התהליך הזה קורה בעדינות אבל ההשפעה שלו יכול לשנות את האיזון הכלכלי והגיאופוליטי של העולם. אירואסיה, היבשת שמתפרשת ממערב אירופה עד לחוץ המזרחי של סין, הופכת לאט לאט לשוק אחד ענק שמכסה כ-70% מאוכלוסיית העולם, 75% ממשאבי האנרגיה שלו ו-70% מהתוצר המקומי הגולמי שלו.
מה שמניע את הקונספט המשופר הזה של אירואסיה המחוברת מבפנים, הוא מה שמכונה "דרך המשי החדשה" – הפרשנות המודרנית של נתיבי המסחר הקדומים, מרכזי העמסת מטענים והפרוזדורים הכלכליים שהיו פעם ברחבי אירופה ואסיה – אשר צמחו במהלך 15 השנה האחרונות.
הרשת הצומחת הזו קיבלה דחיפה גדולה ב-2013, כאשר הנשיא הסיני שי ג'ינפינג הפך לרשמית את השתתפות המדינה בראשה הוא עומד בקונספט. זו כללה מימון נוסף של מיליארדי דולרים, רצון פוליטי והכוונה שמטרתה לגרום לפרויקט העצום לקרום עור וגידים.
"בגלל הקונספט של "דרך המשי החדשה", יותר ויותר אנשים החלו להשתמש במונח אירואסיה", ציין קארל גייסן, המנכ"ל לשעבר של שער הכניסה קורגוס בגבול סין-קזחסטן. "לפני חמש שנים זה לא התקיים: היה את אירופה והיה את אסיה. איפה שהוא באמצע היה את מרכז אסיה, היכן שיש גמלים ואנשים לא שגרתיים – וזהו. אבל עכשיו אנשים מדברים על אירואסיה כיבשת".
נתיבי דרך המשי הקדומים | צילום: ויקיפדיה
מאז קץ דרכי המסחר הקדומות של דרך המשי, המרחק בין החלקים המרכזיים של אירואסיה היווה מחסום לתחבורה והתפתחות. בעידן האחרון, הפעילות באזור נפגעה בשל מחלוקות פוליטיות, נהלי מסחר לא יעילים ותשתית סובייטית ישנה שהחלה להתפרק. בעוד שערי הנמל בפריפריות של השטח העצום הזה שגשגו, האזורים הפנימיים השתרכו מאחור.
הסינים זיהו מוקדם את חוסר האיזון הזה במדינה שלהם. במחוזות המזרחיים של סין חלק מהערים היו בתנופה והפכו לערים מתוחכמות עם כלכלה שנעה מהר, בעוד שאזורים פנימיים נשארו תקועים אלפי שנים מאחור: בזמן שבשנגחאי אנשים נסעו ב-BMW, בגנסו עשרות מיליוני אנשים גרו במערות. היה ברור כי חוסר האיזון יהפוך למשבר חברתי, פוליטי וכלכלי, וב-2010 סין החלה להנהיג את מדיניות "Go West" (מדיניות הפיתוח הכלכלי של מערב סין), אשר ביקשה לחבר את האזורים הפנימיים האלו ולפתח אותם. התוצאה הייתה רשתות תחבורה, אנרגיה ותקשורת חדשות לחלוטין – אשר כללו יותר מ-19 אלף קילומטר של פסי רכבות מהירות, 60 אלף קילומטר כבישים מהירים ומעל ל-100 שדות תעופה חדשים, סדרה של אזורי פיתוח טכנולוגי וכלכלי וחלק נכבד מהערים הדינמיות ביותר כלכלית כיום בעולם.
באותה התקופה שסין שיפרה את הרשת הלוגיסטית ואת התנאים הכלכליים באזורים הפנימיים שלה, אזורים אחרים ברחבי אירואסיה היו בתנופה גם כן. כמה מהמדינות הסובייטיות לשעבר, כמו קזחסטן, אזרבייג'ן וגיאורגיה, החלו לחפש אחר דרכים לפתח ולגוון את הכלכלות שלהן. לשם כך הן בחנו את ההיסטוריה שלהן ומצאו את מה שחיפשו בדרכי המשי הקדומות – מרכזי תעבורה ברשת טרנס-יבשתית גדולה. לכן, הן החלו לבנות תשתית תחבורה טובה יותר, מרכזי לוגיסטיקה ואזורים תעשייתיים. הן אף עיצבו יחסים דיפלומטיים וכלכליים טובים יותר עם מדינות מפתח אחרות ברשת המסחר הסינית-אירופאית הצומחת. זה הוביל לכך שכמה מדינות אירופאיות בצד המערבי של אירואסיה, כמו פולין, התעוררו לעובדה שהן יכולות לשרת כשערים לשווקים גדולים במזרח ובמערב.
ההתפתחות של סין באזורים המערביים שלה, פוגשת כעת את זו של מרכז אסיה, אשר בחזרה משתלבת עם זו של הקווקז ומזרח אירופה, כך שפנים אירואסיה פתוח לחלוטין. מרחק הוא כבר לא מכשול למסחר בין אזורים כאן. לאור השיפורים הנרחבים, התחבורה היבשתית בין סין לאירופה היא לא רק ישירה יותר אלא פי 2 או 3 מהירה יותר מהתחבורה הימית – וזולה משמעותית מזו האווירית. עם שני בתי מכס בלבד שנמצאים בדרך, המעבר חלק בהרבה ובצמתי מפתח נבנים מרכזי לוגיסטיקה, תעשיה, פיננסים ומסחר חדשים, ככל שהכלכלות החדשות עולות.
דרך המשי החדשה היא לא ברית מסחר, איחוד כלכלי או הסכם ארגוני – זוהי פלטפורמה קונספטואלית עבור מדינות להיות מעורבות בשיתוף פעולה שיש בו יתרון הדדי, דרך בנייה של רשת כלכלית משודרגת אשר מכסה את כל אירופה ואסיה. יותר מאשר תחרות עם מבנים גיאופוליטיים קיימים משתנים, זו רשת שמחברת אותם יחד. זהו מנגנון בשטח עבור אינטגרציה טובה יותר של יוזמת "חגורה אחת, דרך אחת" הסינית (דרך המשי של המאה ה-21), האיחוד האירופי, מזרח אירופה שנלא נמצאת באיחוד, האיחוד הכלכלי האירואסייתי, ASEAN (איגוד מדינות דרום-מזרח אסיה), אירן, מדינות הקווקז וחלקים מדרום אסיה יחד – לתוך אירואסיה מחוברת.
זוהי רשת כלכלית משודרגת שמכסה את כל אירופה ואסיה | צילום: fotolia
חומות נבנות במקום ליפול
יחד עם זאת, עדיין ישנה עבודה לעשות כדי להביא את החלום האירואסיתי למציאות במלואו. בעוד שתשתיות נבנות, השקעות מבוצעות וכמה שותפויות כלכליות ופוליטיות מעוצבות, כאשר מסתכלים על השטחים האלו רואים גם קונפליקטים נושנים בין מדינות שכנות – ואפילו בין מעצמות גיאופוליטיות שלמות.
הקונפליקט בין אזרבייג'ן וארמניה חוסם את ההשתלבות של אזור הקווקז ואת האפשרות שלו להפוך לגשר אמיתי. הפלישה הרוסית למחוז אבחזיה בגיאורגיה נמצאת במרכז מה שיכל להיות נתיב מסחר צפוני-דרומי מרכזי בין רוסיה והמזרח התיכון. השותפות הפוליטית של סין עם פקיסטן, בנגלדש וסרי לנקה, נראות כאיום להודו, אשר הגבילה את ההשתתפות של השוק הצומח השני הגדול באסיה ברשת דרך המשי.
"כפי שהברקסיט הדגים, חומות נבנות במקום ליפול. פופוליסטים בכל רחבי אירופה מפיצים יותר ויותר פחדים ומקדמים נרטיב שמתנגד לחיבוריות. הדוגמאות כוללות ויכוחים מתמשכים על מסחר חופשי בינלאומי, משבר המהגרים או שלטון האיסלאם באירופה", הסביר מוריץ רודולף, מומחה למדיניות החוץ של סין במכון המחקר MERICKS. "בנוסף, רוסיה והמזרח התיכון לא יכולות כרגע לשרת כגשרים בין אירופה ואסיה. מערכת היחסים בין אירופה ורוסיה הידרדרה בעקבות המשבר באוקראינה והמזרח התיכון נותר לא יציב ומפולג.
בעוד שישנם אתגרים שצריך להתגבר עליהם, האינטגרציה של אירואסיה היא אחת מקווי הסיפור המרכזיים של המאה ה-21, והקונספט של האזור ימשיך להשתנות. "ככל שהחיבור הכלכלי ברחבי אירופה-אסיה יתחזק והאזורים הפנימיים יהפכו למחוברים יותר עם אזורי החוף, השימוש במונח אירואסיה שמתייחס לאזור הכלכלי הזה ימשיך לגדול", מסכם פרנס-פול ואן דר פוטן ממכון Clingendael ההולנדי ליחסים בינלאומיים.
|
|