במגרש רחב ידיים בין פסי רכבת ומוסכים בחלק הפחות נוצץ של לונג איילנד, מלגזות מתמרנות דרך שורות מכוניות מסודרת, ומעבירות מפה לשם פחות או יותר הכל – מטנדרים חבוטים ועד למכוניות ספורט כמעט חדשות.
זה לא מגרש גרוטאות רגיל. הכל מתואם בצורה אלקטרונית: נהגי המלגזה עוקבים אחר לוח זמנים מוקפד. לכל מכונית, בין אם מדובר בב.מ.וו חבוטה קלות או בטויוטה הרוסה לחלוטין, יש קוד מספרי על השמשה הקדמית, כך שניתן יהיה לזהות אותה דיגיטלית, לרשום אותה במלאי ולהעביר אותה למקום הייעודי לה באזור המכירות. בבניין הנטוש החד קומתי שבחזית, לקוחות ממתינים לאסוף את הרכב ההרוס שזה עתה רכשו באופן מקוון, לאחר שסרקו קוד QR בטלפונים שלהם.
השגרה המתוזמנת היטב הזו מתנהלת ב־243 מגרשי גרוטאות בבעלות Copart ברחבי ארה"ב ובעולם. החברה הציבורית, הממוקמת בדאלאס, שולטת בשוק העיבוד והמכירה של “salvage cars” – כלי רכב שנפגעו מספיק כדי שיוגדרו כ"טוטל לוס" על ידי חברות הביטוח, כמו גם כאלה שנזרקו לאחר שנפגעו קלות. Copart מקבלת תשלום, בעיקר מחברות ביטוח, אך גם מחברות רכב להשכרה, סוכנויות רכב ואנשים פרטיים, שרוצים להיפטר מכלי הרכב שלהם. אחרי שהיא לוקחת אותם, החברה פותחת עליהם מכרז באינטרנט. הקונים יכולים להיות מפרקים שרוצים אותם בשביל החלקים, או רוכשים שמתקנים אותם ומשמישים אותם כמכוניות הניתנות לנהיגה, במיוחד בשווקים בחו"ל עם כללי בטיחות מקלים מאשר בארה"ב.
"לקחנו עסק לא מתוחכם יחסית, שבו מכרו מכוניות במכירה פומבית פיזית, והפכנו את זה לעסק שמקבל הצעות של מאה מיליארד דולר בשנה ועושה 100% מזה ברשת", אומר המנכ"ל בן ה־51, אהרון "ג'יי" אדיר, בשיחת זום עם מייסד החברה – וחותנו – וויליס "ג'יי" ג'ונסון בן ה־73. "אף אחד לא צריך להיות בחצר שלנו", מוסיף ג'ונסון. "כשאנחנו עורכים מכירה פומבית באינטרנט, לא משנה אם בפלורידה יש טורנדו, אנחנו מוכרים".
מדובר בעסק משתלם: Copart רשמה רווח של 700 מיליון דולר ממכירות של 2.2 מיליארד דולר בשנת הכספים 2020 שהסתיימה ביולי, והגדילה את רווחיה ב־18% לעומת השנה הקודמת, למרות המגפה. גם אדיר וגם ג'ונסון הפכו למיליארדרים הודות לזינוק של כמעט 150% במניית Copart מאז ינואר 2019. פורבס מעריך כי ג'ונסון, המחזיק בנתח של 6% ב־ ,Copartשווה 1.8 מיליארד דולר; אדיר המחזיק ב־4%, שווה כ־1.1 מיליארד דולר.
באופן לא אינטואיטיבי, כל הטכנולוגיות החדישות שנועדו להפחית תאונות הן חדשות טובות עבור מגרש הגרוטאות. כמובן, חיישני LiDAR המותקנים על הפגושים ומערכות טייס אוטומטי מורידים את מספר התאונות, אך כלי הרכב שכן מגיעים למגרש הם במצב טוב בהרבה וקל יותר למכור אותם לקונים חדשים. ומכיוון שקשה יותר (או בלתי אפשרי) לתקן את כל אותן מערכות הייטקיות במכוניות החדשות – גם אם ספגו נזק קל – חברות הביטוח ממהרות לוותר עליהן, אפילו אם מדובר במכות פגוש, כאלה שהיו מתקנים בקלות לפני עשור.
"אם נקלעת להתנגשות חזיתית ויש לך מערכת נהיגה אוטומטית על המכונית שלך, התיקון עולה פי חמישה או שישה כי צריך לתקן את הפגוש הזה עם החיישנים", אומר גארי פרסטופינו, אנליסט בבנק ההשקעות Barrington Research שבשיקגו. "יש כל כך הרבה טכנולוגיה בכלי הרכב האלה שהמחירים רק ממשיכים לעלות".
מרוויחים בכל מקרה
Copart הוקמה בשנת 1982 כשג'ונסון רכש את רוב האחזקות בעסק קטן במכירות פומביות לרכב בעיר ואלחו שבקליפורניה. הוא נולד בקלינטון, אוקלהומה בשנת 1947, גויס למלחמת וייטנאם שישה חודשים לאחר סיום לימודיו בתיכון ונפצע בקרב לפני שחזר לארצות הברית בגיל 20. לאחר תקופה קצרה בחנות מכולת בוושינגטון, הוא חזר לקליפורניה, שם עבד במגרש הגרוטאות של אביו לפני שעזב לקנות מגרש לעצמו בפאתי סקרמנטו.
ג'ונסון התגורר בקרוואן בחצר עם אשתו ושלושת ילדיו ובילה את השנים הבאות בפירוק מכוניות ומשאיות. בשנת 1982 הוא רכש את מגרש המכירה הפומבית בואלחו הנמצאת באזור המפרץ, כ־30 קילומטרים צפונית־מזרחית לסן פרנסיסקו, והחל לרכוש מגרשים נוספים בצפון קליפורניה. הוא לקח את אדיר, אז בן 19, לתפקיד המנהל בשנת 1989.
בשנת 1991 החליט ג'ונסון להנפיק לציבור את החברה הצומחת שלו לאחר שקרא כי המתחרה הגדול ביותר, Insurance Auto Auctions (IAA) – שעד היום היא היריבה העיקרית של Copart – מתכננת להנפיק. הוא תהה מדוע Copart לא יכולה לעשות את אותו הדבר. ההנפקה של Copart התרחשה שלוש שנים לאחר מכן, וג'ונסון השתמש בהכנסות לקניית מגרשי גרוטאות נוספים ברחבי ארה"ב.
פריצת הדרך הבאה הגיעה בשנת 1998, כשאדיר, אז נשיא Copart, חולל מהפכה בענף באמצעות מכירות פומביות של מכוניות באופן מקוון, שנתיים בלבד לאחר שהאתר הראשון של החברה הושק.
"לא יכולת לראות תמונות של מכוניות כשקנית מכונית חדשה. היינו הראשונים לעשות זאת", אומר אדיר. "אני זוכר שנשאלתי, 'כמה גדולים אתה חושב שהמכרזים באינטרנט יכולים להיות?' ואמרתי, 'אני חושב שזה יכול להיות 10% מהנפח שלנו'. עד 2003 זה היה 100% מהנפח שלנו".
באותה שנה, אדיר וג'ונסון פתחו את המגרשים של Copart לרוכשים מרחבי העולם. שבע שנים מאוחר יותר בשנת 2010, התפטר ג'ונסון מתפקיד המנכ"ל והעביר את המושכות לידי חתנו, שהביא את Copart לברזיל, לאירופה ולמזרח התיכון.
נוכחות בינלאומית זו, בשילוב עם הטכנולוגיה החדשנית שלה, זה מה שעדיין מבדיל את החברה מ־IAA במגזר שבו הן מהוות דואופול וירטואלי, על פי האנליסט ביירד קרייג קניסון. למרבה הפלא, IAA לא אימצה עד הסוף מכירות פומביות מקוונות עד שנת 2015, 12 שנים לאחר ש־Copartעשתה זאת.
"ברגע ש־ Copart עברה לאינטרנט, הם הצליחו לגלות מספר עצום של קונים שמתעניינים במכוניות האלה", אומר קניסון. "ועכשיו זה בקנה מידה עולמי. יש להם קונים ממש בכל העולם".
אדיר אוהב לכנות את Copart "חסינה למיתון" ו"מוגנת ממגפה". לאחר ההתרסקות הפיננסית ב־2008, מחיר כלי הרכב המשומשים ירד כאשר רוכשי הרכב לעתיד צמצמו את הוצאותיהם. אלא שאותה ירידה במחירים גם הקלה על המבטחים להוציא משימוש מכוניות שנפגעו קלות ולזרוק אותן לחלוטין, לשלוח מכוניות נוספות למגרשים של Copart וליצור עמלות נוספות מהסעתן.
בתחילת המגפה באביב האחרון קרה ההפך, אך שוב עם השפעה חיובית: פחות אנשים נהגו, מה שהביא לירידה בתאונות, מה שאומר שהמבטחים הגדירו פחות מכוניות כ"טוטל לוס". הירידה בהיצע גרמה לכך ש־ Copartשילמה יותר עבור כל מכונית. אך מחירים גבוהים יותר הבטיחו גם כי Copart הרוויחה יותר כסף על החלק של עסקיה שעוסק במכירת מכוניות. עסק נחמד. מחירים גבוהים יותר? הם מרוויחים. מחירים נמוכים יותר? הם מרוויחים.
המגרשים של Copart נחשבו חיוניים ונשארו פתוחים במהלך הסגרים של הקורונה, והמשרד לא פיטר אף לא עובד אחד. במקום זאת, החברה שונאת החובות הוציאה לפחות 800 מיליון דולר ממסגרת האשראי שלה בסך 1.1 מיליארד דולר, שיפצה את סניפיה ופרסה שירותים מקוונים חדשים, כולל תורי קוד ה־QR הווירטואליים המוצגים בחצר לונג איילנד.
"יש גידור טבעי שקיים בעסק שלנו, לשני הכיוונים, בין אם מחירי המכירה עולים או יורדים, הנפח מפצה על כך", אומר אדיר. "וראינו את זה במהלך מגפת הקורונה. ייצרנו יותר רווח השנה ממה שעשינו בשנה שעברה, מכיוון שכלי הרכב נמכרים היום בסכום משמעותית יותר גבוה ממה שהיה לפני שנה".
אדיר מעריך שאחת מכל חמש מכוניות שעברה תאונה מושבתת כיום בשל הטכנולוגיה החדשה והיקרה שמותקנת בה, לעומת המצב שהיה כאשר התחיל את דרכו בסוף שנות ה־80 – פחות מאחת מכל עשר; אנליסטים אומרים כי המספר אמור לעלות, אולי עד ל־50%, מכיוון שמכוניות מתקדמות יותר מחליפות דגמים ישנים יותר בכביש.
"פעם היה לך שיפוצניק לטלוויזיה, ועכשיו כשהטלוויזיה נשברת, אתה זורק אותה", אומר אדיר. "מכוניות הולכות יותר ויותר בכיוון הזה. זה הטרנד הכי טוב שעובד לטובתנו".
צילום התמונה הראשית: Phil Kline
הכתבה מופיעה בגיליון פברואר 2021 של פורבס ישראל
