סודות המוח: הכירו את צוות המחלקה לנוירוכירורגיה בהדסה

פרופ' יגאל שושן, ראש המחלקה הניורוכירורגית בבית החולים הדסה בירושלים, יכול להיות גאה מאוד במחלקה אותה הוא מנהל בעשר השנים האחרונות. ההישגים המרשימים אליהם הגיעה המחלקה בראשותו ממצבים אותה כמובילה והמבוקשת ביותר בישראל.

המחלקה הנוירוכירורגית של הדסה, חלק ממערך המוח של בית החולים, נוסדה בשנת 1942 ובקרוב תחגוג יום הולדת 78. צמחו בה בכירי הרופאים בתחום, חלקם ייסדו בהמשך את מחלקות המוח בבתי החולים הגדולים הפועלים באזור המרכז, הדרום והצפון. מאז נכנס פרופ' שושן לתפקיד, מבנה המחלקה כולל שבע יחידות, לכל אחת תחום התמחות משלה.

מימין: פרופ' חוסה כהן, פרופ' ספקטור, פרופ' שושן, פרופ' צבי ישראל וד"ר גיא רוזנטל | צילום: אבי חיון

יותר ממחצית יחידות המחלקה מהוות מרכז מצוינות אליו מופנים חולים לניתוחים או טיפולים מורכבים מאזור ירושלים ומשאר חלקי הארץ, כך למשל, אל היחידה לטיפול בגידולי מוח באמצעות רדיוכירורגיה מגיעים הכי הרבה חולים בשנה בהשוואה לבתי חולים אחרים בישראל. בשלוש השנים האחרונות זכתה המחלקה בפרסי מצוינות בכינוסים הישראלים השנתיים ושישה מרופאיה הבכירים מופיעים בדרוג הרופאים הכי טובים של פורבס בקטגוריית נוירוכירורגיה כבר כמה שנים ברציפות.

מלאכת ציוות וקידמה טכנולוגיה

"הטיפול בחולים ברמה האנושית חשוב מאוד בעיניי", מדגיש פרופ' שושן. "מה שמאפיין את המחלקה זה שהיא משלבת בין רופאים בכירים מובילים, מרכזי מצוינות ושילוב רופאים ממספר יחידות בבית החולים. ומה שמאפיין את הצוות המטפל בכללותו זה שאנחנו שמים את החולה ומשפחתו מעל הכל, ועושים את כל מה שביכולתנו כדי להעניק להם את ההרגשה שהם בידיים הכי טובות. זה בא לידי ביטוי בשיחות בגובה העיניים, חמלה, יחס שיוויוני, ובתמיכה וליווי צמוד של החולים", הוא אומר.

בנוסף ליתרון האיכותי בכוח האדם, המחלקה מצויידת במיטב הטכנולוגיה העכשוית לטובת ביצוע משימותיה, ומובילה במספר הפרסומים המדעיים מידי שנה בתחומה, לדבריו. "תפקידי כמנהל המחלקה ליצור את הצוות הטוב ביותר עם הטכנולוגיה והאמצעים הטובים ביותר לכל מקרה מורכב שמגיע".

גם בחדשנות וטכנולוגיה מתקדמת המחלקה נחשבת למובילה ואף דואגת לרכוש ראשונה כל מכשור רפואי, כמו מיקרוסקופים חדשנים, מערכות סימולציה וציוד מיקרוכירורגי לחדר ניתוח שיוצאים אל השוק ותוכנות חדשות המייעלות את העבודה. ציוד אלקטרוני לניתוחי מוח המשמש למשל לטיפול במחלת הפרקינסון קיים באופן בלעדי בהדסה. חלק מהמכשור גם מפותח על ידי רופאיה הבכירים של המחלקה בשיתוף עם האוניברסיטה העברית.

"אנחנו נמצאים בקדמת הטכנולוגיה. יש לנו את המכשור החדיש ביותר, כמו מיקרוסקופים ומערכות ניטור נוירופיזיולוגי וגם כלי עבודה משמעותיים, כמו מקדחות מתוחכמות המסייעות בתהליך הניתוחי", מוסיף פרופ' סרגיי ספקטור, מנהל היחידה לניתוחי בסיס גולגולת ובלוטת יותרת המוח.

"תוצאות טובות"

פרופ' ספקטור מנהל את יחידת ניתוחי בסיס הגולגולת כבר תשע שנים. זו היחידה עם הניתוחים המורכבים והמסובכים ביותר במחלקה. הרופאים נדרשים למיומנות ברמה הגבוהה ביותר, שנים רבות של ניסיון והמון סבלנות. "ניתוח אורך בממוצע בין 7 ל־10 שעות. זהו תחום שנמצא בין כמה תתי התמחויות מה שמצריך שיתוף פעולה עם רופאי אף־אוזן־גרון בניתוחים של בסיס הגולגולת הקרובים לצד הפנים (עיניים, אוזניים, אף), וגם בניתוחים הקרובים לשטח המוח שם הגישה מתבצעת בשיטה האנדוסקופית, דרך האף. בניתוחים להוצאת גידולים מאזור הצוואר שיתוף הפעולה יערך עם רופאים אונקולוגיים של ראש-צוואר", מסביר פרופ' ספקטור.

מורכבותם של ניתוחי בסיס הגולגולת ומובילותה בתחום של היחידה בראשות פרופ' ספקטור מביאה עימה הפניות רבות של מטופלים מכל רחבי הארץ. אבל לא רק מטופלים מופנים או מבקשים לעבור את הניתוח דווקא בהדסה. המחלקה קולטת מתמחים רבים בשנה ורופאים רבים מהארץ ומהעולם, בעיקר ממדינות מזרח אירופה, דרום אמריקה ואפריקה, מגיעים אליה להשתלמויות.

פרופ' חוסה כהן, מנהל היחידה לנוירוכירורגיה אנדו־וסקולרית ומחלוצי המצנתרים בעולם, מציין כי ליחידה בראשותו מגיעים מטופלים רבים מהארץ ומהעולם. היחידה, שהוקמה בשנת 2001 על ידו כשהתחום עוד היה בראשיתו, נחשבת לפורצת דרך ולמובילה בתחומה. זאת, בין היתר, בזכות הצוות הבכיר של הרופאים שכולל את הפרופסורים רונן לקר, תמיר בן חור ומשה גמרי, ו־200 מאמרים שפורסמו על ידי רופאי המחלקה, מהווים אבני דרך בתחום ומצוטטים בכנסים ומאמרים בכל העולם.

"הנושא של מחקר ואקדמיה מהווה נדבך מרכזי במחלקה. זה חלק מהתרבות שלנו. אנחנו מפרסמים מספר רב יותר של מאמרים בתחום הנוירוכירורגיה בהשוואה למחלקות נוירוכירורגיה מבתי חולים אחרים בארץ", אומר פרופ' שושן. הוא מדגיש כי פרט לכך שהמחלקה מובילה מבחינה אקדמית, שישה מרופאי המחלקה הם פרופסורים ומרצים בכירים באקדמיה.

במחלקה לנוירוכירורגיה וביחידה לטיפול נמרץ ניורוכירורגי מגיעים להשתלם רופאים ומתמחים רבים, זאת בנוסף לכ־180 סטודנטים לרפואה המגיעים כל שנה ללמוד מרופאי המחלקה.

"מגיעים אלינו ליחידה מתמחים רבים מכלל בתי החולים בישראל וגם רופאים מארה"ב שמגיעים להשתלמויות של כמעט שנה ולאחר מכן חוזרים להקים את המחלקה בבית החולים בו הם עובדים", מוסיף פרופ' צבי ישראל, מנהל היחידה לנוירוכירורגיה תפקודית.

למשיכה של הרופאים מארה"ב דווקא ליחידה הזו אחראיים שני גורמים מרכזיים לדבריו. האחד, התבססות על עבודה רב-תחומית שכוללת נוירולוגים, פסיכיאטרים ופסיכולוגים. מעגל צוותי רחב הבוחן ומעריך כל מקרה ומקרה לפני החלטה על הטיפול המתאים ביותר; השני, שת"פ עם צוותי המחקר – ברמה הקלינית עם נוירולוגים וברמה של המדע הבסיסי עם המעבדה של פרופ' חגי ברגמן בביה"ס לרפואה של האוניברסיטה העברית.