עשה זאת בעצמך, גרסת החולה: הסטארט-אפ שעומד לחולל מהפכה בשירות הרפואי

"באותו היום הבנתי שלנהל מרפאת חירום זה בערך כמו לנהל סלון לעיצוב שיער", הוא אומר. "אתה משיג בניין, מכניס לשם כמה עובדים, ואין בזה הרבה חוכמה או יעילות".
אז הוא המציא אלטרנטיבה חדשה: להכניס את מרפאת הרופא לתוך מחשב. קאשמן ייסד חברת סטארט־אפ בשם הלת'ספוט (HealthSpot), המייצרת עמדות מידע המאפשרות לחולים לדבר עם רופאים בעזרת תקשורת וידיאו באיכות גבוהה, לשלוף מהקיר מכשירים רפואיים בסיסיים שמספקים הצצה לתוך אוזנם או מודדים את קצב הלב שלהם, ואף להדפיס מרשם בסופה של הפגישה המקוונת.

עמדת המידע אינה יכולה לתפור את סנטרו של חולה שיעבור בה, אבל היא בהחלט יכולה לומר למישהו שיש לו דלקת אוזניים ולספק מרשם – ללא ההוצאות ההכרחיות הגבוהות שנגבות במרפאת חירום. קאשמן סבור כי החברה שלו תמציא מחדש את תחום הביקורים השגרתיים אצל הרופא, תביא שירותי רפואה בסיסיים לאזורים מרוחקים ותעשה לו הרבה מאוד כסף.

העיקר הגישה

קאשמן אינו היחיד שמאמין ברעיון. ספקית התרופות והציוד הרפואי קרדינל הלת' נמנית עם המשקיעים הראשונים. בדירקטוריון יושב המנכ"ל לשעבר של המרכז הרפואי קליבלנד קליניק, וב־2013 הכתירה Consumer Electronics Association (אגודת המוצרים האלקטרוניים) את הלת'ספוט כ"עסק הקטן של השנה".

בינואר חברה הלת'ספוט ל־MedAvail, המייצרת דוכן נוסף המאפשר לחולים למלא מרשמים, במקרים שבהם דרושות תרופות נפוצות. יחד יקימו שתי החברות תחנות שיאפשרו לחולים לגשת לבדיקות שגרתיות, להדפיס מרשם ולקבל את התרופות שלהם – וכל זאת מבלי שכף רגלם תדרוך במרפאה של רופא או בבית מרקחת.

הלת'ספוט אמנם לא תעניק אינטראקציה אישית רבה לחולים, אולם תהיה להם יותר גישה לרופאים מומחים. מדוע? כיוון שלמרפאת חירום לא משתלם להעסיק, לדוגמה, רופא עור על בסיס הסיכוי הקלוש שלמרפאה ייכנס חולה עם בעיית עור. אולם רופא עור שנכנס להלת'ספוט יקבל חולים מכל רחבי המדינה, ופירוש הדבר שהוא יוכל לקבל חולים במשך כל היום.

תחליף את הביקורים השגרתיים אצל הרופא? עמדת מידע של הלת'ספוט

כיום פועלות רק 20 תחנות הלת'ספוט, רובן בבתי חולים גדולים ברחבי ארה"ב. היעד, בסופו של דבר, הוא להגיע אל תוך בתי הספר והמשרדים הגדולים, כדי לאפשר לתלמידים ולעובדים לגשת לביקור קצר אצל הרופא, בזמן ובמקום עיסוקם העיקרי.

אולם המהלך הגדול ביותר של קאשמן יהיה חדירה לבתי מרקחת. לדבריו, עד סוף 2014 ימוקמו בין 100 ל־200 מהתחנות שלו במקומות כמו רשתות בתי המרקחת הגדולות בארה"ב וולגרינס ו־CVS, וכן בוולמארט.

עלות ההקמה של מרפאות במקומות מסוג זה היא כ־350 אלף דולר והן חייבות להיות מאוישות בשתי אחיות מקצועיות, כך לדברי קאשמן. כדי להיות רווחיות דרושות להן 26 פגישות ביום. עלות הקמתה של תחנה של הלת'ספוט עומדת על כ־15 אלף דולר, והיא מצריכה משגיח רפואי אחד, מה שאומר שדרושות לה רק חמש פגישות ביום כדי להרוויח.

רוצים שינוי

הלת'ספוט תרוויח את חלק הארי של כספה מתשלום של 18 עד 24 דולר לפגישה. עם 300 מיליון אמריקאים, שעורכים בממוצע שלושה ביקורים שגרתיים אצל הרופא בכל שנה, מספיק לקאשמן נתח קטן מהשוק כדי לעשות הון. הוא מעריך כי בתוך חמש שנים הוא יעמוד בראשה של חברה השווה מיליארד דולר.

מדובר באתגר גדול עבור בחור שגדל במשפחה של חוואים בדרום מערב קנזס ונשר ממכללת "קנזס סטייט" באמצע הסמסטר הראשון שלו. עם ידע שרכש בכוחות עצמו בתחום התוכנה, הוא יצא לקולורדו והקים חברת IT בשם סקיורקום. הוא מכר אותה בסכום שאינו מגלה מהו ("מספיק בשביל לאפשר לי לבזבז קצת זמן ולחפש מה הדבר הבא שאני רוצה לעשות"), והגיע בסופו של דבר לאוהיו, שם סיפק שירותי ייעוץ לחברות טכנולוגיה.

בשלב זה החל להתעניין בתחום שירותי הבריאות. הוא הבין כי מאגר האנשים המבוטחים, שגדל בעקבות חוק הטיפול בר־ההשגה, חייב ליצור מחסור ברופאים באמריקה, וכי על הענף להפוך יעיל יותר אם הוא מעוניין לשמור על עלויות נמוכות.

שלושה חודשים לאחר שביקר עם בתו במרפאת החירום, שרטט קאשמן סקיצה ראשונית, והתיישב עם ג'ון נוטינגהם ועם ג'ון ספירק, שני ממציאים מקליבלנד שאחראים לכמה מן המוצרים הנמכרים ביותר באמריקה, לרבות שואב האבק "דירט דוויל".

קאשמן. הכל התחיל מדלקת באוזן של ביתו 

לקאשמן היה הרקע בתחום ה־IT והממציאים הביאו ניסיון ביצירת מוצרים שוברי קופות. נוטינגהם וספירק הצטרפו כמייסדים משותפים, לקחו לעצמם נתחים קטנים מהון המניות של החברה וסייעו לתכנן את תחנת המידע וליצור את האבטיפוס הראשון. במהלך 40 שנה המציאו נוטינגהם וספירק מוצרים שנמכרו בסכום מצרפי של 45 מיליארד דולר. הם סבורים כי הלת'ספוט תהפוך לדבר הגדול ביותר שלהם.

לקבלת כל העדכונים, הדירוגים והניתוחים – עשו לנו לייק בפייסבוק

"אנחנו חושבים שיש לזה פוטנציאל של מיליארד דולר, פלוס, פלוס, פלוס", אומר נוטינגהם. "זו הזדמנות ענקית. אנחנו מאמינים שאין גבול להתפתחות האפשרית של הדבר הזה".
הלת'ספוט תעשה את הכסף שלה באמריקה, אולם ייתכן שההשפעה הגדולה ביותר שלה תהיה דווקא בחו"ל. קאשמן קיים שיחות ראשונות עם האו"ם, על הדרך שבה החברה שלו תוכל להציב את התחנות שלה במדינות מתפתחות ולהעניק לכפרים חקלאיים גישה לרופאים ברמה עולמית.

תחנות המידע לא יוכלו לבצע ניתוחים, אולם הן יוכלו לשחרר את הרופאים המעטים במדינות הללו להתמקד בבעיות הרציניות יותר, ולאפשר לרופאים בקצה השני של תקשורת האינטרנט לטפל בדברים הפשוטים.

"השגת גישה לטיפול רפואי איכותי ולא יקר היא אחד האתגרים הגדולים ביותר בעולם", אומר קאשמן. "העניין הוא לחולל מהפכה בשירותי הבריאות".

לרכישת מגזין "הרופאים הטובים בישראל" חייגו 077-5273355

לרכישת מנוי למגזין פורבס ישראל