסטרטגית שניתן לסמוך עליה. "כך ניצור לעצמנו חברים", נכתב. באשר להתנגשות של תמיכה זו עם גישת חוסר ההתערבות המסורתית של סין נכתב כי "יש מי שחושב שמדיניות חוסר ההתערבות תבחן בעניין הזה, ושאם סין תומכת ברוסיה היא מכניסה עצמה למלכודת דיפלומטית. זו המנטליות של החלשים. המערב התערב בענייניהן הפנימיים של הרבה מדינות, אך מעולם לא הודה בכך".

יחד עם זאת, למרות שנדמה כי התקשורת הסינית היא שופרו של הממשל, לא בטוח כלל כי היא מביעה בעניין זה את עמדתה הרשמית של סין. למעשה, אין שום הצהרה של הנשיא שי ג'ינפינג שמעידה על כך שסין מוכנה "להתאבד דיפלומטית" יחד עם רוסיה. תגובתו המתונה של דובר משרד החוץ הסיני מחזקת הערכה זו: "אנחנו מכבדים את עצמאותה, ריבונותה, ושלמותה הטריטוריאלית של אוקראינה. אנחנו מבינים את הרקע ההיסטורי של הנושא האוקראיני, ואת המורכבות של המציאות הנוכחית. אנחנו מקווים כי כל הצדדים יוכלו למצוא דרך דיאלוג והתייעצות, סיטואציה פוליטית שתמנע את המשך ההידרדרות ויעבדו ביחד על שמירת השלום והיציבות באזור".

אך מה באמת עומד מאחורי הימנעותה של סין לעמוד לצד רוסיה? אחת הסיבות היא האינטרס הכלכלי החזק של סין באוקראינה, המשמשת לה מקור מרכזי לנשק. אוקראינה אף הסכימה להשכיר לסין 5% משטחה למטרות חקלאיות בתמורה להשקעה סינית בתשתיות. לא ברור האם שיתוף הפעולה הזה ימשך גם תחת ההנהגה החדשה באוקראינה, אך ברור כי תמיכה ברורה ברוסיה תפגע עוד יותר בקשר בין השתיים.

רוסיה וסין. יחסים מורכבים יותר ממה שנדמה | צילום: רויטרס

אך מעבר לכך, היחסים בין רוסיה וסין מורכבים יותר ממה שהם נראים. לכאורה השתיים הן שותפות וחולקות עמדות דומות בפורומים בין לאומיים שונים, כמו למשל במועצת הביטחון. אך מתחת לפני השטח קיימת תחרות בין שתי הענקיות, בייחוד על ההנהגה במרכז אסיה, כמו גם חוסר אמון בין אזרחיהן.

לסין יש הרבה מה להפסיד. מדיניות אי ההתערבות שלה שמה אותה במקום מאוד נוח עד כה ואפשרה לה להישאר מחוץ למשברים בדרום סודן, סוריה, או צפון קוריאה. המדיניות הזו גם שמשה מגן לסין מפני ניסיונות להתערב בענייניה הפנימיים.

אך סין איננה השחקן היחיד במזרח המקיים קשרים מורכבים עם רוסיה. גם יפן מצאה עצמה בסיטואציה לא פשוטה. כמו אירופה גם, היא תלויה אנרגטית בגז הרוסי (כאשר תחנות הכוח הגרעיניות שלה עדיין מושבתות). מעבר לכך, יפן של ראש הממשלה שינזו אבה מנסה להתקרב לרוסיה וליישב מחלוקות ישנות על שטחים שמנעו עד כה חתימה של ברית שלום בין השתיים. אבה ופוטין נפגשו 5 פעמים בשנה האחרונה, לאחר עשור של נתק. אבה גם הגיע לסוצ'י במהלך אולימפיאדת החורף, בניגוד למנהיגים מערביים רבים שהחרימו את המשחקים.

ראש ממשלת יפן, אבה. 5 פגישות עם פוטין בשנה האחרונה | צילום: רויטרס

מצד שני, כמאוימת באופן תמידי מצד סין, יפן רגישה לעמדת המערב נגד שימוש בכוח על מנת לתפוס טריטוריות ומחויבת לפי חוקתה לעודד מדיניות של ריסון ומתינות. מעבר לכך, יפן היא חלק מ-7 חברות ה-G8 שהוציאו הודעת גינוי חריפה לפעולותיה של רוסיה.

רוסיה אם כך, מעורבת במערכות יחסים מורכבות מאוד עם שכנותיה בחלקה האסיאתי. תמיכתן המסויגת ופוטנציאל הנזק שהן עלולות לגרום לה, משמעותיים לא פחות מאיומי המערב. המתח הגובר והולך במזרח אסיה בשנים האחרונות מוסיף מממדים נוספים למערכת השיקולים העומדים בפני פוטין ויתכן שדווקא הם תרמו את המשקל הנחוץ על מנת לעצור, לפחות לעת עתה את פעולתה של רוסיה באוקראינה.