|
אחרי הניסיון הראשון של ריינג' רובר, הגיע תורה של חברת מרצדס אשר החליטה לחקור את עולם היוקרה של רכבי הפנאי עם רכב שטח כפול הנעה, רבוי בגא'דגטים ושופע "צעצועים" אלקטרוניים חדישים. אך למרות זאת, דורו הראשון של ה-ML הביא יחד עם ההצלחה גם ביקורת צורמת על איכות המוצרים שהניב קו היצור בארה"ב. מרצדס שמעה, אספה את השברים, והציגה דור חדש של הדגם, איכותי הרבה יותר – ומזמין יותר בעיצובו.
לדרך
רכב המבחן היה ML 350 בלוטק – עם מנוע דיזל 3.0 ל' המפיק 258 כ"ס ו-62 קג"מ. המנוע מחובר לתיבת הילוכים אוטומטית עם שבעה הילוכים ומניע את כל ארבעת הגלגלים כל הזמן. כנהוג במרצדס ה-LOW הוא חלק מחבילת "שטח" (שלא הייתה ברכב המבחן) שכוללת גם מתלי אוויר עם הגבהה ל-27 ס"מ, מיגונים ועוד.
ה-ML שלנו, ברמת פרימיום, כללה מתלי אוויר, תאורת אמביאנס, דלת אחורית חשמלית, פנסי קסנון, 7 כריות אוויר ומערך בטיחות אקטיבי ופאסיבי נרחב מאד הכולל התראה על התנגשות קרבה וכן הכנה של הנהג להתנגשות בלתי-נמנעת. יש גם מערכת לחניה אוטומטית שעובדת נהדר. ראוי לציין גם את בקרת האקלים הדו-אזורית של הML, חיישני האורות/מגבים וחניה – מולטימדיה מקורית ומחשב דרך המציג המון מידע שימושי.
יצאנו לדרך ומיד אפשר היה לשים לב לשינוי ולשיפור ב-NVH: בידוד רעשי מנוע, הדרך, הגלגלים והוויברציות טוב יותר משאי פעם היה בדגם הזה. לא מעט הודות למערכת מתלי האוויר הנהדרת של מרצדס. היום ה-ML הנוכחית מציעה איכות נסיעה המתחרה כמעט בזו של ה-S היוצאת.
הנהיגה ב-ML נוחה, זאת בעיקר בזכות ראות טובה מעמדת הישיבה הגבוהה וכתוצאה מחיישני החניה הערניים. ההגה משנה את משקלו באופן מורגש מאד ובעיר הוא קל וחמאתי. אם בכל זאת אני חייב לקטר זה יהיה על הישבן המעט רחב של ה-ML שגורם לחניה בין שני הפיקנטואים בחניה של קניון איילון להיות קשה מהרגיל. החניה האוטומטית היא פשוט קסם, עובדת נהדר ומדויקת, שלא לדבר על רמת השעשוע שהיא הפיקה מהילדים שלי, אשר גרמה לה להיות שווה כל שקל שהיא עולה.
מחוץ לעיר חושף מנוע הדיזל החזק את יכולתו כשהוא דוחף בסל"ד נמוך את ה-ML דרך שבעה הילוכים למהירות שיוט גבוהה וסל"ד נמוך. הוא יאיץ את 2,175 ק"ג של מרצדס ב-7.5 שניות ל-100 קמ"ש וימשיך מבלי להתרגש הרבה מעבר למהירות המותרת ובוודאי מעבר לסף הנוחות של רוב הנהגים ורמת התשתיות בארץ. ב-100 קמ"ש ייסוב המנוע קצת מעל 1,000 סל"ד בשיוט סופר-חסכוני. ביציאה אגרסיבית מפניה או בעקיפה מהירה תגלו השהיית טורבו ארוכה מדי לטעמי- אבל ברגע שלחץ הקיטור עולה- הML מזנק מהר מאוד לפנים. למשוטי העברת ההילוכים נוחות תפעול ויתרון משמעותי בכל הקשור לניהול הכוח היורד לגלגלים. הם ממוקמים מצויין ותפעולם אינטואיטיבי.
צילום: shutterstock
בשטח
פעמים רבות נסענו בשטח עם ML מדורות ומגרסאות שונות- אבל הפעם החוויה הייתה הטובה מכולן. ללא חבילת השטח, הגבלנו עצמנו לשביל המסורק והמטופח של דרך נוף כרמל, אך לא וויתרנו על גיחה לאזור רמות מנשה בכדי לנסות ולאתגר מעט יותר את מערכות ההנעה.
כמו בעיר, הנוחות שמציעים המתלים בשטח טובה מאד, ולצמיגים יש די בשר על הג'נט בכדי שלא תהיה היסטריה מכל גינת סלעים זעירה. היכולת של מערכת ההנעה להוריד את הכוח לקרקע טובה מאד – וזאת עוד לפני שבקרת המשיכה מתערבת. במערכת הניהול מתג מצב ה"שטח" מגלה אפקטיביות מרשימה ביותר ומשנה כמה מפות בעולם מערכת ההנעה, העברת הכוח ובקרת היציבות והמשיכה. גם בקרת הירידה במורד אשר את מהירותה אפשר לברור ממנוף בקרת השיוט, מתגלה כנוחה מאוד ושימושית.
שימושי
הגישה למושבים האחוריים קלה מאד בזכות מפער ומפתן רחבים ונדיבים. לא מעט בזכות בסיס גלגלים של 291.5 ס"מ. למידה הזו גם משמעות לגבי מרווח הרגליים מאחור. תא המטען ענקי ומציע נפח של 690 ליטרים. אליהם קל להגיע דרך דלת אחורית חשמלית ומפתן רחב מאד. מאחור תמצאו שקע מתח, תאי אחסון נוספים ואוזני עגינה.
לאורך נסיעת המבחן אשר כללה נהיגה עירונית ובינעירונית וכן כמה עשרות קילומטרים של נסיעת שבילים מתונה הציב ה-ML צריכת דלק ממוצעת של 9.0 קילומטרים לליטר – טוב, אבל לא מצויין.
לסיכום
ה-ML הנוכחי הוא נציג ראוי לסגמנט הפרימיום. הוא מצויד בחבילת בטיחות מקיפה, גימור הפנים שלו מאד מרשים, הביצועים חזקים ואיכות החיים וחווית הנסיעה נעימים מאד. יחד עם זאת חסר לו ה"גלנצ'", הברק בעיניים או הסכין בין השיניים, אם תרצו. למנוע השהיית טורבו מורגשת, צריכת דלק גבוהה ביחס למתחרים ומתלים חסרי ריסון. בקיצור, אם אני לקוח פוטנציאלי שמחפש לקנות ג'יפ יוקרה חדש, לא הייתי מוותר על חבילת השטח ועל מעטפת היכולת הרחבה מאד שמגיעה עמה – בטח כשמחיר הגרסה עומד על 576 אלפי שקלים.
לכתבה המקורית באתר שטח
עוד בשטח:
ניווט GPS התחלת הסוף?
רחפן ענק בטיסת בכורה
|
