בעיית הבטיחות ברשת מחמירה ככל שהטכנולוגיה מתקדמת ויותר ויותר מכשירים הופכים לחכמים. כאשר גם התעשייה עוברת את מהפכת "האינטרנט של הדברים", פוטנציאל הנזק הוא עצום. הפתרונות כוללים אבטחה הדוקה יותר, אך גם לבטיחות יש את תג המחיר שלה. האם אנחנו באמת רוצים אינטרנט בטוח ב-100%?
"האינטרנט של הדברים התעשייתי" (IIoT) הוא שימוש בטכנולוגיות של אינטרנט של הדברים על ידי ארגונים תעשייתיים על מנת להשיג ביצועים טובים יותר ולשפר את היתרון התחרותי שלהם – לא רק במתחם מסוים, אלא בכל שרשרת האספקה של הארגון.
מאמרים רבים כבר חזו את הפריצה בצמיחת ה-IIoT וללא ספק, מכשירים תעשייתיים קטנים וחכמים המחוברים לאינטרנט ומסוגלים לאסוף מידע שימושי, יהיו נפוצים יותר מעובדים אנושיים בתוך עשור. אם לוקחים בחשבון שזה יכול לכלול את נכסי ההובלה והתחבורה של חברה, ציוד תעשייתי, וכל הכלים המעורבים בתהליך הייצור, כולל המכולות בהם מאוכסנים המוצרים, קל לראות מדוע הפריצה של ה-IIoT היא בלתי נמנעת.
איומי סייבר, הם הנושא הראשון בחשיבותו ברשימת האתגרים של הטכנולוגיה החדשה. ברור שחדירה של האקר למערכת יכולה להיות הרת אסון במקרה כזה, כשהכל מחובר לרשת. וככל שיותר דברים מחוברים, כך גדלות הפרצות דרכן ניתן להיכנס אל המערכת. טכנולוגיות מפתח שיכולות לסייע לאבטח את מערכות האינטרנט של הדברים כוללות שליטה בגישה לרשתות, קידוד, ופתרונות פיירוול. אך חלק מהפתרון יהיה חייב להיות מבוסס על רגולציה שתצטרך לשקף את האיזון בין בטיחות ופרטיות.
או בטיחות או פרטיות. לכל דבר, המחיר שלו | צילום: thinkstock
רוברט האנסן, אחד המומחים הגדולים לבטיחות באינטרנט, מציין כי ניתן לעצב את האינטרנט כך שיבטיח אנונימיות או אחריותיות, אך לא את שניהם. אם אפשר היה לשייך כל דבר באינטרנט למקור שלו, כלומר לאדם מסוים, היתה מושגת אחריותיות מלאה. היה ניתן לקבל דין וחשבון על כל דבר ברשת. "אם היית יודע שעל החבילה שאתה שולח יש פרטים שיכולים להוביל חזרה אליך, היה מאוד לא סביר אם היית מבצע פשעים באמצעות האינטרנט", הוא כותב בבלוג שלו.
"מצד שני, שיוך של 100% הוא נוראי לפרטיות, גם כאשר אתה לא עושה שום דבר לא חוקי". זה מצב שגם עלול לפגוע בחופש הביטוי ולמנוע מאנשים המתנגדים למשטר למשל, או לדעות המקובלות, להביע את דעתם השונה. הנסן מציין שאנחנו צריכים להביט מעבר לשאיפה לבטיחות ולהבין מה המשמעות ומה המחיר של חברה עם ביטחון מוחלט, או רשת בטוחה ב-100%.
כאשר חושבים על הפוטנציאל של הפשיעה ברשת, קל לצדד באלה שדורשים בטיחות על חשבון פרטיות, אך לאור הגילויים של אדוארד סנואדן, והיקף המעקב של השלטונות על חיי היומיום של אזרחים, כלל לא בטוח שזו הדרך הנכונה.
|