|
"יש גלים כאלה. זה בא והולך. המלחמה בוודאי לא עשתה לנו טוב. צריך לחכות שזה יעבור", אומרת תמי כפיר, מנכ"לית חברת "הדסית" המשקיעה בחברות ביוטכנולוגיה. קשה להשקיע בביוטכנולוגיה, וגם מסוכן מאוד: טווחי ההשקעה כאן ארוכים, האקזיט רחוק ולגמרי לא בטוח. אין פה משרדים מפוארים וסושי לארוחת צהריים. הכסף לא נשפך לאף אחד מהאוזניים.
"הדסית" היא חברה ציבורית בשליטת בי"ח הדסה שעוסקת ביישום תגליות בתחום הרפואה והפיכתן לתרופות. עד כה היא השקיעה בשש חברות, שלוש מהן כבר "בקליניקה" – על סף ניסויים בבני אדם.
"בשלב הניסויים כבר אפשר לדבר על אקזיט", אומרת כפיר, "אני לא מדברת על הנפקה בנאסד"ק, אני מדברת על עסקה גדולה עם משקיע אסטרטגי. זה לא חלום. בעבר הייתי מנהלת בחברת יישום, הממסחרת המצאות של האוניברסיטה העברית. האוניברסיטה מקבלת עשרות מיליוני דולרים בשנה כתמלוגים מחברות בינלאומיות שפיתחו תרופות על בסיס תגליות של חוקרי האוניברסיטה".
צילום: shutterstock
כפיר מדברת על תרופת האקסלון לטיפול באלצהיימר שפותחה ומשווקת על ידי חברת התרופות נוברטיס, על בסיס המצאתה של פרופ' מרתה רוזין ויינשטוק, ועל הדוקסיל, תרופה לטיפול בסרטן השד שפותחה על ידי ג'ונסון אנד ג'ונסון, על בסיס תגליתו של פרופ' חזי ברנהולץ. כל אחת מהתרופות נמכרת ברחבי העולם בהיקף של כחצי מיליארד דולר בשנה.
"האוניברסיטה העברית הייתה יכולה לקבל תמלוגים גבוהים יותר אם הייתה עוסקת בפיתוח ההמצאה ומכניסה את החברה הגדולה בשלבים מאוחרים יותר, ולכך אנחנו שואפים", אומרת כפיר, "עד עכשיו לא ראינו בישראל עסקה אסטרטגית כזו, ולכן העסקות שנרקמו בתחום הביוטכנולוגיה לא היו עסקות ענק".
לכל חברת ביוטכנולוגיה יש תקווה אחת גדולה, או לכל היותר שתיים: תרופה שהתקדמה במעלה שלבי הפיתוח והמשקיעים חוזים לה הצלחה. להבטחה של הדסית קוראים "אפוסל". תרופה אקזוטית המפותחת על פי תגליתו של פרופ' דרור מבורך. לצורך פיתוח התרופה הוקמה חברה מיוחדת, "אנלייבקס" שבשליטת הדסית. לאחרונה גויסה קבוצת משקיעים בראשות שי נוביק שהשקיעה בפיתוח 7.5 מיליון דולר.
נוביק הוא בנקאי השקעות רב מוניטין בגיוס הון עבור חברת פרולור. כפיר תולה תקוות בהשלמת הפיתוח, מכיוון שמינהל התרופות והמזון האמריקאי הכיר באפוסל כ"תרופת יתום" – תרופה המיועדת לטפל במחלה נדירה מאוד. על מנת לעודד חברות לפתח "תרופות יתום" קבע המינהל שורת הקלות, ובהן מסלול אישורים מקוצר.
"אני פועלת להטמיע בחברות שלנו את ההכרה ביתרונות שיש בפיתוח תרופות כאלה", אומרת כפיר, "עם הזמן הופכות התרופות שאנחנו מפתחים יותר ויותר בשלות להשקעה ויש מתעניינים".
גם בחברת ההשקעות "רדהיל" מצפים היזמים דרור בן אשר ואורי שילה לעסקת הענק שתשנה את הכל. המנכ"ל בן אשר והסמנכ"ל שילה הם חברים מהקיבוץ. שניהם נולדו וגדלו בגבעת ברנר, למדו כלכלה ומינהל עסקים, צברו ניסיון בהשקעות בייעוץ והחליטו להקים את חברת המתמחה ברכישה ופיתוח של תרופות חדשות. את ההון הראשוני גייסו מחברים ומכרים שאת רובם הכירו במהלך עבודתם כמנהלים ואנשי עסקים. עם המשקיעים המסורים בחברה נמנה יוסי ("יוס") שירן, שגם הוא במקרה בן גבעת ברנר.
רדהיל החלה לפעול ב-2008, שנה קשה בשוקי ההון העולמיים אבל עתירה בהזדמנויות למשקיעים היודעים לנצל את המצב. "בעוד מספר שנים תראה שעסקים מצליחים לא מעטים נבנו על חורבות המפולת בשוקי ההון", הבטיח לי אז בנקאי השקעות, ואולי רדהיל היא אחד מאותם עסקים.
צילום: shutterstock
"בסופו של דבר תהיה גם בביוטכנולוגיה הישראלית עסקת ענק שתשנה את השוק", אומר בן אשר בביטחון. "למרות הכשלונות שהיו בשנה האחרונה, יש עדיין מספר חברות שמתקדמות בפיתוח תרופות מבטיחות. בניגוד לשוק ההייטק, שוק הביוטכנולוגיה כאן מאוד קטן, יש יחסית מעט חברות העוסקות בפיתוח תרופות. אווירת הנכאים שהשתררה בישראל לאחרונה כלל אינה משקפת את מה שקורה במערב ובפרט בארה"ב. בשנים האחרונות קמו שם חברות ביוטכנולוגיה ענקיות שעד לפני מספר שנים איש לא שמע עליהן. קח לדוגמה את גילאד – שהוקמה על ידי רופא בן 29 בשנת 1987 ונסחרת היום בוול סטריט על פי שווי של 160 מיליארד דולר – פי 3 מטבע. יש הצלחות רבות אחרות, ואני מאמין שיהיו גם בישראל, אם כי קשה לומר מתי".
בצנרת הפיתוח של רהיל יש שמונה תרופות, שלוש מהן בשלבי ניסוי מתקדמים, "שלב 3", שלאחריו צריך מנהל התרופות האמריקאי להחליט אם תוצאות הניסוי מבטיחות תרופה יעילה ובטוחה לשימוש. זהו שלב ה"צל"ש או טר"ש" – הצלחה בניסוי יכולה להפוך את החברה בן לילה לקופת מזומנים של מאות מיליוני דולרים. כישלון מחייב מחיקה של כל ההשקעה.
מדיניות ניהול הסיכונים של רדהיל מבטיחה שהחברה תמשיך לשרוד ולפתח תרופות גם במקרה של כישלונות בפיתוח, אבל המציאות הפיננסית מורכבת יותר. חלק ניכר משוויה של חברת ביוטכנולוגיה מבוסס על שיעור הצלחותיה ועל יכולתה לגייס הון נוסף. לכישלון או הצלחה בפיתוח יש משמעות גדולה יותר מהסכומים שמניבה ההצלחה, או הולכים לאיבוד במקרה של כישלון.
"כולם מכירים את הסיכונים הגדולים שיש בענף שלנו: השקעות גדולות שעלולות לרדת לטמיון לאחר ניסוי לא מוצלח אחד. אבל אנחנו פיתחנו שיטה לצמצם ולהגביל את הסיכונים", מסבירים בן אשר ושילה, "אנחנו רוכשים תרופות בפיתוח, לאחר שהושקעו בהם מיליוני דולרים ולעיתים עשרות מיליוני דולרים. מפתחי התרופות מבקשים, מסיבות שונות, כמו מחסור במזומנים או ארגון מחדש של החברה, למכור אותן, למרות הפוטנציאל המסחרי שלהן. רכישת התרופות בשלבים מתקדמים של הפיתוח חוסכת לנו חלק גדול מההשקעה. כך למשל קנינו זכויות על פיתוח תרופה לניקוי מערכת המעי תמורת חמישים אלף דולר בלבד. השקענו כמה מאות אלפי דולרים בהמשך הפיתוח ומכרנו אותה לחברת תרופות תמורת 7 מיליון דולר במזומן. 5 מיליון דולר עשויים להתקבל בהתאם להצלחת הפיתוח הנוסף, וכן נהיה זכאים לתמלוגים על מכירות התרופה, לאחר שהפיתוח יושלם והיא תצא לשוק".
יזמי רדהיל אומרים עוד שהם בוחרים בתרופות שברור שהמשך הפיתוח שלהן אינו יקר יחסית. כך למשל עוסקת החברה רק בתרופות הניתנות בבליעה ולא בהזרקה, שכן הניסויים בתרופות כאלה פשוטים יותר.
המזל שיחק לרדהיל: ב-2011, רגע לפני ששוק גיוסי ההון לתעשיית הביומד נכנס להקפאה עמוקה, הצליחה החברה לגייס 15 מיליון דולר בהנפקת מניות ראשונה בבורסה של תל אביב. בתחילת השנה גייסה החברה 14 מיליון דולר גם בוול סטריט. עם קופת מזומנים מלאה וניהול כספי זהיר יצאה החברה לסבב רכישות נוסף, ולאחרונה קנתה זכויות פיתוח לשתי תרופות נוספות, אחת לטיפול בסרטן הלבלב והשנייה לטיפול בתופעות לוואי של השתלה.
"אני מודע למצב השוק אבל עד כה לא היו לנו בעיות לגייס הון כשרצינו, וגם עכשיו אם נצטרך כסף נדע לגייס אותו", אומר בביטחון שילה.
ביניים: העתיד בתלת מימד
שר האוצר יאיר לפיד קיבל השבוע פסק זמן ממאבקי התקציב וירד דרומה לבקר במפעל חדש שחנכה חברה אלמונית כמעט בשם "סטרטסיס" בקריית גת. "הם בנו מפעל בשפיץ של הטכנולוגיה", הכריז לפיד בתום ביקורו. ככל פוליטיקאי נוטה לפיד לעתים להפריז בשבחים, אבל במקרה הזה הוא תיאר את העובדות כפשוטן: סטרטסיס היא מסוג החברות שיכולות לשנות את העולם, ומתישהו, ככל הנראה באיחור, נגלה זאת גם אנחנו.
המפעל החדש יעסיק 130 עובדים, ויהיה חלק קטן בחברת הענק הבינלאומית המעסיקה כ-2,500 עובדים ברחבי העולם, 600 מתוכם בישראל.
ההתחלה הייתה צנועה וחשאית: קבוצה של מהנדסים ומנהלים בענף הדפוס חברו להקמת מפעל דפוס תלת מימדי. למרות המילה "דפוס" לא מדובר כלל באותיות ותמונות המרוחות על גבי נייר, אלא במהפכה של ממש באופן בו מוצרים תעשייתים רבים, ולמעשה במהפכה התעשייתית הבאה: מחשב המחובר למערכת המייצרת מוצרים על פי מפרט המוזן למחשב.
מה אפשר לעשות במדפסת תלת ממדית? האפשרויות דמיוניות כמעט, ומידי יום כמעט מתגלה שימוש חדש למערכות הייצור החדשניות: חלקים מיוחדים לתעשיית הרכב והתעופה, פרוטזות המיוצרות בהתאמה מושלמת וניתנות להתאמה חוזרת כאשר מדובר בילדים הזקוקים להתאמה מחדש עם גדילת הגוף, התקנים פלסטיים מתקדמים ליישור שיניים, אבות טיפוס למוצרים, אביזרי המחשה ללימודים, מוצרים לתעשיית הטקסטיל, הנעלה, צעצועים, איברים להשתלה, ולאחרונה החלה חברת מדפסות אמריקאית בניסויים מתקדמים לייצור תחליף לרקמות חיות.
יש גם לא מעט אנשים המחזיקים מדפסת תלת ממדית בבית, אבל ברוב המקרים מדובר בחובבי טכנולוגיה מושבעים. "לא הייתי אומר שנראה בקרוב מדפסת תלת ממדית בכל בית, אם כי לי עצמי יש אחת כזו" אומר לוין. וכשאני שואל אותו מה הוא עושה במדפסת הוא מספר על חלק שנשבר במכשיר הטלוויזיה הביתי. "פשוט הדפסתי את החלק שנשבר ולפחות בינתיים זה עובד", הוא מספר.
צילום: shutterstock
החברה נוסדה לפני 16 שנה ברחובות תחת השם "אובג'ט", גייסה הון ופיתחה מדפסות ראשונות תחת מעטה כבד של חשאיות. עד 2012 ידעו מעטים על קיומה. לפני שלוש שנים החלה החלו מנהלי החברה לבחון גיוס הון בהנפקה בוול סטריט, אבל גם אז לא עוררה החברה תשומת לב מיוחדת, למרות שהייתה כבר חברה רווחית שמכרה מדפסות במיליוני דולרים לשנה.
"פעלנו מתחת לרדאר כי רצינו שקט. רצינו לבנות חברה גדולה לטווח ארוך", הסביר לי השבוע אילן לוין, דירקטור ומשקיע בחברה. גיוס ההון לא יצא לפועל ובמקום זאת הפתיעה אובג'ט כאשר הודיעה על מיזוג עם אחת המתחרות הגדולות בענף, חברת סטרטסיס ממניאפוליס. המיזוג בין שתי החברות יצר חברת ענק בשווי של 1.4 מיליארד דולר, הנחשבת היום לחברה הגדולה ביותר בשוק הדפסות התלת ממדיות הצומח במהירות.
החברה המשותפת צמחה בזריזות באמצעות גידול מהיר במכירות ובייצור, ובאמצעות רכישה של חברות בענף. שנתיים לאחר עסקת הענק עומד שווי השוק של סטרטסיס על 6 מיליארד דולר, וקצב המכירות על כ-600 מיליון דולר בשנה. 25 שנה לאחר שהוקמה סטרסיס במינסוטה ו-16 שנה מאז החלה אובג'ט לפעול ברחובות, העתיד של המדפסת התלת ממדית רק מתחיל.
|
