סוגרות את החורים ברשת: הכירו את לוחמות הסייבר הישראליות

"תחילה חשוב לציין שהתחום הזה בצמיחה עכשיו, שכן תחום המסחר כולו עובר בהדרגה לאינטרנט," מספרת שירה שחם (33), ראש קבוצת מחקר ביבמ-טרסטיר, חברה ללוחמה בהונאות פיננסיות ברשת. "אנשים יפסיקו לקנות בסופר ובחנויות, וחלק גדול מהמסחר מתבצע היום באינטרנט. גם באתרים כמו איביי, אליאקספרס ודומיהם, וגם בהעברות בנקאיות ופעולות באתרי האינטרנט של הבנקים. ישנה דרישה למקצוענים בתחום הונאות הסייבר, ויותר חברות מזהות את הפוטנציאל של התחום הצעיר והמתפתח הזה".

"אם אני כמשתמשת גולשת באתרים קצת חשודים ומקבלת אימיילים זדוניים, המחשב שלי עלול להידבק בווירוס", מסבירה יעל בן אריה (34), אמא לשלושה המנהלת קבוצת מחקר סייבר באותה חברה, "הווירוס ינסה לגנוב את פרטי כרטיס האשראי שלי ולבצע פעולות בחשבון הבנק שלי דרך האתר". חברת יבמ-טרסטיר מנסה לתת מענה לסכנות הללו.

בניגוד לתדמית בוגרי הנדסת מחשוב ותוכנה, שרית, יעל ושירה החלו את דרכן בתחומים אחרים לחלוטין. "היום, אחרי 17 שנה במקצוע, אני יכולה להעיד שהסבת המקצוע הייתה צעד חכם," מספרת שרית קוזקין (45), אמא לשניים, מובילת תחום פיתוח מוצרים ותפעול עסקי בחברה. כיום הן עוסקות בניסיון להבין את דרכי הפעולה של אותם ארגוני פשיעה, ועל ידי איתור מאפייני הונאה יחודיים, הן מתריעות מבעוד מועד בפני הבנקים הגדולים בעולם על חשש לביצוע הונאות בקנה מידה משמעותי.

שים לב בנק, אתה מותקף

כשאנחנו מדמיינות שוד בנק מאורגן מיד עולה התמונה של צוות גנבים הוליוודי המגיע לבנק ומתמודד עם שלל מחסומים כמו כספות, שומרים וקרנות לייזר. המעבר לשירות בנקאי מקוון מעביר את מירב הפעולות מסניף הבנק, למחשבים של כל אחד ואחת מאיתנו. היום כל מה שנדרש מגנבים זה להתחבר למחשב ולנסות לפרוץ לאתרי הבנקים ולבצע הונאות פיננסיות.

המוצר ששרית, יעל ושירה עובדות עליו נועד להגן מפני "הגנבים המקוונים" הללו. מדובר על מוצר שיושב בענן ובאתר האינטרנט, אשר מצליח לזהות כאשר נכנס יוזר ממחשב נגוע והולכת להתבצע גניבה מהאתר. "המוצר שלנו בעצם מתריע בפני הבנקים בזמן אמת: שים לב בנק, אתה עכשיו מותקף" אומרת יעל. הגנבים האלה מבינים שיושבים להם על הזנב ומנסים למצוא דרכים יצירתיות וחדשות. "הם כל הזמן נמצאים בתהליך של אבולוציה, ואנחנו צריכים להקשות עליהם להתפתח," מספרת שרית.

מאפיות שלמות של פשע מאורגן

על אף המעבר של הפשיעה מסניף הבנק אל המחשב הפרטי, הגנבים המקוונים הללו אינם היחידים שמנסים את מזלם. מדובר בפשע מאורגן של צוותים עם מנגנונים מפותחים ואנשים מתוחכמים ביותר. "חשוב להבין מי היריבים שלנו, מול מי אנחנו מתמודדים", מספרת שירה. הצוות שלה עוסק בניתוח התנהגותי של המשתמשים, בניסיון להבין מה עושה משתמש לגיטימי, ומה עושה גנב. "זה פשע מאורגן לכל דבר, קרב מוחות, כמו חתול נגד עכבר. הם עוקבים אחרינו בדיוק כמו שאנחנו עוקבים אחריהם, והם מתגברים עלינו ואנחנו מתגברים עליהם. בסופו של דבר הפושעים מתייאשים ועוברים לנסות את מזלם בבנקים אחרים, שאינם הלקוחות שלנו".

הצוות של יעל עוסק בעבודת בילוש. הם פותרים שאלות וחידות, ומנסים להתגבר על קודים זדוניים. "החלק הכי נחמד ביום שלי זה שאני יושבת במסדרון ושומעת צעקת 'יש!' בוקעת מהחדר. אנחנו פועלים מול הבנקים הכי גדולים בעולם, מתארים להם איך אנחנו עובדים ואיזה מידע יש לנו, והם בהלם מזה. אני מוצאת את עצמי עומדת מול מחלקת הונאות של בנק עולמי אדיר, והם מתרשמים ממני. זה סיפוק אדיר מבחינתי", היא מספרת.

Fotolia :מתריעות בפני בנקים על התקפות סייבר: הלוחמות של טראסטיר | אילוסטרציה

יותר גברים, פחות נשים

אי אפשר להתעלם מהמציאות העגומה שבה רוב העובדים בתחום ההיי טק והטכנולוגיה הם גברים. מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה עולה כי נשים מהוות רק 34% מכוח האדם בענף, ואלה המשמשות בתפקידים טכנולוגיים מהוות פחות מ-23% מכלל העובדים. שירה מספרת כי מתוך קורות החיים שהיא מקבלת, אולי שליש שייכים לנשים, במקרה הטוב. אז מדוע בעצם נשים לא ניגשות להיי טק? האם נשים פחות טכנולוגיות? האם קיים חשש מהיקף שעות העבודה? ואולי הן פשוט כלל לא חפצות בכך? איך מפצחים את האטום המגדרי של ההיי טק?

"אי אפשר להתכחש לזה שככל שעולים בדרגת הניהול בתחום ההיי טק, מספר הנשים הולך ומתמעט", מסבירה שירה. "אני שמחה לראות שאצלנו הדברים יותר מאוזנים, גם הגברים עומדים על זכותם לצאת לחופשת לידה ולהיות יותר שעות בבית". בצוות של יעל שליש מהתפקידים הטכנולוגיים של תכנות ומחקר מאוישים בידי נשים, ובצוות של שירה ישנו רוב של עובדות.

"אין ספק שמספר הסטודנטיות שיושבות בכיתות של מדעי המחשב הוא נמוך," אומרת יעל. ואכן, מנתוני המשרד למדע וטכנולוגיה עולה כי מתוך כלל הסטודנטים למקצועות ההנדסה, מדעי המחשב, סטטיסטיקה ומתמטיקה, מהוות הנשים בין 25%-31% בלבד. יעל רואה קשר ישיר בין החינוך לתחושת המסוגלות, "חלק מהתכונות המאפיינות את הנשים שמשתלבות בעולם הזה היא תחושת מסוגלות מאד חזקה. בתור אמא לבת 7, אני יכולה להגיד שחשוב לי שבמקביל ללימודי בלט, היא תלך ללמוד תיכנות. כהורה חשוב לתת תחושת מסוגלות הן בתחום האומנות והן בתחום הראלי, אחד לא בא על חשבון השני".

ניתן לראות כי ישנה הכרה הולכת וגוברת לשילוב של ילדות ונערות בתחומים ריאליים. שרית מספרת כי בתה, שלמדה באולפנה במודיעין, יכלה ללמוד תואר ראשון במדעי המחשב במקביל ללימודי התיכון שלה, "מדובר על הזדמנות שנערות לא זכו לה לפני 10 שנים. היום כבר מבינים שאין תחומים שהם נשיים במובהק ואין תחומים שהם גבריים במובהק".

סיבה נוספת לאי שילוב הנשים בתחום הטכנולוגי יכולה להיות קשורה למיתוס לפיו עולם ההייטק הוא כולו טכני, ומרבית העבודה נעשית בישיבה מול מחשב ועיסוק בנוסחאות. "פעם היו אומרים מחשבים, וזה היה מייצג את כל עולם ההיי טק", מסבירה שרית, "היום העולם הזה כ"כ מפותח, ולא כל העבודה היא מאד טכנית. בעולם הסייבר יש המון תפקידים".

"היום-יום שלנו מלא בעבודה מול לקוחות מכל העולם, מברזיל ועד יפן, ונדרשת הבנה תרבותית, יכולת הנעת תהליכים ועוד", מספרת שירה, "כל יום נראה שונה ויש המון תפקידים שאפשר להשתלב בהם. אני מתוך כל החברות שלי יושבת הכי פחות על המחשב. הסטיגמה הזאת הפוכה לחלוטין".

הנשים מספרות כי שעות העבודה שלהן די גמישות ומאפשרות מידה רבה של עצמאות, ובכך מסייעות לשילוב בין העבודה לבין חיי המשפחה. "הצלחנו לצאת מהקיבעון הזה של שעות עבודה ספציפיות. עולם ההיי טק נתפס כבעל המון שעות עבודה וזה לא נכון. אף עובד לא מחובר לשולחן שלו, והוא נמדד בפועל על התפוקה שהוא מניב. לנשים יש יתרון גדול בהקשר הזה, שכן יש המון גמישות וקיימת יכולת להוכיח את עצמנו על סמך התפוקה המוכחת. יש לי ראש צוות שקודמה לתפקידה חודש לפני שיצאה לחופשת לידה. אני יודעת שזה לא טריוויאלי, אבל זה משהו שיכול לקרות", מציינת יעל.

עוד הן מציינות כי המעבר לתחום ההיי טק הוא זמין ביותר ויש המון שיטות להשתלב בו, ולאו דווקא נדרשים לימודים אקדמאיים של מדעי המחשב. "אין תואר בפרוד-אנליסט, וברוב המקרים לא צריך הכשרה מסוימת," מספרת שירה, "המקצוע הזה הוא יחסית חדש, ויש המון מקום ליצור. אין מתודולוגיות מחקר ותיקות שמשתמשים בהן שנים. דווקא יצירתיות ורב תחומיות זה חשוב מאד, והחברות מחפשות אנשים יצירתיים וחרוצים, ורוב ההכשרה נעשית בסמוך לעבודה".

כמה טיפים למי ששואפת להיכנס לתחום ההיי טק?

שירה מגייסת בימים אלה עובדים למחלקה שלה, ובמעבר היומי על קורות החיים היא נתקלת בעיקר בגברים. בתור מישהי שרוצה לשלב נשים בצוות שלה על מנת לאזן אותו, היא ניסתה לעמוד על הסיבות שבגינן היא לא מקבלת קורות חיים של נשים.

"ניסחתי מספר תנאי קבלה שנדרשים לתפקיד, לאו דווקא מישהו עם הכשרה מסויימת. הופתעתי לגלות שגבר, גם אם אינו מתאים לכל הדרישות, יפנה בכל זאת ויגיש בקשה לחברה. נשים שאינן עונות על כל הדרישות לא יגישו קו"ח כלל. המסר שלי לנשים הוא – פשוט תנסו. בעקבות כך שיניתי כמה דרישות ליתרון ולא לחובה, וזה הגדיל מאד את כמות הבקשות של הנשים".

אמנם שמות כמו מריסה מאייר ושריל סנדברג עדיין נדירים בתחום ההיי טק, אבל שרית, יעל, שירה ועוד נשים רבות בוחרות להשתלב בתחום ההיי טק ומגיעות לעמדות מפתח. ככל שהתחום הולך ומתפתח, כך עולות הדרישות לכוח אדם איכותי ויצירתי. גם ענפים קודמים כמו פסיכולוגיה ועריכת דין נתפסו כ"גבריים" והתאזנו בשני העשורים האחרונים. מי יודע, אולי ענף ההיי טק הוא הבא בתור.

לכתבה באונלייף

עוד באונלייף:

כן, המנהלת: כך נראים מקומות עבודה עם נשים בלבד

אישה, תגידי תודה שלא עבדת לפני קום המדינה