עומאן מציגה: הפרויקט הסולרי הגדול ביותר בעולם

שוויו של המיזם החדש, שנקרא Miraah, הוא כ-600 מיליון דולר, והוא יכסה שטח ענק של קצת יותר מ-3 מיליון מטר מרובע. הוא ימוקם בתוך המדבר ויהיו בו חממות שיכילו יריעות ארוכות של אלומיניום. היריעות יתפסו את קרני השמש וישתמשו באנרגיה כדי לייצר קיטור. שיא התפוקה של המתקן תהיה 1,000 מגה וואט. כדי להבין כמה הוא גדול, אפשר להשוות אותו לחוות הסולריות שקיימות כיום בקליפורניה, של חברת First Solar, ויש להן קיבולת של 550 מגה וואט.

מה ענקית נפט מהמזרח התיכון מחפשת בעסקי האנרגיה הסולרית? רבים משדות הנפט שמפעילה ה-PDO, חברת פיתוח הנפט של עומאן, כוללים דלק כבד, אשר שחרורו והזרמתו מחייבים כמויות קיטור אדירות. כיום PDO משתמשת בגז טבעי כדי ליצור את הקיטור, אבל כשמצבורי הגז הולכים ומתרוקנים, היא לא תוכל להמשיך בכך. לאחר שלוש שנות מחקר, PDO הצהירה כי האנרגיה הסולארית היא שיטה יותר כלכלית עבורה.

Miraah תייצר 6,000 טון של קיטור כל יום, מספיק בשביל 35,000 חביות של דלק כבד בכל יום בשדה "אמאל". בהמשך השנה, הלוחות הסולריים יחליפו כ-6.5 טריליון יחידות אנרגיה של גז טבעי – מספיק כדי לייצר חשמל ליותר מ-200 אלף תושבי עומאן. "זה פותח את ההזדמנות עבור עומאן להשתמש בגז הטבעי שלה ליישומים בעלי ערך רב יותר, לגוון את הכלכלה שלה וליצור יותר עבודות", אומר ג'ון או'דונל, סגן נשיא של חברת GlassPoint.

חוות החממות הענקית בעומאן | צילום: אתר חברת GlassPoint

האם הפרויקט יזכה לתואר המתקן הסולרי הגדול בעולם? אחרי הכול, הלוחות הסולריים שלו הופכים את אנרגיית השמש לקיטור, לא לחשמל כמו החוות הסולריות הגדולות בקליפורניה. או'דונל מסביר כי אין ביניהם הבדל אמיתי. "וואט הוא וואט, בין אם הוא בצורה של חשמל או של חום".

PDO ביצעה ניסיונות על כמה מערכות קיטור סולריות במהלך חמש השנים האחרונות, ו-GlassPoint בנתה שם מפעל פיילוט ב-2012. עומאן בחרה בטכנולוגיה מקליפורניה, בשל הפשטות והאמינות שלה. ממרחק גדול, המערכת נראית כמו שורות של חממות חקלאיות – אבל במקום עגבניות, החממות מלאות במראות דקות – כמו יריעות של נייר אלומיניום מגולגלות, שמשתלשלות מהתקרה באמצעות כבלים. כשהשמש נעה בשמיים במהלך היום, מנועים קטנים דוחפים את הכבלים כדי להתאים את הזווית של המראות. כך בעצם מתמקדות הקרניים על רשת של צינורות שנושאים מים.

מפתחי סולר רבים אחרים ניסו שיטות אחרות כדי לייצר קיטור, כמו BrightSource, גם היא מקליפורניה. אבל הן לא הצליחו לעבוד טוב כמו השיטה של עומאן – שגם התגברה על רוחות חזקות עם חול אשר שורט את המראות.

מברשות אוטומטיות מנקות את החממות לאחר שהשמש שוקעת, ובכך מספקות הגנה על כל מה שנמצא בתוך החממה כמו המראות והמנועים. לכן המערכות הסולריות הן קלות וזולות יותר ממערכות אחרות. ראול רסאוצי, מנהל PDO אומר כי "השקענו מאמצים רבים בפיילוטים השונים", וכי GlassPoint הייתה הטכנולוגיה הפשוטה והטובה ביותר.

GlassPoint בנתה פיילוט נוסף בשדה נפט בקליפורניה, בשנת 2010. לפי או'דונל, העלייה באספקת פצלי השמן בקליפורניה, הפכה את הקיטור הסולרי לאפשרות לא כלכלית. אבל, זה אולי ישתנה בקרוב, אם המדינה תשנה את הסטנדרטים שלה לאנרגיה מתחדשת ותמריץ פרויקטים כמו צמצום פחמן. מתקן Miraah צפוי להחליף מספיק גז, כך שיופחתו 300 אלף טון של פליטות פחמן דו חמצני בכל שנה, מספר ששווה להורדת 60 אלף מכוניות מהכביש.

עם סיום הקמתו, הפרויקט יהיה הגדול בעולם מסוגו, אבל הוא יהווה את התחלתה של היזמה הסולרית של עומאן. PDO תצטרך להכפיל את Miraah כדי לספק 100% מהקיטור לה היא זקוקה בשדה "אמאל". חוץ ממנו, ישנם יותר מ-20 שדות אחרים בעומאן שמשתמשים בקיטור כדי להפיק נפט. השכנות של המדינה מתעניינות במיזם גם כן. GlassPoint נפגשה עם חברות הנפט של כוויית וערב הסעודית. חברות הענק העולמיות עוקבות אחר התהליך – למרות ש-PDO נשלטת ברובה (60%) על ידי הסולטאן של המדינה, חברת רויאל דאטש של מחזיקה כ-30% מהזכויות בה, והיא גם משקיעה ב-GlassPoint.

כעת נותר רק לתהות, מתי ישראל תנצל את השמש הרבה שיש לה, בין אם לתועלת כלכלית, סביבתית או שתיהן יחד.

צפו בסרטון הדמיה של הפרויקט: