|
מחקר חדש נותן לחשדנים בינינו חומר למחשבה: מסתבר שאינטליגנציה קשורה בקשר הדוק ליכולת לתת אמון. לא מעט עבודה מחקרית הושקעה בניסיון למצוא את הקשר בין שתי תכונות אלה ובמחקר האחרון שנערך באוקספורד נעשה שימוש בסקר חברתי מקיף שנערך בארה"ב החל מ-1972 ומהווה מדגם של גישתו של הציבור האמריקאי במגוון תחומים. בין השאר נשאלו המשתתפים האם "באופן כללי היית אומר שניתן לסמוך על רוב האנשים, או שתמיד כדאי להיות זהירים מול אנשים?".
התשובות לשאלה זו נותחו מול שני מדדים של אינטליגנציה. הראשון היה מבחן של יכולות וורבליות ובעיקר של אוצר מילים (מבחן הנחשב מדויק יותר), והשני מבחן של הבנת שאלות. פרמטרים נוספים שהיו יכולים להשפיע על התוצאות, כמו חינוך ומעמד חברתי נורמלו כך שלא יגרמו להטיית הבדיקה.
המעשה החכם? לתת אמון | צילום: shutterstock
התוצאות היו חדות וברורות: אנשים עם היכולות הוורבליות הגבוהות ביותר נטו לסמוך על אחרים בשיעור הגבוה ב-34% מאלה בעלי היכולות הוורבליות הנמוכות. המשתתפים עם יכולות הבנת השאלות גבוה נמצאו כנותנים אמון בשיעור גבוה ב-11% מאלה עם היכולות הנמוכות.
ההתאמה כה מובהקת עד כי היא מחזיקה מעמד ללא קשר לגיל, גזע או מצב משפחתי. אך מעבר לכך היא נשמרת גם לאורך כל 4 הדורות במהלכם נערך הסקר. מדוע קיים הקשר בין אינטליגנציה ומתן אמון היא כבר שאלה מורכבת יותר. החוקרים מציעים מספר סיבות, ביניהן שלאנשים חכמים קל יותר להעריך האם אדם העומד מולם ראוי לאמון ולכן הם נוטים להקשר לאנשים שפחות סביר כי יבגדו בהם. אפשרות אחרת היא שאנשים אינטליגנטים פשוט מעורבים פחות במצבים בהם הם נאלצים לסמוך על אנשים שיש להם סיבות טובות לאכזב (כמו למשל אנשים החייבים כסף), או שאולי אנשים חכמים יותר נוטים פחות להכללות ולסיווג של אנשים אחרים לטובים ולרעים. כך הם תופסים את החברה כאיזשהו ממוצע שפחות או יותר ראוי לאמון.
חוץ מהקשר בין אמון ואינטליגנציה, המחקר מצא גם מספר קשרים נוספים – אנשים שנותנים אמון מדווחים בדרך כלל על בריאות טובה יותר ואף נוטים יתר להגדיר עצמם כמאושרים. כך או כך, נראה כי לא משתלם כל כך להיות חשדניים.
|
