נאס"א מסמנת את היעד הבא: לגדל צמחים על הירח – "היכן שאף אדם לא גידל מעולם"

צוות מצומצם במרכז המחקר של נאס"א הכריז על מטרה חדשה – "לגדל צמחים היכן שאף אדם לא גידל מעולם". איך הם יעשו זאת? בעזרת אלפי ילדים, רובוט, ומספר מצלמות GoPro בהתאמה אישית.

בשנת 2015 נאס"א תנסה לעשות היסטוריה ולגדל צמחים על הירח. אם הניסוי יצליח, תהא זאת הפעם הראשונה שבני אדם הביאו עימם חיים לגרם שמיימי אחר. תוך כדי כך, הם גם יפרצו דרך בהבנה שלנו את הביולוגיה, החקלאות והחיים בכוכבים אחרים. למרות שהם עלולים להיכשל, הדרך בה הם מתכננים להוציא לפועל את המשימה הזו חושפת מודל חדשני לשיתוף פעולה פרטי-ציבורי, שעשוי לשנות את עולם יזמות וחקר החלל.

קבוצה של קבלנים, סטודנטים, מתנדבים ומספר מדענים מנאס"א (נקראים גם The Lunar Plant Growth Habitat team) מפיחים לראשונה חיים ברעיון הזה, שנמצא בדיונים כבר כמה עשורים. בין הצמחים אותם ינסו לגדל ניתן למצוא בזיליקום, פרחים ממשפחת המצליבים, חמניות ולפת. הצמחים יגודלו בתוך פחיות אלומיניום גליליות אשר ישמשו כבית גידול עבור הצמחים. אולם אין מדובר בפחיות רגילות – הן עמוסות לעייפה במצלמות, חיישנים ומכשירי אלקטרוניקה נוספים שישמשו את הצוות לחיזוי קצב ואופן גדילת הצמחים. בתי הגידול הללו אמורים לכלכל בהצלחה את הטמפרטורה המתאימה, את צריכת המים ואת צריכת החשמל -אחרת לא יצליחו לשרוד את מזג האוויר הירחי והקשה.

אולם לא רק מדעניה של סוכנות החלל האמריקאית יצפו בתהליך מקרוב – הצלחת הניסוי תדרוש את עזרתם של בתי ספר ומדענים אזרחיים. בשילוב מושלם של יצירתיות וחסכנות, נאס"א תשלח לבתי ספר סטים של אותם בתי גידול, כך שהם יוכלו לגדל את אותם צמחים שנשלחו לירח. יש לכך 2 סיבות: ראשית, כל ניסוי זקוק לקבוצת ביקורת, ובמקום לבזבז את הכסף על עריכת הניסוי מספר פעמים, הם יכולים להיעזר בציבור לשם כך. בעזרת איסוף מידע מאלפי ניסויים, הם יכולים להגיע לתובנות בדרך חדשה לגמרי. שנית, זה מאפשר לילדים להיות חלק מהרגע – לא רק לצפות מרחוק, אלא ממש לצבור ניסיון וידע על ידי השתתפות מעשית.

שיתוף פעולה של נאס"א עם בתי ספר. מודל רווחי לשני הצדדים | צילום: Shutterstock

זה קצת חריג בימינו לשמוע על פרויקט משמעותי של נאס"א שהוא גם פשוט, גם בקנה מידה קטן יחסית וגם בעלות נמוכה. הודות להתפתחות המהירה של מכשירי אלקטרוניקה בשנים האחרונות, חלקים ועזרים שהיו עולים פעם מיליוני דולרים, עולים כעת רק כמה מאות. אבל מה שבאמת הפך את הפרויקט הזה לישים הייתה הזדמנות בלתי צפויה: תחרות רובוט החלל של גוגל, בעלת הפרס האסטרונומי בשווי 20 מיליון דולר לחברה פרטית שתשגר חללית רובוטית שתנחת על הירח, תשוטט על פניו, ותשדר חזרה לכדור הארץ שני ממצאים אודות הירח, עד ה-31 בדצמבר 2015. צוותים רבים מתחרים – ומי שינצח בסופו של דבר, יטוס עם תוספת בתי הגידול למסע.

במודל הזה, נאס"א לא צריכה לבזבז עשרות מיליוני דולרים או להמתין שנים רבות עד המשימה הבאה לירח. לדברי ד"ר כריס מק'קיי, מומחה לכוכבי לכת בעל שם עולמי, פרויקט כזה היה עולה 300 מיליון דולר לפני שני עשורים – עכשיו, נאס"א יכול לבנות ולשגר אותו בפחות מ-2 מיליון דולר. זה מצב של ניצחון גם לנאס"א וגם לתעשיית החלל הפרטית. ד"ר מק'קיי השווה את המצב לזה שהיה בימי התעופה הראשונים, "בדיוק כפי שאנו קונים כרטיסים לחברות התעופה המסחריות, למה שלא נקנה מקום בטיסות מסחריות לחלל?"

עבור ד"ר מק'קיי מדובר ב"צעד הראשון במסע לפיתוח מערכות ביולוגיות תומכות חיים על כוכבי לכת אחרים". מאפייניו של הירח יותר דומים לאלו שבמעמקי החלל מאשר בכל מקום אחר אליו אנו יכולים להגיע, ושונים בהרבה מגידול צמחים במעבורת או בתחנת חלל. הניסוי יבחן האם צמחים יכולים לשרוד קרינה, פריחה בגרביטציה חלקית ושגשוג בסביבה קטנה ונשלטת – אותם מכשולים עליהם נצטרך להתגבר בין אם נרצה להקים חממה על הירח או לפתח חיים על המאדים.

בנוסף, אנחנו עשויים ללמוד גם יותר על שיטות גידול מזון באקלימים פחות נוחים – כאן על פני כדור הארץ. ד"ר רוברט באומן, הביולוג הראשי בצוות, מתאר כיצד צמחים צריכים כל הזמן להתמודד עם סביבה מקשה ואיומים שונים: "הידע הפשוט של כיצד מתמודדים צמחים עם מצבים שונים על הירח, יכול לגלות לנו המון על איך הם עושים זאת פה על כדור הארץ". אנחנו יודעים איך צמחים מושפעים מתנאים כמו בצורת, ועל ידי חשיפתם לגורמים נוספים אנחנו יכולים לקדם את ההבנה שלנו על אופן תפקודם.

כך זה יראה? גידולים על הירח | תמונה: Shutterstock

אפילו אם הזרעים לא ינבטו על הירח, העובדה שנאס"א לוקחת סיכונים ממוקדים, מבלי להיכנס לעלויות משמעותיות, תוכל לשנות את אופיה היום יומי של הסוכנות האגדית הזו. כמו רוב המנגנונים הממשלתיים, נאס"א למדה גם היא לסלוד מסיכונים ולפתח רגישות לכשלונות. אולם בעזרת שותפויות מסחריות הם יכולים לחוות כישלון מבלי שהדבר יגרום בהכרח לכותרות מפוצצות בכל העיתונים – הם לא חייבים להמר על כל המוניטין שלהם בכל פעם.

ייתכן ולא יעבור זמן רב לפני שמשימות לחקר החלל יבוצעו יותר כמו חברות "סטארט אפ" ופחות כמו תוכניות ממשלתיות. ד"ר מק'קיי רואה עולם של אפשרויות צומח מתוך התהליך הזה: "אני צופה ניסויים הרבה יותר טובים, הרבה יותר חדשניים. כשהניסויים עולים 300 מיליון דולר, ואתה עושה ניסוי אחד כזה לעשור, אתה לא יכול לקחת סיכונים. אתה חייב להיות מאוד שמרן במה שאתה עושה. אבל, אם הניסוי הוא בעלות של מיליון דולר, ולוקחים בו חלק תלמידים, אתה יכול לעשות דברים משוגעים ומבריקים."

לא משנה מתי נצליח להפיץ חיים אל מחוץ לכוכב שלנו, זה לבטח ישנה את תפיסת המציאות שלנו בנוגע למה שאפשרי ביקום. כפי שמסביר בלהט ד"ר פיט וורדן, מנהל מכון איימס למחקר של נאס"א, "התמונה הראשונה של צמח שגדל על כוכב אחר – התמונה הזו תחיה לנצח. היא תהווה השראה כפי שמהווה תמונת הצעד הראשון על הירח." בדיוק כפי שמשימות האפולו דחפו דור שלם לאמץ את המדע והטכנולוגיה, הפיכת קו הגבול הזה של חיים על כוכב אחר לנגיש יותר, יספק לנו השראה להישגים גדולים הרבה יותר.