|
"זרעי הגירעון של הממשלה נשתלו בחודשי המחאה ב-2011, אשר הגיעו לשיאם עם דוח טרכטנברג. בדוח הומלץ להרחיב את מדיניות הרווחה (כדוגמת חינוך חינם מגיל 3) ולקצץ בתקציב הביטחון. בפועל רק מחצית מטרכטנברג אושרה – צד ההוצאה. מהקיצוצים הנדרשים הייתה התעלמות מוחלטת" – כך כותב היום הכלכלן הראשי של בית ההשקעות מיטב, רון אייכל, בסקירתו השבועית.
על פי מיטב, למרות שהכספים הוצאו על כוונות טובות – רווחה וביטחון – "לא היה בממשלה אף גורם, ובמיוחד שר האוצר וראש הממשלה אשר החליט על תעדוף של ההוצאות. הכל נעשה בו-זמנית וללא צמצום ההוצאה במקביל. כלומר, לא נעשו שינויים בסדרי העדיפויות – הכל הפך חשוב".
לקבלת כל העדכונים, הדירוגים והניתוחים – עשו לנו לייק בפייסבוק
במיטב מבקרים את ההשוואה שמבצע שר האוצר בין ישראל למדינות ה-OECD, בניסיון להוכיח כי המצב כאן טוב יותר. "בעוד שבכל המדינות נרשם ב-2012 גירעון הנמוך מאשר 2011, בישראל קרה ההיפך. הצרה היא שגירעון הגדל תחת רמת תעסוקה גבוהה במשק הוא פתח לצרה גדולה, אם שיעור האבטלה יעלה, כפי שצפוי לקרות במהלך 2013", נכתב.
צילום: רויטרס
במיטב סבורים כי "המצב הפיסקלי הנוכחי הוא מאוד בעייתי למשק. הוצאות הממשלה עמדו בשנת 2012 על ממוצע חודשי של 23.8 מיליארד שקל, כאשר ההכנסות מחודש ספטמבר (שבו הועלה המע"מ) עמדו על 21.2 מיליארד שקל בממוצע לחודש. כלומר, פער של כ-30 מיליארד שקל. אם ניקח בחשבון כי הוצאות הממשלה יגדלו בשנת 2013 בקצב הגבוה מאשר המסים, נניח בקצב של 2%, אזי ייווצרו עוד 5 מיליארד שקל. כלומר, ייווצר פער של כ-35 מיליארד שקל, או כ-3.8% מהתוצר".
"סביר להניח כי נראה הכבדה בנטל המס, במיוחד על רקע תמיכת בנק ישראל בכך, ומנגד אי אילו קיצוצים במשרדי הממשלה (כאשר הביטחון הוא החשוד המיידי). יתר על כן, אין להערכתנו לפסול את האפשרות כי באוצר יגדירו לשנת 2013 יעד חדש של 3.5%, אשר יצריך התאמות רכות יותר".
|
