אין ספק כי כלכלת ישראל עברה כברת דרך ארוכה מאז ההכרזה על היווסדה של המדינה אי שם ב-14 במאי 1948. מכלכלה צעירה וקטנה, הנשענת בעיקר על ייצור חומרי גלם תעשייתיים לשוק המקומי וגידול פירות הדר ליצוא, הפכה ישראל לאומת הסטארט-אפ העולמית – מעצמה חדשנות מובילה ואחת הכלכלות המתקדמות והמפותחות ביותר בעולם.
עוד לפני הקמת המדינה, בשנותיו הראשונות של המשק ובמקביל להתפתחותו של המפעל הציוני בארץ ישראל, החלה להתבסס פה כלכלה מקומית, זעירה יחסית, אשר נשענה על כ-1,500 מפעלי תעשייה. אלה יועדו בעיקר לשמש את צרכי האוכלוסייה המקומית המתרחבת ומיקדו את עיקר המשאבים בייצור מלט לבנייה, קמח וחיטה לתעשיית המזון, מרגרינה, שמנים, סבונים וגם – אלכוהול, טבק וממתקים.
הסקטור החקלאי דווקא, היה אז מנוע הצמיחה הדומיננטי של המשק הקטן והצעיר ויצוא התפוזים, היהלום שבכתר והגאווה הישראלית של המשק המקומי, מילא תפקיד חשוב כמקור נוסף לזרימת מט״ח פנימה, בהיותו ענף היצוא המוביל של המפעל הציוני החדש.
היצוא הכולל מהמדינה עמד בשנת העצמאות הראשונה של המדינה על כ-6 מיליוני דולרים בלבד – כשחלקו הגדול התבסס בשנים ראשונות על יצוא של כ-4 מיליון תיבות פירות הדר – בעיקר תפוזי שימוטי ווולנסיה אשר נשלחו בעיקר לבריטניה, מדינת היעד החשובה של ישראל באותם ימים.
מאז השתנה המשק הישראלי ללא היכר והכלכלה המקומית התפתחה והפכה למתקדמת, משוכללת וחדשנית. משאביו העיקריים של כוח העבודה הופנו לביסוס יתרונה היחסי של ישראל ולהפיכתה ליצואנית עולמית מובילה של מוצרי טכנולוגיה מתקדמים – רכיבים אלקטרונים, ציוד טלקום, כלי טיס, מכשור רפואי ומוצרי פרמצבטיקה.
במקביל הפכה ישראל למרכז בינלאומי של חדשנות, בין השאר עבור תאגידי ענק גלובליים וחברות הטכנולוגיה הגדולות ביותר, כמו פייסבוק, גוגל, מיקרוסופט או אפל, שבחרו לפתוח בישראל את מרכז המו״פ העיקרי שלהן מחוץ למדינתן.
ארגזי העץ עמוסי התפוזים שייצא המשק לעולם בגאווה בשנותיו הראשונות הפכו למוצרי אלקטרוניקה ותוכנה מתקדמים – חוד החנית של הקדמה הטכנולוגית – המחוללים הכנסות המזרימות למשק עשרות רבות של מיליארדי דולרים. בשנת 2020, חרף הקורונה שהביאה מגבלות סחר חסרות תקדים ומשבר כלכלי גלובלי, הסתכמו הכנסות היצוא של ישראל בכ-114 מיליארדי דולרים – למעלה ממחצית מכך נשען על סקטור ההייטק לבדו. במהלך 73 השנים האחרונות נסק היצוא הישראלי פי 19 אלף – גידול מטאורי שרק מספר מדינות בודדות ציינו במהלך עשורים אלו.
מצמצמים פערים
היצוא כמנוע הצמיחה העיקרי של הכלכלה, הניע צמיחה כלכלית מרשימה שהזניקה את ישראל, ממשק סגור ותלותי לכלכלת סחר בינלאומית ועצמאית, הניצבת כיום בשורה הראשונה של הכלכלות המפותחות. במהלך קצת יותר משבעה עשורים זינק התוצר לנפש, אינדיקטור כלכלי מהותי המהווה את המדד לחישוב רמת העושר של אומה, פי שמונה – מרמה של 5,140 דולר לנפש ללמעלה מ-43 אלף דולר לנפש – זינוק של 750%.
התפתחות התמ״ג לנפש בישראל בדולרים (במונחי כוח קנייה)
נכון להיום, מבחינה זו, רמת העושר של ישראל גבוהה יותר מזו של כלכלות מפותחות וותיקות – אימפריות כלכליות עולמיות כמו צרפת, בריטניה, ספרד, איטליה, יפן או דרום קוריאה. ארה״ב אומנם עדיין ממוקדמת גבוה מעל ישראל עם תוצר של 63.4 אלף דולר לנפש, אך הפערים בין שני המשקים הצטמצמו באופן משמעותי מאז קום המדינה. אם בשנים הראשונות היווה התוצר לנפש של ישראל 35% בלבד מזה האמריקאי, כיום עומד שיעור זה על קרוב ל-70% – שיעור טוב בהרבה מזה שמציגות כלכלות מפותחות רבות.
הגידול ברמת העושר של ישראל לאורך השנים קיבל ביטוי גם ברמת המיקרו. על פי דו״ח העושר לשנת 2020 של קרדיט סוויס ההון הממוצע של תושב בישראל עומד על כ-220 אלף דולר ובישראל חיים כיום למעלה מ-157 אלף מיליונרים אשר צברו הון נכסים נטו של מיליון דולר לפחות. אך הגדרת העושר של מיליונר נשחק עם השנים ובאופן תיאורטי כל מי שמחזיק בדירה בין גדרה לחדרה נופל תחת ההגדרה של ״מיליונר״. עם זאת גל הצמיחה המואץ שחווה המשק הישראלי בכלל וההייטק בפרט – בעיקר בשני העשורים האחרונים – יצר רבבות של ״מיליונרים אמיתיים״ ועשרות של מיליארדרים. על פי דירוג המיליארדרים העולמי של פורבס, אשר פורסם לאחרונה בשיתוף פורבס ישראל יש כיום לא פחות מ-28 מיליארדרים בעלי תעודת זהות כחולה שהונם המצרפי עומד על למעלה מ-140 מיליארד דולר.
